ויזקום
ויזקום טכנולוגיות בע"מ היא חברה ישראלית-אמריקאית, המייצרת מתרגמים ניידים אלקטרוניים בצורת עט עבה המסוגלים לסרוק טקסט מודפס באופן מיידי ולתרגם את הטקסט, מילה במילה, לשפות אחרות, ולהציג את הטקסט המתורגם על מסך ה-LCD של המוצר או לשמור את הטקסט הסרוק בזיכרון על מנת להעביר אותו בהמשך לתוכנת עיבוד תמלילים במחשב כף יד, במחשב שולחני או במחשב נייד.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | רמי ואהרון ליפמן |
| תקופת הפעילות |
1995–הווה (כ־29 שנים)  |
| מיקום המטה |
מרלבורו, מסצ'וסטס |
| ענפי תעשייה | אלקטרוניקה |
| מוצרים עיקריים | מתרגמים ניידים אלקטרוניים |
|
www | |
  | |
היסטוריה עריכה
החברה נוסדה בשנת 1995 בשם "זוהר ארגמנית", כחברת בת של חברת "ליפמן הנדסה אלקטרונית" (היום וריפון ישראל), שהייתה אז בשליטת האחים רמי ואהרון ליפמן, ומבטח שמיר אחזקות, שבשליטת איש העסקים מאיר שמיר. לאחר ששמיר רכש כרבע מהמניות לפי שווי חברה של כ-4 מיליון דולר, ביולי 1995, והיה מעורב בניהול ושיווק המוצר. באפריל 1996 חשפה לראשונה החברה את ההמצאה שלה, עט אלקטרוני, בעל סורק ידני, המתרגם מיידית טקסטים משפה לשפה. המוצר פותח על בסיס רעיון של עדי ליפמן, בנו של אהרון ליפמן. הרעיון שלו נבע מצורך אישי, בעת לימוד לבחינות הבגרות באנגלית. הטכנולוגיה האלקטרואופטית שמאפשרת סריקת טקסט ותרגומו משפה לשפה, פותחה בחברת "ליפמן הנדסה אלקטרונית". תוכנת זיהוי התווים האופטית, שמאפשרת את המרת הטקסט המודפס לתמליל ממוחשב, פותחה על ידי חברת "ליגטורה", שבעל המניות הגדול בה הייתה וויזקום עצמה, לאחר שהשקיעה בחברה[1].
במהלך 1996 שונה שם החברה ל"ויזקום טכנולוגיות", גויסו משקיעים נוספים לחברה ונקבעה תוכנית עסקית לייצור ושיווק המוצר שקיבל את השם "הקוויקשנרי". ביולי 1996 רכש בנק ההשקעות אופנהיימר 8% ממניות ויזקום לפי שווי חברה של 25 מיליון דולר. בנוסף השקיעו בחברה חבורה של מקורבים לבעלים, ביניהם איש הטלוויזיה דן שילון, מאמן הכדורגל אברהם גרנט, עורך הדין אורי סלונים וניר ברקת[2][3]. במאי 1997 הוקם המפעל של החברה באזור התעשייה הר חוצבים, שזכה למעמד של מפעל מאושר במסלול פטור ממס של 10 שנים, על פי החוק לעידוד השקעות הון, מאחר שנבנה בירושלים, אזור עדיפות לאומית[4].
"הקוויקשנרי" הושק באירופה, בתערוכת "סיביט" בגרמניה באפריל 1997[5]. תוך זמן קצר פותחו גרסאות של המוצר ב-19 שפות ונמכרו עשרות אלפי יחידות. במאי 1998 הגישה החברה טיוטת תשקיף ראשונה להנפקת מניותיה בבורסת נאסד"ק בניו יורק, וביקשה לגייס סכום של כ-30-25 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-150 מיליון דולר[6]. אך תוכנית ההנפקה בנאסד"ק בוטלה. את שנת 1998 סיימה החברה בהפסד של 17 מיליון שקל מהכנסות של כ-60 מיליון שקל[7].
