ויפרדו לאם
וִיפְרֶדוֹ לָאם (ספרדית: Wifredo Lam; 8 בדצמבר 1902 – 11 בספטמבר 1982) נחשב אחד מגדולי הציירים הקובנים. ביצירתו החיה את התרבות הקובנית-אפריקנית.
 | |
| לידה |
8 בדצמבר 1902 סגואה לה גראנדה, קובה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 1982 (בגיל 79) בולון-ביאנקור, צרפת |
| לאום |
אפרו-אמריקאים |
| מקום לימודים |
האקדמיה הלאומית לאמנויות היפות סן אלחנדרו |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
סוריאליזם |
| הושפע על ידי |
אנרי מאטיס |
| בן או בת זוג |
Lou Laurin-Lam |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ויפרדו לאם נולד בסגואה לה גראנדה שבקובה. אביו היה ממוצא סיני ואמו הייתה צאצאית מולאטית לעבדים משוחררים. בילדותו נחשף לתרבות האפריקאית המגוונת, דבר שהשפיע בהמשך על יצירתו. בשנת 1916 עבר להוואנה ללימודי משפטים, מעבר שנכפה עליו על ידי משפחתו. בשנים 1918–1923 למד אמנות, וב-1923 עבר למדריד. באירופה נחשף הן לציוריהם של הירונימוס בוש ופיטר ברויגל והן להשפעות ולזרמים המודרניים. בשנת 1929 נישא לאווה פריץ, אולם בשנת 1931 נפטרו אשתו ובנו ממחלת השחפת. סביר שהטרגדיה האישית היא בין הדברים שהשפיעו על הטבע הקודר של עבודתו.
במהלך שנות ה-30 של המאה העשרים נחשף למגוון רחב של השפעות, כדוגמת הסוריאליזם, אנרי מאטיס. שורשי משפחתו מצד אימו, כעבדים משוחררים, הביאו אותו להזדהות עם האיכרים והשכבות העניות, ועם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד צידד ברפובליקנים, ואף תרם את כישרונו לעצב כרזות תעמולה רפובליקניות. לאחר שנפצע בשנת 1937 ולא יכל להשתתף בלחימה עבר לברצלונה, שם הציג לראשונה תערוכה מיצירותיו. פיקאסו, ששהה אז בברצלונה, הפך במהרה תומך גדול של לאם, והציגו בפני רבים מן האמנים המובילים של התקופה, כגון פרנאן לז'ה, ז'ואן מירו, ז'ורז' בראק ואנרי מאטיס.
בשנת 1938 עבר לפאריס ובהמשך הציג את התערוכה הראשונה של עבודותיו. בעבודתו מאותה תקופה ניכרת השפעה מהזרם הקוביסטי ומעבודתו של פיקאסו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה שותף, עם אינטלקטואלים אחרים, להתנגדות לפלישה הגרמנית לצרפת. עבר למארסיי, שם התחבר עם אנדרה ברטון וקלוד לוי-שטראוס ואחרים. עמדותיו החברתיות הביאו לכליאתו, ובשנת 1941 גורש למולדתו קובה.
עם מעברו להוואנה החלה התקופה המכריעה ביצירתו, בהנגשת התרבות האפריקנית ובקירובה לאמנות המודרנית. בשנת 1944 התחתן עם הלנה הוצר, ובשנת 1950 התגרש. בשנים אלה, במקביל לתחייתו האמנותית ולהכרה בינלאומית, הראה את נאמנותו לשכבות החלשות ואת תמיכתו בפידל קסטרו.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה החל לחלק את זמנו בין קובה לצרפת. אמנותו הייחודית זיכתה אותו בפרסים רבים. וילפרו לאם נפטר ב-11 בספטמבר 1982 בפאריס. מלבד יצירות רבות ומאות רישומים אישיים, הוא הותיר אחריו מורשת ייחודית של יצירה אפריקנית מודרנית.
יצירתו עריכה
עם מעברו של ויפרדו לאם להוואנה בשנות הארבעים, החלה התקופה המכריעה ביצירתו, בהנגשת התרבות האפריקנית ובקירובה לאמנות המודרנית. הוא החל לערב בעבודתו יצירות העוסקות בטוטם ובוודו ויצר סגנון ייחודי, בו שילב גישות קוביסטיות עם דימויים וסמלים מעולם המיתולוגיה האפריקאית.
בשנת 1943 החל לעבוד על יצירתו הידועה ביותר, ה"ג'ונגל". היצירה משקפת את סגנונו הבוגר והיא מתארת ארבע דמויות עם ראשים, העוטים מסכה, המתמזגים באופן חלקי עם צמחייה טרופית עבותה. הציור תיאר את המתח בין המודרניזם לבין החיוניות והאנרגיה של התרבות האפריקאית. בתחילת דרכה עוררה מחלוקת, שכן נחוותה גם כסוג של ביקורת גם על הגזענות האמריקנית. "ג'ונגל" נרכשה בסופו של דבר על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק והוצגה על יד גרניקה, ציורו המפורסם של פיקאסו.
יצירה מפורסמת נוספת של לאם היא Zambezia, Zambezia, (1950), המתארת את היצריות והחושניות האפריקאית, ומוצגת במוזיאון גוגנהיים בניו יורק. בשלבים מאוחרים עסק גם בפיסול, קרמיקה והדפס. לאם זכה בהוקרה עוד בחייו, ויצירותיו מוצגות כיום במוזיאונים בעלי שם ברחבי העולם.
שתי תערוכות מיצירותיו של לאם הוצגו במוזיאון ישראל בירושלים:
- "חולמים גלויי-עיניים: אמנות דאדא וסוריאליזם" מאוסף ורה, סילוויה וארטורו שוורץ, בשנים 2001-2000
- "דאדא סוריאליזם ומה שמעבר" במוזיאון ישראל, 2007
יצירתו "קומפוזיציה" (1967), מאוסף ורה וארטורו שוורץ לאמנות, מוצגת במוזיאון ישראל באורח קבע.
קישורים חיצוניים עריכה
- ויפרדו לאם - ביוגרפיה, אתר מוזיאון גוגנהיים, ניו יורק (באנגלית)
- ויפרדו לאם - ביוגרפיה, אוסף המוזיאון לאמנות מודרנית. (באנגלית)
- ויפרדו לאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)