ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:מאבקי שמירת השבת - גני איילון לוד

מאבקי השבת בגני איילון, הם סדרה של מאבקים לשמירת השבת בשכונת גני איילון החרדית בלוד, שצברו תהודה מרובה.

המאבקים מתייחדים בעדינות ומכובדות ובכך שדרכי המאבק נעזרות בטכניקות עדכניות של העידן החדש.

טורבינת גז מסדרה H של ג'נרל אלקטריק המייצרת 480 מגה-ואט

שכונת גני איילון בלוד, המוכרת גם בשמה הקודם "שכונת אחיסמך", הינה שכונה חרדית בעיר חילונית ובה מתגורר גם מיעוט שאינו חרדי. המערכות למען השבת שנעשות בשכונה זו מתאפיינות בעדינות ומכובדות, ובשימוש בטכניקות עדכניות של העידן החדש. למרות הנטיה האנושית לשמר דרכי מאבק במאבקים מסורתיים גם כאשר שנוצרים כלי מלחמה חדישים.

תחנת כוח שומרת שבת עריכה

 
תחנת הכוח רדינג בתל אביב

בבתים חרדיים רבים נהוג להשתמש בשבת בחשמל שיוצר ללא חילול שבת, ומאחר וחברת החשמל איננה שומרת שבת הם משתמשים בחשמל המיוצר בגנרטורים שכונתיים פרטיים או במצברים ביתיים. בגני איילון מתוכנן, לראשונה בישראל, מיזם חדשני של הקמת תחנת כוח שומרת שבת, מטעם חברת החשמל ובפיקוח "הועדה לענייני אנרגיה בשבת", עבור אספקת חשמל כשר לכל הסביבה. עוד טרם הקמת השכונה תוכננו תשתיות השכונה בהתאמה לתכניות החשמל הכשר[1].
ראש עיריית לוד יאיר רביבו תיאר את התכנית בראיון "זאת תהיה אחת השכונות שעם כניסת שבת וחג הכל עובר למצב שבת, ובמוצאי שבת חזרה לחשמל הרגיל - כך שהכל עובר בצורה אסטרונומית ומדויקת". נכון לשנת ה'תשפ"ב, הקמת תחנת הכוח מתעכבת והתושבים משתמשים בגנרטורים שקטים וירוקים[2].
תכנית חילופית שהוצעה הינה מתקן חלוצי לאצירת אנרגיה, שבמהלך כל השבוע יאצור אנרגיה ובה ישתמשו בשבת [3]. בשנת תשפ"ג עם כניסתן של המפלגות החרדיות לקואליציה והעברת ההחלטת ממשלה לקדם מיזמים מסוג זה, התקדם המיזם משמעותית.

ערוב חדשני עריכה

שכונת גני איילון מוקפת בעירוב מהודר מאוד המתוחזק היטב, המתייחד במספר הקפי עירוב נפרדים, בארבע רמות הידור, מרמת כשרות בסיסית המקיפה את כל השכונה ועד רמת מהדרין המקיפה רק אזור מצומצם. בכדי שהמדקדקים שלא לטלטל במקומות שהעירוב איננו מהודר, יוכלו לטלטל לכל הפחות באזורים התואמים לרמת ההידור הנהוגה אצלם. "ועד העירוב" הפיק מפה עם כל הקיפי העירוב והסבר אודותיהם, המפה הועלתה לרשת וניתנת לצפיה מקוונת [4].

צופר שבת נוסף עריכה

 
שחזור משוער של בית התקיעה בפינה הדרום-מערבית של הר הבית

העיר לוד כולה מרושתת בצופרי שבת, המודיעים על כניסת השבת בליווי שירי שבת, ומעדכנים את זמן הדלקת נרות שבת כמנהג לוד, 20 דקות לפני שקיעת החמה. במקביל קהילת פרושים הקימה בגני איילון מערך צופרים המתריע על זמן הדלקת נרות כמנהג ירושלים, 40 דקות לפני שקיעת החמה.
בצופרים שעל ידי קהילות פרושים בישראל, לאחר השמעת שירי השבת, מושמעת הקלטה של קול ה"תקיעה" בתקיעת שופר, כפי המסורת העתיקה לתקוע בשופר "תקיעה פשוטה" להודיע על כניסת השבת. בגני איילון, מושמעת תקיעת תש"ת - תקיעה שברים תקיעה, וזאת לבקשת עיריית לוד שהצופר לא ישמע כמו צפירת "יום הזיכרון" ויצער את משפחות חללי צה"ל בעיר לוד[5].

