ויליאם ה. פרסקוט

ויליאם היקלינג פרסקוטאנגלית: William Hickling Prescott‏; 4 במאי 179628 בינואר 1859) היה היסטוריון אמריקאי של האימפריה הספרדית.

ויליאם ה. פרסקוט
לידה 4 במאי 1796
סיילם (מסצ'וסטס), ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בינואר 1859 (בגיל 62)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מאונט אובורן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Elizabeth Lawrence עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו ועבודותיו המרכזיות עריכה

שנותיו הראשונות עריכה

פרסקוט נולד בעיר סיילם, מסצ'וסטס, בנם השני של עורך הדין ויליאם פרסקוט ג'וניור וקתרין גרין היקלינג. סבו, ויליאם פרסקוט, לחם במלחמת העצמאות האמריקאית בדרגת קולונל והיה ממפקדי קרב גבעת בנקר. ב-1808 עקרה המשפחה לבוסטון.

בשנת 1811 החל פרסקוט את לימודיו באוניברסיטת הרווארד, אולם זמן קצר לאחר מכן הדרדרה ראיתו לאחר שפרור של קרום של לחם ננעץ בעינו, דבר שהוביל לעיוורון מוחלט בעין אחת ולירידת ראיה משמעותית בשנייה שמצבה הורע והשתפר לחלופין. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה בשנת 1814 עבד פרסקוט במשרדו של אביו לזמן קצר, אולם הידרדרות נוספת בראייתו הובילה אותו לחפש מזור באירופה. במסעו ביקר את האיים האזוריים, אנגליה, צרפת ואיטליה. אבחנת הרופאים האירופאיים הייתה כי אין תקנה לעין הפגועה וכי תפקודה של זו השנייה תלוי במצב בריאותו הכללי. אבחנה זו חתמה את הגולל על תקוותו של פרסקוט לעסוק בעריכת דין ועם שובו לארצות הברית גמר אומר לפנות ללימודי הספרות.

בדרכו הספרותית פנה ללמוד ספרות צרפתית וכן דרמה ובלדות באנגלית עתיקה וכתב מאמרים בנושא. לאחר מכן הרחיב פרסקוט את ידיעותיו גם בספרות איטלקית ובשנת 1824, תחת השפעתו של ידידו, ומאוחר יותר הביוגרף שלו, ג'ורג' טיקנור (Ticknor), החל בלימוד ספרות ספרדית ונשבה בקסמה. בו בזמן החל פרסקוט למקד את תחום התעניינותו, דבר שלווה בהיסוסים רבים וב-19 בינואר 1826 כתב לראשונה ביומנו, אותו החל לכתוב בשנת 1820, כי גמר אומר בליבו להתמקד "בנושא הספרדי".

פניה להיסטוריה וכיבוש העולם החדש עריכה

על אף מגבלות ראיתו, שאף מנעו ממנו נסיעות ממושכות לעיון בכתבי יד שטרם ראו אור או לחזות בזירת ההתרחשות של מאורע היסטורי זה או אחר, החל בחקר תקופת שלטונם של המלכים הקתוליים. בזמן עבודתו ישב פרסקוט בחדר מוצלל באמצעות וילונות כותנה ותריסים. בזמן שקרא רשם לפניו הערות על נוקטוגראף (noctograph), אמצעי עזר לכתיבה עבור עיוורים. הנוקטוגראף עשוי מעין לוח ממוסגר ופרסקוט חרט עליו באמצעות מקל שנהב, כאשר הערותיו הוקראו לפניו מאוחר יותר עד ששינן אותן לחלוטין. את שיטה זו הוא שכלל עד שיכול היה לזכור עד כ-60 עמודים מודפסים על מנת לעבדם במוחו ולארגנן. שיטת העבודה כפתה על פרסקוט קצב התקדמות איטי ובריאותו ומאמרים בנושאים אחרים שפרסם במהלך התקופה האטו אותה עוד יותר.

באוקטובר 1829 החל פרסקוט בכתיבה, אותה סיים ביוני 1936. לאחר שנה נוספת של הגהות ועריכה לדפוס, בשנת 1937, פרסם פרסקוט את ספרו על "ההיסטוריה של תקופת מלכותם של פרננדו ואיזבלה" (The History of the Reign of Ferdinand and Isabella). הספר זכה להצלחה מסחררת ומיד לאחר פרסומו בבוסטון ראתה אור מהדורה בריטית בלונדון, שגם היא התקבלה היטב, והספר הקנה לפרסקוט, שעד לאותה העת היה אנונימי למדי, יוקרה רבה בקרב עמיתיו ההיסטוריונים.

