וילה פיזאני (מונטניאנה)

אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה והוכרזה כאתר מורשת עולמית

וילה פיזאני (איטלקית: Villa Pisani) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה, ליד מונטניאנה (Motagnana). וילה פיזאני הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

וילה פיזאני
Villa Pisani
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2
שטח האתר 0.21 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך המרכז ההיסטורי של ויצ'נצה, והווילות הפלדיאניות בוונטו
מידע כללי
סוג וילה ונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Via Borgo Eniano, 1, 35044 Montagnana (PD) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מונטניאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1552
תאריך פתיחה רשמי 1552? עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אנדראה פלדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות פלדיאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 0.21 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°13′50″N 11°28′11″E / 45.23053°N 11.46965°E / 45.23053; 11.46965
וילה פיזאני במונטניאנה
וילה פיזאני במונטניאנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדריכלות עריכה

תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"[1]. לבניין שתי חזיתות מרשימות. חזית הבניין הקדמית פונה אל הדרך ואל העירה מונטניאנה, ואילו חזיתו האחורית פונה אל הגנים והאחוזה. משפחת פיזאני הייתה בעלת טחנות שהופעלו על ידי ממי בנחל המקומי. לבניין שלוש קומות אך שתי הקומות התחתונות הן העיקריות (piano nobile), ולהן חלונות מלבניים גדולים. מתחת לגג קומה נוספת שלה חלונות נמוכים. מרכז החזית בשני צידי הבניין, מעוצב כלוג'יה שבה ארבעה עמודים - מערך העמודים התחתונים הוא בסדר דורי ואילו העליון בסדר יוני. עמודים אלה תומכים בגמלון. בגמלון שבחזית הבניין נראה סמל המשפחה בין שתי דמויות נשיות מכונפות. מתחתיהן, מעל העמודים, כתובת רבתי המנציחה את פרנצ'סקו פיזאני, אבי המשפחה שהקים את הבניין. האפריז הדורי שמעל העמודים התחתונים מקיף את ראש הקומה התחתונה סביב. המרווחים שבין העמודים בחזית הבניין, בשתי הקומות, סגורים בבנייה, בעוד שבחזית האחורית הם פתוחים, ויוצרים מבואה של ממש בקומה התחתונה, ומרפסת מרווחת בעליונה.

האולם המרכזי (salone) של הקומה העיקרית מעוצב באופן שבו ארבעה עמודים חופשיים ושמונה חצאי עמודים אחוזים מחלקים אותו במערך יוצא דופן כדי לשאת את התקרה המקומרת. מערך זה גם יצר שמונה גומחות בצורת אפסיס בקירות האולם, שבהן הוצבו פסליו של הפסל אלסנדרו ויטוריה, המתארים את ארבע העונות.

בתוכנית שפרסם פלאדיו בספרו מתוארים גם שני אגפים צדדיים לבניין בגובה של שתי קומות, שנועדו עבור מתקני המשק, אך אין עדות שתוכנית זו הוצאה אי-פעם אל הפועל.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 146.
  • Bruce Bucher, Andrea Paladio, The Architect in his Time, Abbeville Press, New-York, 1998, pp. 112-117.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר שני, פרק 14, עמ' 72.