ויטמין B6

תרכובת

ויטמין B6 הוא אחד הוויטמינים המרכיבים את קבוצת ויטמין B. הוא מופיע בשלוש תרכובות דומות (ויטמרים): פירידוקסל, פירידוקסין ופירידוקסאמין, הכוללת כולן טבעת פירידין.

ויטמין B6
מספר CAS 8059-24-3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המבנה הכימי של פירידוקסל
המבנה הכימי של פירידוקסין
המבנה הכימי של פירידוקסאמין

ויטמין B6 (פירידוקסין) מסייע בחילוף החומרים של החלבון, בייצור תאי דם אדומים ופעילות העצבים. נמצא בקטניות, אורז, תפוח אדמה, עגבנייה, בשר, דגים, ביצים, אגוזים, בננות, נבטים ושמרים. בכבד האדם ויטמינים אלה מפורקים לחומרים המזרזים תגובות של חומצות אמינו בתאי הגוף.

מחסור בוויטמין B6 עלול לגרום לאנמיה, לעייפות ולהפרעות נוירולוגיות. צריכת כמות גדולה מאוד של הוויטמין (עשרות או מאות מיליגרם ביום) עשויה לגרום לבעיות עצביות[1].

היסטוריה עריכה

ויטמין B6 התגלה בשנות ה-30 של המאה ה-20 במחקרי תזונה שהתבצעו על חולדות. בשנת 1934 רופא הונגרי, פאול גיורגי, גילה חומר היכול לרפא מחלת עור אצל חולדות, ובשנת 1938 הוא קרא לחומר זה ויטמין B6. לפקובסקי בודד את ויטמין B6 מסובין אורז. בשנת 1939 האריס ופולקרס קבעו את צורתו של ויטמין B6, ובשנת 1945 סנל הראה כי ישנן שתי צורות של ויטמין B6, פירידוקסל ופירידוקסמין. צורה שלישית, פירידוקסין נקראת כך, כדי לציין את מבנה ההומולוגי לפירידין.

תפקיד עריכה

ויטמין B6 הוא מולקולה המעורבת ברוב המוחלט של השינויים בגוף האדם כיוון שהוא קואנזים המעורב בלמעלה מ-150 תגובות ביוכימיות. הוא פעיל במטבוליזם של פחמימות, שומנים, חומצות אמינו וחומצות גרעין, ומשתתף ביצירת סיגנלים תאיים[2].

התפקוד המטבולי העיקרי של ויטמין B6 הוא במטבוליזם של חומצות אמינו, חלקו הגדול של הוויטמין בגוף נמצא בשרירים, קשור לגליקוגן פוספורילאז. לוויטמין יש תפקיד חשוב בפעולות של הורמונים סטרואידים[3].

נוסף על כך הוא משמש כנוגד חמצון חזק ויעיל כנגד רדיקלים חופשיים ובכך משמש תרכובת מגן[4].

ויטמין B6 ומחלות עריכה

ויטמין B6 קיים בצורות שונות בתזונת האדם. עם זאת, רק הצורה הפעילה הנקראת pyridoxal 5'-phosphate (PLP) יכולה לשמש קו-פקטור לאנזימים. כאשר צורכים ויטמרים של B6 בצורתם הלא-מזרחנת, המעי סופג אותם, ואנזימים ספציפיים בגוף הופכים אותם לצורת PLP הפעילה. חוסרים ב-PLP יכולים להוביל לאפילפסיה (מהסוג המגיב ל-B6) המתרחשת בדרך כלל בשלב מוקדם בחיים. חולים עם הפרעות אלו חווים לעיתים קרובות שיפור בשליטה על ההתקפים כאשר הם מקבלים פירידוקסין (צורה של B6) ו/או תוספת PLP[5].

מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים מצביעים על קשר הפוך בין רמות ויטמין B6 לסוכרת, כמו גם השפעה מגנה של ויטמין B6 על סיבוכי סוכרת[6].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויטמין B6 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרופ' בן עמי סלע, הערך "ויטמין - Vitamin - B6", באתר ויקירפואה
  2. ^ Kamilla Stach, Wojciech Stach, Katarzyna Augoff, Vitamin B6 in Health and Disease, Nutrients 13, 2021-09, עמ' 3229 doi: 10.3390/nu13093229
  3. ^ D A Bender, Vitamin B6 requirements and recommendations, European journal of clinical nutrition 43, 1989-05-01, עמ' 289–309
  4. ^ Sutton Mooney, Jan-Erik Leuendorf, Christopher Hendrickson, Hanjo Hellmann, Vitamin B6: A Long Known Compound of Surprising Complexity, Molecules 14, 2009-01, עמ' 329–351 doi: 10.3390/molecules14010329
  5. ^ Matthew P. Wilson, Barbara Plecko, Philippa B. Mills, Peter T. Clayton, Disorders affecting vitamin B6 metabolism, Journal of Inherited Metabolic Disease 42, 2019-07, עמ' 629–646 doi: 10.1002/jimd.12060
  6. ^ Elisa Mascolo, Fiammetta Vernì, Vitamin B6 and Diabetes: Relationship and Molecular Mechanisms, International Journal of Molecular Sciences 21, 2020-01, עמ' 3669 doi: 10.3390/ijms21103669


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.