ויטנברג

**ויטנברג**
**Lutherstadt Wittenberg**
	סמל ויטנברג סמל ויטנברג
	כיכר העיר - בית העירייה ופסלים של מרטין לותר (מימין) ופיליפ מלנכתון
	כיכר העיר - בית העירייה ופסלים של מרטין לותר (מימין) ופיליפ מלנכתון
מדינה	גרמניה
מדינה פדרלית	סקסוניה-אנהלט
ראש העיר	Torsten Zugehör
שטח	240.32 קמ"ר
גובה	67 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	45,535 (31 בדצמבר 2022)
‑ צפיפות	204 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	51°52′02″N 12°38′54″E / 51.8671°N 12.6484°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.wittenberg.de
אתר מורשת עולמית
	אנדרטאות מרטין לותר באייסלבן ובוויטנברג
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 4, 6
שטח האתר	8.3 דונם
שטח אזור החיץ	130.2 דונם
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני ויטנברג

המונח "ויטנברג" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ויטנברג (פירושונים).

ויטנברג (בגרמנית: Wittenberg; רשמית: Lutherstadt Wittenberg לאמור עירו של מרטין לותר), היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, על נהר אלבה. העיר מונה כ-50,000 נפש.

חשיבותה ההיסטורית והתרבותית של העיר נובעת מכך שהייתה מקום מושבו של הנסיך הבוחר של סקסוניה ומכך שבאוניברסיטת ויטנברג לימד מרטין לותר, אבי הרפורמציה הפרוטסטנטית, עובדה שהפכה את האוניברסיטה והעיר למרכז הרפורמציה בגרמניה. משנת 1996, מספר אתרים הקשורים בלותר וברפורמציה מהווים אתר מורשת עולמית.

היסטוריה עריכה

במקום נמצא יישוב פלמי מן המאה ה-12. ב-1260 הפך המקום למקום מושבם של הדוכסים מבית סקסה-ויטנברג. ב-1293 הוכר היישוב כעיר ובמשך מאות השנים שחלפו הייתה למרכז מסחרי חשוב.

בסוף המאה ה-15 הפך פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה ("פרידריך החכם") את העיר למקום מושבו, דבר שגרר התרחבות של העיר, הקמת גשר על האלבה וחיזוק מבצר העיר. לפי האידאולוגיה של פיליפ מלנכתון הקים פרידריך ב-1502 את האוניברסיטה בעיר. בשנת 1508 היה מרטין לותר לפרופסור לתאולוגיה באוניברסיטה.

ב-31 באוקטובר 1517 תלה לותר על דלתות כנסיית הטירה את "95 התזות" שלו, צעד שהחל את הרפורמציה הפרוטסטנטית. עקב מלחמות הדת שפרצו נאלץ יוהאן פרידריך מסקסוניה לוותר על מקומו בעיר לטובת בית וטין.

ב-1760 נכבשה העיר על ידי פרוסיה והופגזה קשות במלחמת שבע השנים על ידי אוסטריה. ב-1806 נכבשה העיר על ידי נפולאון, בוצרה על ידו ב-1813 (אז גם נסגרה האוניברסיטה שלה) ונכבשה מחדש על ידי פרוסיה ב-1814.

במלחמת העולם השנייה הסכימו צבאות בעלות הברית שלא להפציץ את המרכז ההיסטורי של העיר. עם זאת מפעל המטוסים Arado Flugzeugwerke ששכן בפאתי העיר, העסיק עובדי כפייה וסיפק מטוסים ללופטוואפה הופצץ על ידי בעלות הברית.

בסוף המלחמה נכנס הצבא האדום לעיר והיא הפכה לחלק ממזרח גרמניה ב-1949.

בעיר הייתה קהילה יהודית קטנה. עם זאת, על קיר הכנסייה העירונית מצוי תבליט אנטישמי של "חזירת יהודים". ליד הכנסייה יש רחוב בשם Judenstrasse (רחוב היהודים). ערב מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר היהודית כ-70 נפש בלבד^[1].