ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שמחה בונים מפשיסחה
.jpg)
רבי שמחה בּוּנֶים בונהרד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
קורות חייו עריכה
נולד בוודז'יסלאב שבפולין. אביו, רבי צבי הירש היה מגיד, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג ובישיבתו של רבי ירמיה ממטרסדורף. בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמריל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים. נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות, נסע לרבי משה לייב מסאסוב, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם". נסע תקופה אל הצדיק ר' פישל מסטריקוב (מתלמידי המגיד ממזריטש)[1].
דבק ביהודי הקדוש ומילא את מקומו משנת תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילא. שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ה"אוהב ישראל", שאביו אמר שרבי בונים הוא נקודת לבו. לעת זקנותו נעשה עיוור, וגם אז הוא זיהה אנשים. כשרבי שלמה מראדמסק בא לראשונה והושיט לו ידו, אמר זה יש לו חכמת שלמה בקרבו. נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. ליקוטי תורתו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".
אחר פטירתו קיבלו עליהם חסידים רבים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. תלמידים אחרים, בהם רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב אריה מרדזימין, רבי שרגא פייבל מגריצא, ועוד מגדולי התלמידים, העדיפו את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה, (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר שנתיים אחרי אביו.
אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע[2].
חתנו של רבי שמחה בונים היה רבי אלימלך (סבו של הרב צבי אב"ד ליפסק).
תלמידיו עריכה
- רבי מנחם מנדל מקוצק - ממשיך דרכו העיקרי.
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה"חידושי הרי"ם", ומייסד חסידות גור.
- רבי מרדכי יוסף ליינר בעל "מי השילוח"
- רבי חנוך העניך מאלכסנדר
- רבי יעקב אריה מרדזימין בעל "בכורי אביב" ו"דברי אביב"
- רבי יצחק מוורקה
- רבי שרגא פייבל מגריצה, אביו של רבי יחיאל מייסד חסידות אלכסנדר
- רבי זושא מפלאצק
- רבי שמואל משינווא מח"ס רמתיים צופים
- רבי אלעזר הכהן, רבה של פולטוסק
לקריאה נוספת עריכה
- צבי מאיר רבינוביץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו, תל אביב: תבונה בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ה.
- הרב ישראל דנדרוביץ, ויכוח נוקב בבית מדרשה של פשיסחא; הסברים מנוגדים בפתגמו של הר"ב מפשיסחא על מעשה יהודה, בתוך: קובץ היכל הבעש"ט, גיליון כד, תשרי תשס"ט, עמ': נג-עב.
- יהודה מנחם בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, בני ברק תשנ"ז
- חלק א', באתר אוצר החכמה
- חלק ב', באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת מאמרים על מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שמחה בונים מפשיסחה באתר רמב"י
- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שמחה בונים מפשיסחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי יקותיאל אריה קמלהאר, הרה"ק מוה"ר שמחה בונם מפשיסחא, בתוך ספרו: דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' ר"ע-ר"פ
- דלי"ת, שבולת הזהב, הצופה, 10 בנובמבר 1944 (עם הופעת הספר "ר' שמחה-בונם מפשיסחה: חייו ותורתו")
- רבי שמחה בונים ב"אידישע ווארט מס' 200, אתר היברובוקס (ביידיש).
- ציפי קויפמן, "'והנה בקהלת מהביל הכל ובשיר השירים היפוך מזה': לדרכו של ר' שמחה בונים מפשיסחה"', בתוך: תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פ"ב, חוברת ב', תשע"ד, עמ' 335–372
- ספרים
- קול שמחה, מהדורת מיסקולץ, 1940, באתר היברובוקס
- שמחת ישראל, פיעטרקוב תר"ע, באתר היברובוקס
- חדות שמחה, ווארשא תר"ץ, 1930, באתר היברובוקס
- מדרש שמחה - חלק א, ירושלים תשל"ה, 1975, באתר היברובוקס
- מדרש שמחה - חלק ב, ירושלים תשל"ה, 1975, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן |
|---|
 |
קטגוריה:אדמו"רי פשיסחה קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:תלמידי החוזה מלובלין