לאחר שעבד זמן מה בכתיבה על חייו של מולייר החליט פרסקוט להמשיך בכיוון שהתוותה עבודתו הראשונה ולחקור את תולדות כיבוש מקסיקו. לאחר חמש שנות עבודה, באוגוסט 1843, הסתיים הפרויקט וב-6 בדצמבר אותה השנה פרסם פרסקוט את "ההיסטוריה של כיבוש מקסיקו" (History of the Conquest of Mexico). גם חיבור זה זכה לשבחים וסגנונו הפך לחופשי יותר ולנראטיב ציורי במיטבו. לאחר כשלושה חודשים החל פרסקוט בפרויקט הבא - כיבושה של פרו.

במהלך עבודתו זו, בפברואר 1845 נבחר פרסקוט כחבר במכון של צרפת כמחליפו של ההיסטוריון הספרדי נברטה (Navarrete) וכן כחבר בחברה המלכותית של ברלין. מאוחר יותר באותה השנה פרסם פרסקוט מבחר ממאמריו וביקורותיו באנגליה בספר בשם "מאמרים ביקורתיים והיסטוריים" (Critical and Historical Essays) ובארצות הברית בשם "שונות ביוגרפיות וביקורתיות (Biographical and Critical Miscellanies). בנובמבר 1846 השלים את עבודתו על כיבוש פרו, שפורסמה במרץ 1847 באנגלית בלונדון, ניו יורק ופריז תחת הכותרת "כיבוש פרו" (The Conquest of Peru) ואשר תורגמה במהרה לצרפתית, גרמנית, ספרדית והולנדית.

שנותיו האחרונות וההיסטוריה של פליפה השני עריכה

 
ויליאם היקלינג פרסקוט. תמונה מראשית שנות ה-60 של המאה ה-19.

ראייתו של פרסקוט, כעת בשנות החמישים לחייו, הדרדרה עוד יותר. על אף שבעבר הצליח לקרוא ולתת מנוחה לעינו לסירוגין, וראייתו אף השתפרה במהלך שנות עבודתו על כיבוש מקסיקו, ובמידה פחותה כאשר עבד על כיבוש פרו, הרי שכעת עלה בידו לקרוא רק כשעה ביום. משך שנים רבות אסף פרסקוט מקורות לכתיבת תולדותיו של פליפה השני, אולם נרתע מלהתחיל בעבודה בסדר גודל שכזה ופנה לעבודות קטנות היקף. אף על פי כן אזר פרסקוט עוז במרץ 1848 וגמר אומר להשלים את המחקר הגדול שרבץ לפתחו. בסיועו של דון פסקואל דה גאיאנגוס (de Gayangos), מרצה לספרות ערבית במדריד, עלה בידו להשיג מסמכים מארכיונים ציבוריים, כמו גם מארכיונים פרטיים של משפחות האליטה הספרדית. ביולי 1849 כתב את הפתיח לחיבורו אולם חוסר נחת מהתוצאה הניע אותו לממש בשנה לשאחר מכן נסיעה שנדחתה זה מכבר לאנגליה.

פרסקוט החליט שלא לכתובביוגרפיה של פיליפה השני, אלא להרחיב את היריעה למחקר מעמיק יותר ובנובמבר 1855 ראו אור שני חלקיו הראשונים של חיבורו הבלתי גמור "ההיסטוריה של פליפה השני" (The History of Philip II). הספרים זכו להצלחה גדולה ומכירותיהם עלו על ספריו הקודמים, אולם חשיפתם של מקורות חדשים הביאה את פרסקוט לפרסם מהדורה מעודכנת ומורחבת בדצמבר 1856. על אף שחווה שבץ לב קל ב-4 בפברואר 1858 המשיך פרסקוט לשקוד על הכרך השלישי לחיבורו (שראה אור באפריל 1858) ובו בזמן על שיפור, הגהה והערות לחיבורו על כיבוש מקסיקו. בבוקר 28 בינואר 1859 חווה פרסקוט שבץ לב שני בביתו שבבוסטון ובצהרי אותו יום נפטר והוא בן 63 שנים. ב-31 בינואר הובא פרסקוט לקבורה בחלקת הקבר המשפחתית בכנסיית סנט פול שבבוסטון.

