ויאצ'סלב גנלין
ויאצ'סלב שבלביץ' "סלבה" גנלין (ברוסית: Ганелин, Вячеслав Шевелевич; נולד במוסקבה ב-17 בדצמבר 1944) הוא מוזיקאי, מלחין ופסנתרן ג'אז ואוונגארד ישראלי שעלה לישראל ב-1987 לאחר קריירה בברית המועצות. החל משנת 2000 מכהן כראש המחלקה לג'אז באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ופועל גם כמלחין לסרטים, מחול ותיאטרון.
 | |
| סלבה גנלין | |
| לידה |
17 בדצמבר 1944 (בן 79) Kraskovo, רוסיה  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל, ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
מ-1961 |
| מקום לימודים |
האקדמיה הליטאית למוזיקה ותיאטרון |
| סוגה |
ג'אז, אופרה, מוזיקה קלאסית עכשווית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
מלודיה, Leo Records |
| פרסים והוקרה |
מסדר ויטאוטאס הגדול |
| http://www.ganelintrio.com/ האתר הרשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גנלין נולד בקרסקובו, ליד מוסקבה. בשנת 1951 עבר עם משפחתו לווילנה, ליטא, שם התחנך. הוא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון הלאומי בשנת 1968. ב-1971 הקים עם נגן הסקסופון והטרומבון ולדימיר צ'קאסין והמתופף ונגן כלי ההקשה ולדימיר טאראסוב את שלישיית גנלין שהייתה הראשונה להופיע בברית המועצות עם ג'אז חופשי. בסיס השלישייה היה בלנינגרד והיא הופיעה גם במזרח גרמניה ובפולין. לאחר הופעתם בפסטיבל "ג'אז ג'מבורי" בוורשה ב-1976, הוציאו ברוסיה את אלבומם הראשון CON ALMA. מאז ועד עלייתו של גנלין לישראל הוציאה השלישייה כ-20 אלבומים. השלישייה הייתה הרכב הג'אז הראשון שנסע לסיבובי הופעות במערב אירופה ובצפון אמריקה בנוסף להופעות במדינות מזרח אירופה וקובה.
ליאו פייגין, שגלה מברית המועצות ללונדון שמע את המוזיקה של שלישיית גנלין והחל להפיץ אותה במערב באמצעות חברת התקליטים "LEO records". הוא גם ערך קובץ מאמרים על הג'אז החדש ברוסיה, בספר "Russian Jazz New Identity"[1] ובהם מאמר על השלישייה מאת יפים ברבן. במאמרו ציטט ברבן את דבריו של גנלין:
הקטעים המוסיקליים שלנו מתוכננים מראש בקפידה. אך הם שלנו. הם אנחנו. היה ויבצעו אותם מוסיקאים אחרים, המוסיקה תהיה שונה לגמרי. במוסיקה שאנחנו יוצרים, התרומה האישית של כל נגן היא מרכיב בתוצאה האמנותית הכוללת.
— מבוסס על סקירתו של דני קרפל באתר MOOMA
בנוסף לעבודתו עם השלישייה עבד גנלין גם כמלחין פורה לקולנוע, תיאטרון, אופרה ומחול. בין השאר הלחין את המוזיקה לארבע סרטים של הבמאי דן וולמן ("אחות זרה" - 2000, "אוצרות הים האדום" - 2001, "ידיים קשורות" - 2006, ו"חרדת הבמאי" - 2015)[2].
מאז עלייתו לישראל ממשיך גנלין לכתוב לסרטים ולתיאטרון וכן יוצר ומופיע הן כסולן, והן בהרכבים קטנים שונים עם מבחר מוזיקאים ישראליים במסגרת קונצרטים ופסטיבלים בישראל ומחוצה לה. מאז 1993 מכהן גנלין כחבר הוועדה האומנותית של פסטיבל ג'אז בים האדום באילת, והמופיע בו פעמים רבות במהלך השנים[3].
בשנת 2011 ביצע התזמורת הקאמרית הישראלית פרטיטה לכלי מיתר שהלחין[4].
גנלין מלמד קומפוזיציה, מוזיקה לתיאטרון ולקולנוע, פסנתר וסולפג' ג'אז בשלוש אקדמיות למוזיקה בישראל.
פרסים והוקרה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ויאצ'סלב גנלין
ויאצ'סלב גנלין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויאצ'סלב גנלין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ויאצ'סלב גנלין, באתר AllMusic (באנגלית)
ויאצ'סלב גנלין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ויאצ'סלב גנלין, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ויאצ'סלב גנלין, באתר Discogs (באנגלית)- ויאצ'סלב גנלין, דף שער בספרייה הלאומית
- ויאצ'סלב גנלין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Leo Feigin, Russian Jazz: New Identity, Quartet Books Limited", 1986 ISBN 9780704325067
- ^
אורי קליין, שום דבר לא עובד בסרט "חרדת הבמאי", באתר הארץ, 23 ביוני 2015
- ^ בן שלו, רוח חופשית, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2003
- ^ חגי חיטרון, מוזיקה חסינת ביצוע, באתר הארץ, 30 ביוני 2011
- ^ ציפי שוחט, בין מקבלי פרס לנדאו: טליה פז ועידן רייכל, באתר הארץ, 14 במרץ 2006
