ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/5/טור אישי מאת Harel

טור אישי
Harel
איזו מין תהפוכת גורל משונה היא זו, שבה מי שמחשיב עצמו כאילו זה מקרוב בא, מוצא עצמו לפתע אחד הוותיקים, ואף מתבקש לכתוב על כך מהגיגיו? בוויקיפדיה מזדקנים ככל הנראה בגיל צעיר, שכן אני מוצא עצמי עכשיו לפני המשימה החשובה של העלאת ימים נשכחים באוב, לצרכי נוסטלגיה, בידור והרחבת האופקים של הקוראים כאחד.

על ימי הבראשית הקדומים ביותר, הפרה-היסטוריים, של הוויקיפדיה העברית אינני יכול לספר, שכן לא עמדתי ליד ערישתה. כל היכרותי עם הוויקיפדיה באותם ימים נשכחים באה לי מכתבה בכתב העת Wired, שבעקבותיה הצצתי פעם בוויקיפדיה באנגלית, כשזו הייתה עדיין בחיתוליה. מי שחובב מסע בזמן, יכול לשגר עצמו אל העבר ולהציץ בה למשל כאן. כנראה הייתה אז בתולית מדי, שכן המשכתי הלאה, והיא נשתכחה ממני לעת ההיא. רק כעבור זמן רב, בשיטוט כלשהו באינטרנט, נתקלתי, עד כמה שזכור לי, בהודעה לעתונות על כך שוויקיפדיה בעברית קרובה לחציית סף עשרת אלפים הערכים. הצצתי – ונפגעתי. דווקא הראשוניות וחוסר הבשלות שלה אז הן אלה שהדהדו לי באלף קולות, בשכנוע מיידי: זה המקום להיות בו, לכתוב בו, להשפיע בו. חשיבותה הייחודית, הבלעדית, של ויקיפדיה בשפה העברית הייתה ברורה לי מן היום הראשון. ידעתי, ואני יודע גם היום: מה שאנחנו כותבים בוויקיפדיה יהיה מקור הידע המקיף, המיידי, הזמין, הנגיש והאהוד ביותר על ציבור דוברי העברית, במשך שנים ארוכות, אולי לתמיד. לא תהיה אנציקלופדיית אינטרנט אחרת. הבלעדיות על הפלא הזה, האנציקלופדייה של העידן הדיגיטלי, היא שלנו. זכות גדולה נפלה בחלקנו.

מהם התהליכים העיקריים שעברו על הוויקיפדיה מהיום שהצטרפתי אליה, במה שונה הוויקיפדיה של היום מזו הקטנה פי חמישה ויותר?

ויקיפדיה קטנה ואנשים בה מעט: למי שהתרגל לפעילות הערה בוויקיפדיה של ימינו, שבה עשרים זוגות עיניים רואות בכל זמן נתון כל הגה שמישהו משרבט על מקלדתו, מסביב לשעון, קשה לדמיין כמה קטנה, ריקה ואינטימית הייתה הוויקיפדיה פעם. מספר השינויים ביממה היה כמה מאות, דהיינו עשרות בודדות בשעה. חבורה קטנה וחרוצה של ויקיפדים ניטרה כל שינוי, קראה כל ערך חדש. גילגמש בכל ויד כל בו. כבר בימיי הראשונים כאן התברר לי – הוויקיפדיה כמוה כמיתולוגיה יוונית, וסובבות בה כמה דמויות מיתולוגיות, אלילי שיש המשוטטים בין דפי המערכת, מתקוטטים לפעמים בקרב הירואי – בן הטבע, גילגמש, אביהו, אלמוג, עמנואל ואחרים. קל היה אז לצוד את תשומת לבם, להתבלט. כל ויקיפד חדש עורר הדים. בראש השנה תשס"ה הצטרפו לברכות לשנה החדש רק עשרה ויקיפדים. כעבור שנתיים כבר גדל מספרם פי כמה מונים. לכל אשר פנית, מצאת על נקלה ערכי יסוד חסרים – הייתכן שטרם כתבו אז על פרידריך שילר?