טכנולוגיה בשירות סגירת הכבישים בשבת עריכה

מאחר והשכונה הינה שכונה חרדית ברובה, על פי החוק התושבים יכולים לדרוש את סגירת הכבישים בשבת. מלבד הצורך בשמירה על קדושת השבת יש בכך צורך בטיחותי, מאחר והשכונה מבוססת על תושבים שבאו מריכוזים חרדיים בהם הכבישים סגורים בשבת, כל הילדים הקטנים התרגלו ללכת בשבתות בכביש ויורדים לכביש ללא הבחנה.
מאחר ועיריית לוד לא נענתה לדרישת התושבים לסגור בשבת את כל כבישי השכונה ללא יוצא מן הכלל, החלו תושבים בסדרת פעולות במטרה לשמור על קדושת השבת בכבישי השכונה, חלקם בהכוונת יעוץ משפטי. המאבקים מתייחדים, כשדרכי המאבק והפעולה נעזרות בטכניקות חדשניות לצד שיטות מסורתיות עתיקות.
בתחילה תושבים הציבו מידי שבת מחסומים מאולתרים כדי לחסום את הכבישים לתנועה בשבת, ופקחי העירייה היו באים לסלק אותם. כתגובה, תושבים פרסמו כתבה באחד המקומונים בה הציגו את התחייבויות העירייה בנושא שלא מומשו, והודיעו שמתוכנן המשך מאבק עיקש כפי שהיה בשאר הריכוזים החרדיים[6].
בשנת ה'תשפ"א החלה עיריית לוד, בתהליך חסימת הכבישים בשבת והחלה עם רחובות הרב אלישיב ושבט אשר. כשבתכנית של התושבים להמשיך את המהלך עד לסגירה מוחלטת של כל כבישי השכונה בשבת.

הפגנות מתוקשרות עריכה

בשבתות רבות נעשו מחאות וקריאות "שאבעת" לעבר רכבים שחלפו בכביש הראשי בשכונה, תוך הקפדה לא לחסום את הכביש וכפי החוק.
באחת השבתות הגיע ראש העיר להתעמת עם מאות המפגינים, כמה מהמפגינים דאגו במוצאי שבת לפרסם את הידיעה ברשת. הפרסום גרר גל שמועות סוער ברשת שיצרו מהומה ומתח רב[7]. להרגעת המתיחות נעשו מספר הסדרים, ביניהם החלטה על פעילות לניתוב התחבורה של תושבי השכונות האחרות דרך כבישים אחרים [8].

ניתוב באמצעות הווייז עריכה

במסמך שפרסם ראש העיר יאיר רביבו, כתב: "אני אפנה לחברת וייז כדי שיתנו עדיפות לנסיעה בכביש 40 ומשם לרחוב הרב עובדיה כדי שמי שצריך להגיע למשל לשכונת גני יער ייסע מסביב"[9].

שלטי שמירת השבת עריכה

תושבים עיצבו שלטים נאים בגרפיקה מתקדמת, בשפה נעימה ומכובדת, הקוראים לאורחים הבאים לאזור לכבד את התושבים ולשמור על השבת ועל הצניעות, אותם תלו על המרפסות ועל גדרות [10].

ראו גם עריכה

הערות שולים עריכה

  1. ^ הסבר נרחב אודות אחת מתכניות ההקמה הראשוניות ב"שאלות ותשובות בנושא פרוייקט החשמל הכשר" בעיתון מקור מוסמך המקומון של גני איילון גיליון 17 עמוד 8 ואילך, פרטים נוספים בגיליון 18 עמוד 4-5
  2. ^ ראש עיריית לוד בראיון לקראת איכלוס גני איילון, באתר כל רגע
  3. ^ תגבור ואספקת אנרגיה ללוד, דוברות עיריית לוד
  4. ^ מפת עירוב מעודכנת תשפ"ב באתר מקור מוסמך
  5. ^ עלון "קהילתינו" גיליון 1 עמ' 10, שעל ידי "קהילת פרושים אחיסמך"
  6. ^ קורא באיילון גיליון 2 עמוד 22
  7. ^ לדוגמה, ראש העיר הפיל שטריימל וקרא לחילונים לצאת עם אלות, באתר כל רגע
  8. ^ סולחה בין החרדים לראה"ע; מי המתווך?, באתר כל רגע
  9. ^ פרטי הסולחה, באתר כל רגע
  10. ^ גני איילון של מעלה: גלריה של שלטי יהדות נאים המקדשים שם שמים, באתר המאורות