במרץ 1999, השלימה ויזקום הנפקה ראשונה לציבור בהיקף 46 מיליון דולר בשוק "הנויר מרקט" של הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט שבגרמניה. הנפקת ויזקום כללה הצעת מכר של בעלי המניות בהיקף 16 מיליון דולר, כך שהיא גייסה 30 מיליון דולר בסך הכל לקופת החברה[8]. עם זאת היא סיימה את שנת 2000 עם הפסד של 8.4 מיליון דולר[9].
בנובמבר 1999 השיקה החברה את מוצר נוסף שלה ה"קוויק לינק", עט סורק בעל קיבולת של 1,000 עמודים[10]. בשנת 2002 השיקה מוצר לניהול ארכיב ממוחשב המאפשר זיהוי מלל במסמכים סרוקים ואיחזורם, באמצעות החברה הבת ליגטורה[11]. כמו כן רכשה את חברת נקסטק, המתמחה בטכנולוגיות סריקה תלת־ממדית ללא מגע, המשמשת לפיקוח על תכנון הנדסי ולבקרת איכות[12].
בפברואר 2005, רכש איש העסקים רונן אלעד את השליטה בחברה תמורת כ-2.3 מיליון דולר, מידיהם של החברות מבטח שמיר וליפמן, שהחזיקו אז יחד כ-32.5% מהחברה. העסקה גילמה לחברה שווי של 7 מיליון דולר בלבד, אל גבוה ב-16% ממחירה בשוק באותה עת[13][14].
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 החברה העבירה את המטה שלה לווסטפורד, מסצ'וסטס שבארצות הברית. ב-21 בפברואר 2012 מונה מפרק זמני לחברה בעקבות קשיים כלכליים שאליהם נקלעה.
מוצרי החברה עריכה
- Quicktionary 2 Premium (הידוע גם בשם SuperPen) - מתרגם ידני נייד המסוגל לסרוק טקסט מודפס ולתרגם את הטקסט באופן מיידי, מילה במילה, לשפות אחרות. המוצר כולל מעל ל-40 מילונים בשפות שונות להורדה, בהן שפות אירופיות, כגון צרפתית, ספרדית, פורטוגזית ואיטלקית לצד שפות זרות שונות אשר משתמשות בתווים מיוחדים כגון ערבית, סינית, עברית ורוסית. ניתן לאחסן על גבי המוצר מעל ל-1,000 עמודים של טקסט מודפס, אותם ניתן בהמשך להעביר לתוכנת עיבוד תמלילים במחשב כף יד, במחשב שולחני או במחשב נייד.
- Quicktionary 3 Lite - הדור השלישי המתרגמים הידניים הניידים של ויזקום אשר הושק בסוף שנת 2007. לעומת המוצרים הקודמים, ניתן לתפעל מוצר זה באמצעות מסך מגע, אשר מסוגל לפשט באופן משמעותי את תהליך האיות של טקסט שאינו קריא.
- Infoscan - מתרגם ידני נייד אשר רק מסוגל לסרוק טקסט מודפס לצורך אחסון בזיכרון על מנת להעבירו מאוחר יותר לתוכנת עיבוד תמלילים במחשב כף יד, במחשב שולחני או במחשב נייד. מכשיר זה לא מכיל פונקציית תרגום.
- ReadingPen - מתרגם ידני נייד אשר משמש ככלי עזר עבור אנשים הלומדים שפה שנייה או עבור אנשים עם קשיי קריאה (כגון דיסלקסיה). מוצר זה מאפשר למשתמשים לסרוק טקסט, והמכשיר באופן כיצד משמיע כיצד יש להגות את הטקסט.