העידן הטרום תעשייתי: שיטות העבודה בוויקיפדיה היו אז הרבה פחות מורגלות ומתורגלות. טרם נולדו עשרות תבניות הפנייה למשתמש. גם תבניות המידע בערכים היו אז בחיתוליהן. הצבעות המחיקה היו עניין נדיר שבנדירים, לא תעשיית משנה שאפשר לעשות בה קריירה. המשימה שעמדה לפנינו נראתה כבירה. הבוטים עשו את צעדיהם המכאניים הראשונים. גם הוויכוחים האידיאולגים העיקריים טרם לבשו צורה ברורה, קווי המחנות, שנתבררו עם הזמן, טרם הובררו. בלא פרלמנט, בלי מומחים להכותם, לפני היות הוויקישיתוף, אפילו לפני שנרקמו הרשתות החברתיות הענפות שמאחורי הקלעים והקלידים – במה הנעמנו את זמננו? הייתכן שכתבנו ערכים?

Harel
Harel
תרגיל באנרכיה דיגיטלית: הרחש בחש הפוליטי הפנימי הלך והחמיר עם הזמן. עם גדול קהילת הכותבים, הלך והפך קשה יותר להשליט בה סדר. ככל שהפעילות הפכה למגוונת ומשוכללת יותר, גדל הצורך בכללים ובנהלים. במקום בירוקרט הרימה את ראשה האפרפר אחותו המרשעת, הבירוקרטיה. הררי מילים, שלא לומר רכסים אלפיניים מכוסי שלג עד, נשפכו בקרבות לודרים אדירים, בין מכללינים למחקנים, בין מתגמשים למתגלגשים, בין מלח-נים למלוכנים. לא פעם נדמה שהשוקת כמעט ונשברת. בד בבד, קהילה גדולה ומגוונת הייתה גם כר נוח לנסיונות בהפעלה קבוצתית מקוונת: תחרויות כתיבה, מיזמים מכל מין וצבע, עיתון קהילה, טיולים בארץ. הייתכן שמסביב לזירת ההתגוששת חיפשו הצופים במופע פורקן קהילתי מסוג אחר?

מן המסד למוסד: המפגשים היו עדות ברורה להצלחה הממשמשת ובאה. ממפגש באיזור המזון המהיר באחד הקניונים, עבור בסלון מזל וכלה באודיטוריום במוסד אקדמי – עם כל מפגש הפכנו ממוסדים יותר, ממלכתיים יותר. בפסח תשס"ה בסלון מזל, דאגה גדולה ריחפה באוויר. כיצד נפרסם עצמנו לקוראים? לכותבים? מי יעשה לנו נפשות, כיצד נפיץ את שמענו? האם יורידנו חכם חנוכה על ברכינו? לא חלפו שנתיים, ולא חולף יום מבלי שהוויקיפדיה מוזכרת באמצעי התקשורת. הייתכן שדוד שי הפך ממומחה למסים לאושיית תקשורת?

זה בלי משים נשאר שכוח: כל מי שהעביר את שעותיו במלכודת הדבש הזו, דף השינויים האחרונים, והלוך וחזור למזנון, ובשיחה ההיא ובדיון ההוא (איזו התרגשות מסיבה ההודעה הזו, החרדלית, בכל פעם מחדש!), נושא איתו את החוויה הוויקיפדית הפרטית שלו, כך שההיסטוריה הוויקיפדית מתפצלת והולכת לנרטיבים מרובים, נפרדים, אישיים. גודש הפעילות מספק תחלופה מתמדת, האקטואליה של היום היא המיתולוגיה של מחר ונשכחת מחרתיים. מי עוד זוכר היום מי מנע בעוז רוחו מעשה אונס? מי הוא קפטן סודוקו ומה לו ולנו? באיזה מבצע נועז נלכד טרול מסוכן על חם? מי הוא המשכים קום בין כל הוויקיפדים? מתי תחזור F16 ממסעותיה? איזה טרול השתלט על הדף הראשי? מי כתב את הערך המיליון? כיצד גירשו טרול מאחד המפגשים? אצל מי מנהלים שיחות סמויות בקישורים אדומים? ומהו האפרסקדו? הייתכן שהוויקיפדיה היא עולם ומלואו, חלק בלתי נפרד מחיינו, ושלא תהיה לנו עוד תקומה בלעדיה? חג פורים שמח!

רק כעבור זמן רב, בשיטוט כלשהו באינטרנט, נתקלתי, עד כמה שזכור לי, בהודעה לעתונות על כך שוויקיפדיה בעברית קרובה לחציית סף עשרת אלפים הערכים. הצצתי – ונפגעתי. דווקא הראשוניות וחוסר הבשלות שלה אז הן אלה שהדהדו לי באלף קולות, בשכנוע מיידי: זה המקום להיות בו, לכתוב בו, להשפיע בו. חשיבותה הייחודית, הבלעדית, של ויקיפדיה בשפה העברית הייתה ברורה לי מן היום הראשון.