ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/סורא

ערך זה עוסק בעיר בדרום בבל. אם התכוונתם למילה בשפה הערבית שמשמעותה 'פרק', ראו סורה.

סורא

(למפת עיראק רגילה)

טורקיה

סוריה

יר.

ערב הסעודית

כווית

איראן

המ.
הפ.

סורא

לחצו כדי להקטין חזרה קובץ:מפת יהדות בבל בימי התלמוד עם יישובים.png

היישובים היהודיים בבבל בתקופת התלמוד. סורא נראית במרכז החלק המערבי, על גדות נהר סורא היוצא מהפרת. מתא מחסיא נראית בסמוך לה

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת. בסורא פעלה ישיבת סורא, שהייתה מרכז תורה חשוב ביותר. אדמות הסביבה של סורא התפרסמו בגידוליהם, בעיקר כרמים, שדות חיטה ושעורה ומטעי פירות. יש הסוברים (רב שרירא גאון, ספר הקבלה) שסורא והעיר מחסיא ("מתא מחסיא") הם שמות שונים לאותה העיר, ויש שטוענים שמחסיא הייתה פרבר של העיר סורא.

היסטוריה עריכה

יוסף בן מתתיהו כותב בספרו קדמוניות היהודים, שלאחר ביטול ממלכתם הקטנה (שהייתה על אדמות בבל, והוקמה על ידי חסינאי וחנילאי, יהודים בבלים, כ-45 שנים לפני חורבן בית המקדש השני), פקד משבר חמור ביותר את יהודי דרום בבל. לאחר מותם של האחים חסינאי וחנילאי, התנקמו עמי הארץ ביהודים על מעשיהם, מה שהוביל להגירה המונית משם. חלק מהיהודים נמלטו לעיר סלוקיה שעל שפת החידקל. בעיר זו, הייתה מלחמה בין היוונים ובין הסורים, ולאחר בואם של היהודים לשם, הם השלימו, ועשו יד אחת נגד היהודים. התוצאות היו הרס וחורבן של סלוקיה היהודית, ומותם של רבים מהיהודים שהיגרו לשם. לאחר ההרס הרב, פנו יהודי סלוקיה (לשעבר) לעיר קטסיפון, בירת מלכות הפרתים, אך גם שם התנכלו אליהם התושבים, והם נאלצו להמשיך לנדוד. כדי להציל את נפשם מבעוד מועד, ברחו רוב יהודי המקום לערים נהרדעא ונציבין, שהיו ערי מבצר, שבהם יד היהודים הייתה על העליונה. מכיוון שרוב יהודי דרום בבל עברו דרך תלאות זו עד לערים אלו, נתדלדל היישוב היהודי בדרום בבל, וקהילות סורא וסביבותיה נחרבו.

כ-180 שנה לאחר חורבן והתדלדלות העם הזו, החלה קהילת סורא להתאושש, ואף נמצאו שם יהודים רבים במאה השלישית.

לאחר שרב חזר לבבל בתחילת המאה השלישית, הוא נוכח במצב הרוחני העגום של קהילת סורא ולכן בשנת 225 (ג'תתקפ"ה), בחר לעזוב את המרכז התורני של יהודי בבל אז, נהרדעא, ולהקים ישיבה בסורא. ישיבה זו הפכה למרכז תורני חשוב בדרום בבל ובבבל בכלל, ולימים הפכה לאחת משתי ישיבות בבל הגדולות, סורא ופומבדיתא.

סורא הייתה עיר חשובה ליהדות, ושימשה כמרכז תורה חשוב, בו חכמיה למדו, לימדו, וגם עסקו בחקלאות. היא התפרסמה בקרב היהודים בעיקר בזכות ישיבת סורא.

מתא מחסיא עריכה

על פי הרב שרירא גאון, סורא היא העיר מתא מחסיא המוזכרת בתלמוד^[1], ואולם, לדעת אחרים, מתא מחסיא, המוזכרת בתלמוד, היא עיר סמוכה או פרבר של העיר סורא, והישיבה שהתקיימה במתא מחסיא הועברה או שימשה מעת לעת כסניף נוסף לישיבת סורא^[2].

בין ראשי ישיבת סורא במתא מחסיא שכיהנו בראשות הישיבה נמנים רב אשי (מייסד ישיבת סורא במתא מחסיא, לאחר שעזבה את משכנה הקודם בנרש), מר בר רב אשי, רב אחא מדפתי, רב יימר, רבה תוספאה, רבינא האחרון. יש שמנו גם את רב עמרם גאון עם ראשי הישיבה בזמן הגאונים^[3]. בין תלמידי הישיבה נמנים רבינא, אמימר ובניו של רב משרשיא שנשלחו על ידו ללמוד בה. בין תושבי מתא מחסיא יש שמונים את רב חנא בר חנילאי^[4], וכן את הגאון רב צמח בר חיים (שהתכתב עם אלדד הדני)^[5].