- Quicktionary II Multi - מתרגם ידני נייד שהופק במיוחד עבור השוק הישראלי. המכשיר מכיל חמישה מילונים: מילון אנגלי-עברי, מילון אנגלי-רוסי, מילון אנגלי-ערבי, מילון אנגלי-צרפתי, ומילון צרפתי-אנגלי. בניגוד למכשיר Quicktionary 2 Premium, במכשיר זה לא ניתן להתקין מילונים נוספים או להעביר את הטקסט הסרוק מהמכשיר לתוכנה לעיבוד תמלילים.
- Quicktionary II Expert - מתרגם ידני נייד אשר הופק במיוחד עבור השוק הגרמני. מכיל שישה מילונים: מילון גרמני-אנגלי, מילון אנגלי-גרמני, מילון צרפתי-גרמני, מילון גרמני-צרפתי, מילון גרמני-ספרדי ומילון ספרדי-גרמני. בניגוד למכשיר Quicktionary 2 Premium, במכשיר זה לא ניתן להתקין מילונים נוספים או להעביר את הטקסט הסרוק מהמכשיר לתוכנה לעיבוד תמלילים.
- Quicktionary II Genius - מתרגם ידני נייד אשר הופק במיוחד עבור השוק היפני. המכשיר מכיל מילון אנגלי-יפני. בניגוד למכשיר Quicktionary 2 Premium, במכשיר זה לא ניתן להתקין מילונים נוספים או להעביר את הטקסט הסרוק מהמכשיר לתוכנה לעיבוד תמלילים.
לקריאה נוספת עריכה
- גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "תרגום שאבד עליו הכלח", עמ' 260–263
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ויזקום
הערות שוליים עריכה
- ^ שי שלו, עט להנפיק: וויזקום תגייס 50-40 מ' ד' בוולסטריט לפי שווי חברה של 200 מ' ד', באתר גלובס, 17 ביוני 1997
- ^ עופר לוי, איך לתרגם כישלון, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2004
- ^ חלומות של משקיעים לחוד, ומציאות לחוד, באתר גלובס, 15 במרץ 1999
- ^ אורנה רביב, אושרה השקעה של 121 מיליון דולר בהרחבת מפעלי ים המלח, באתר גלובס, 6 באוקטובר 1998
- ^ מיכל גרשון, מיליון דולר להחדרת המילון הממוחשב של "ויזקום", באתר גלובס, 30 באפריל 1997
- ^ אמיר אייזנברג, וויזקום תגייס 30-25 מ' ד' בוול-סטריט לפי שווי חברה של 150 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 במאי 1998
- ^ שי שלו, הפסד של 17 מיליון שקל לוויזקום ב-98', בדומה להפסד ב-97', באתר גלובס, 18 במרץ 1999
- ^ צביקה רובינס, וויזקום השלימה הנפקה בהיקף 46 מ' ד' בפרנקפורט; דלתא גייסה 23 מ' ד' בוול-סטריט, באתר גלובס, 29 במרץ 1999
- ^ ליאור כגן, וויזקום ממשיכה להפסיד: סיימה את שנת 2000 עם הפסד של 8.4 מיליון דולר, באתר TheMarker, 21 במרץ 2001
- ^ אפי לנדאו, לאס וגאס, ויזקום הישראלית השיקה ב"קומדקס" עט סורק בעל קיבולת של 1,000 עמודים, באתר גלובס, 21 בנובמבר 1999
- ^ TheMarker digital, ויזקום טכנולוגיות משיקה ארכיב ממוחשב המאפשרת זיהוי מלל במסמכים סרוקים ואיחזורם, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2002
- ^ אמיר טייג, מנכ"ל ויזקום: "רכישת נקסטק פותחת עבורנו ערוצי פעילות עסקיים חדשים", באתר TheMarker, 9 ביוני 2002
- ^ נתן שבע, רונן אלעד רוכש את השליטה בוויזקום - מפתחת ה"קוויקשנרי" - תמורת כ-2.3 מיליון דולר, באתר הארץ, 2 במאי 2005
- ^ אפרת נוימן, האם השנים הקשות כבר מאחורי ויזקום?, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2006