ויני ג'ונסון
וינסנט "ויני" ג'ונסון (באנגלית: Vincent "Vinnie" Johnson; נולד ב-1 בספטמבר 1956) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1979–1992. מוכר בכינויו "The Microwave" ("המיקרוגל"), אשר ניתן לו על ידי דני איינג' במהלך פלייאוף 1984, בשל יכולתו "להתחמם" במהירות ולקלוע כמות רבה של נקודות בזמן קצר.[1] ממוצעיו הכוללים לאורך הקריירה הם 12.0 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים למשחק.[2]
| לידה |
1 בספטמבר 1956 (בן 67) ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע, רכז |
| גובה | 1.88 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת ביילור |
| דראפט |
בחירה שביעית, 1979 סיאטל סופרסוניקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1979–1981 1981–1991 1991–1992 |
סיאטל סופרסוניקס דטרויט פיסטונס סן אנטוניו ספרס |
| הישגים כשחקן | |
| 2 זכיות באליפות ה-NBA (1989, 1990) | |
בשנת 1994 הופרשה גופייתו עם המספר "15" על ידי קבוצת דטרויט פיסטונס, במדיה זכה בשתי אליפויות NBA בעונות 1989 ו-1990.[1]
קריירת מכללות עריכה
ג'ונסון נולד ברובע ברוקלין שבניו יורק, ובין השנים 1975–1977 למד ב"מכללה הקהילתית מקלנן" אשר בעיר וייקו, טקסס.[3] בשנת 1977 עבר ללמוד באוניברסיטת ביילור הסמוכה, ובשתי עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה רשם ממוצעים של 22.8 נקודות, 5.0 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים למשחק. בסיום עונתו האחרונה, 1978/1979, נבחר לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).[4]
קריירת משחק עריכה
בדראפט ה-NBA 1979 נלקח ג'ונסון בבחירה השביעית על ידי סיאטל סופרסוניקס, אלופת העונה הקודמת.[5] את עונת הרוקי שלו סיימה סיאטל עם המאזן השני בטיבו באזור המערבי, והעפילה לגמר המערב, בו הפסידה מול לוס אנג'לס לייקרס (1–4).
במהלך עונת 1981/1982, לאחר כשנתיים וחצי בסיאטל, הועבר ג'ונסון בטרייד לדטרויט פיסטונס.[6] לאורך תקופתו עם הפיסטונס שימש בעיקר כשחקן ספסל, כמחליפם של ג'ו דיומרס ואייזיאה תומאס בעמדות הקלע והרכז. בעונת 1986/1987 קלע 15.7 נקודות למשחק מהספסל, וסיים במקום השני בהצבעות לפרס השחקן השישי של העונה, אחרי הזוכה ריקי פירס.[7] בפלייאוף 1988 סייע לפיסטונס להעפיל לגמר ה-NBA, לראשונה מזה 32 שנים, אך קבוצתו הפסידה מול הלייקרס בתוצאה 3–4.
בסדרת הגמר של פלייאוף 1989 שוב התמודדה דטרויט מול לוס אנג'לס לייקרס, ואף גברה עליה בתוצאה 4–0 בדרך לזכייתה הראשונה אי פעם באליפות ה-NBA. לאורך הפלייאוף שותף ג'ונסון בכל 17 משחקי קבוצתו כשחקן ספסל, והיה הקלעי השלישי הפיסטונס (אחרי תומאס ודיומרס) עם ממוצע של 14.1 נקודות למשחק.[8] בעונה העוקבת העפילו הפיסטונס לגמר ה-NBA בפעם השלישית ברציפות, בו התמודדו מול פורטלנד טרייל בלייזרס. במשחק החמישי של סדרת הגמר, כאשר קבוצתו ביתרון 3–1, קלע ג'ונסון סל שדה כ-0.7 שניות לסיום המשחק, ובכך קבע את ניצחון דטרויט בתוצאה 92–90 וזכה עמה באליפות נוספת.[1]
בסיום עונת 1990/1991 חתם ג'ונסון על חוזה בסן אנטוניו ספרס,[9] ולאחר עונה אחת במדיה פרש ממשחק, בגיל 35.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ויני ג'ונסון- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 "המיקרוגל", באתר הפיסטונס, 5 בפברואר 2008
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ג'ונסון, באתר basketball-reference.com
- ^ ג'ונסון נבחר להיכל התהילה של ה-NJCAA, באתר wacotrib.com, 30 בינואר 2015
- ^ ממוצעי המכללות של ג'ונסון, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1979, באתר basketball-reference.com
- ^ ג'ונסון נשלח בטרייד לדטרויט, באתר UPI, 21 בנובמבר 1981
- ^ תוצאות ההצבעות לפרסי עונת 1986/1987, באתר basketball-reference.com
- ^ עונת 1988/1989 של הפיסטונס, באתר basketball-reference.com
- ^ ג'ונסון חותם על חוזה בסן אנטוניו, באתר UPI, 12 בדצמבר 1991