משפחתו עריכה

ב-4 במאי 1820 התחתן עם סוזן אמורי (Amory). מנישואיו אלו נולדו לפרסקוט ארבעה ילדים: בניו ויליאם ג'י. פרסקוט ויליאם אמורי פרסקוט ובנותיו קת'רין (ספטמבר 1824 - פברואר 1829) ואליזבת'.

מורשתו עריכה

מעלתו הגדולה ביותר של פרסקוט כהיסטוריון הייתה יכולתו לתאר את העובדות בבהירות, בהפרדת עיקר מטפל ובסינתזה, וכל זאת בכישרון כתיבה נראטיבי. חלק מהמקורות עליהם הסתמך בכתיבתו הועמדו בסימן שאלה לנוכח מסמכים מאוחרים יותר וממצאים ארכאולוגיים ועל כן בחלוף הזמן איבדו עבודותיו מערכן ההיסטורי, אולם לא מערכן הספרותי. טיפולו השיטתי במקורות הקנו לו מעמד של כבוד כאחד ההיסטוריונים האמריקאיים הגדולים של המאה ה-19, וכראשון שהוכר ככזה בידי עמיתים אירופאיים. ספריו הודפסו בעשרות מהדורות במהלך המאות ה-19 וה-20, ואף בתחילת המאה ה-21.

ג'ורג' טיקנור פרסם ביוגרפיה של פרסקוט בשנת 1864 (מהדורה מעודכנת ראתה אור בשנת 1875) וביוגרפיות נוספות נכתבו בידי רולו אוגדן (Ogden) בשנת 1904 ובידי הארי ת'רסטון פק (Peck) בשנת 1905. אסופה של כל כתביו ראתה אור ב-16 כרכים בעריכתו של קירק (J. F. Kirk) בין השנים 18701874, ובשנית ב-22 כרכים בעריכתו של מונרו (W. H. Munro) בשנת 1904 (הדפסה נוספת בשנת 1968). חלקים מאסופות אלו ראו אור כספרים עצמאיים במהלך המאה ה-20. התכתבותו נערכה וראתה אור בידי רוג'ר ולקוט (Wolcott) בשנת 1925 וכתביו הספרותיים קובצו בידי קלינטון הארווי גארדינר (Gardiner) וראו אור בשנת 1961.

על שמו נקראו מספר רחובות ובתי ספר ברחבי ארצות הברית, ואף העיר פרסקוט שבאריזונה, ארצות הברית.

ספריו עריכה

  • The History of the Reign of Ferdinand and Isabella (1837)
  • History of the Conquest of Mexico: with a preliminary view of the ancient Mexican civilization and the life of the conqueror, Hernando Cortés, New York : Harper and Brothers (1843)
  • Critical and Historical Essays (1845)
  • Biographical and Critical Miscellanies, New York, Harper & brothers (1845)
  • The Conquest of Peruwith a preliminary view of the civilization of the Incas, Paris, Baudry’s European library (1847)
  • History of the reign of Charles the Fifth, London, G. Routledge (1857)
  • History of the reign of Philip the Second, king of Spain, Boston, Phillips, Sampson and company (Vols. I and II 1955; Vol. III 1958)

Post mortem

  • The Correspondence of William Hickling Prescott (1833 - 1847), Edited by Roger Wolcott, Boston and New York, Houghton Mifflin company (1925)
  • The Literary Memoranda of William Hickling Prescott, 2 vols, Edited by Clinton Harvey Gardiner, Norman, University of Oklahoma Press (1961)
  • The Papers of William Hickling Prescott, Edited by Clinton Harvey Gardiner, Illinois (1964)

לקריאה נוספת עריכה

  • George Ticknor, Life of William Hickling Prescott, Boston, Ticknor & Fields (1864)
  • Rollo Ogden, William Hickling Prescott, Boston and New York, Houghton, Mifflin and company (1904)
  • Harry Thurston Peck, William Hickling Prescott, New York, Macmillan (1905)
  • Samuel Eliot Morison, William Hickling Prescott, 1796-1859., Boston, Massachusetts Historical Society (1958)
  • Clinton Harvey Gardiner, William Hickling Prescott; a biography, Austin, University of Texas Press (1969)
  • Donald G. Darnell, William Hickling Prescott, Boston :Twayne Publishers (1975)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויליאם ה. פרסקוט בוויקישיתוף

כתבי ויליאם ה. פרסקוט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)