וישנויזם

וִישְׁנׇוִיזְם היא תפיסה יוגית מונותיאיסטית המבוססת על הוודות ההינדיות. בבסיס התפיסה הווישנָוִית עומד האל האחד (וישנו) או התגלות שלו. שאר ה"אלים" (דוים) נתפסים כמשרתיו של אלוהים (בהגואן) בדומה למלאכים בתפיסה המערבית.

וישנויזם

שורשים, סיווג והנהגה
זרם	הינדואיזם
מקור השם	וישנו
ארגונים ופעילות
מיקום	תת-היבשת ההודית, כלל עולמי

ארבעת הזרמים המרכזיים של הווישנָוִיזם הם: שרי וישנוה, מאדהוה וישנוה (ברהמא וישנוה), רודרה וישנוה ונימברקה וישנוה.

בדומה לכל התפיסות ההינדיות-ודיות, התפיסות הווישנָוִיות רואות בעולם החומרי, המאופיין בלידה ומוות חוזרים ונשנים (סמסארה), עולם המעודד אגוצנטריות וסבל, מאלו הן שואפות להרפא באמצעות תרגול רוחני מדיטטיבי.

בבסיס הווישנָוִיזם עומדת תפיסת הבהקטי, ההתקשרות עם אלוהים דרך שירות ודבקות. הווישנָוִיזם דוחה את תפיסת האדוויטה ודאנטה על פיה המציאות האבסולוטית היא אחדותית והאל, האמת המוחלטת, הוא דבר מופשט ואימפרסונאלי (ברהמן). התפיסה הווישנָוִית רואה את מהות הקיום כדואליסטית, את ההבחנה בין אלוהים והעצמי כדבר נצחי, ואת היחסים בין העצמי לאלוהים כתכלית.

בקביעות אלו מתבססים הווישנָוִים על פרשנות ישירה של הוודות. להבדיל מאסכולות כגון האדוויטה והסמריטי המפרשות את הוודות לעיתים בצורה אלגורית ועקיפה, הווישנָוִים מדגישים בראש ובראשונה את משמעותו הישירה של הטקסט (מוקהיה וריטי) ורק לאחר מכן את המשמעות העקיפה שלו (גאונה וריטי).

רקע היסטורי

קבלת האל כישות פרסונאלית מקורה בוודות עצמן. אולם מאז עליית הבודהיזם, התפיסה הווישנָוִית הייתה במיעוט בהודו. כינונו מחדש של מעמד הוודות על ידי שנקרה היווה בסופו של דבר מצע לעלייתם מחדש של עקרונות וודים רבים. בתקופת ימי הביניים בהודו עלתה התופעה בה מורה רב השפעה כלשהו הנודד ממקדש למקדש כששיירה של חסידים בעקבותיו, מזמר שירי תהילה לאל ומפיץ את הגותו. זוהי תנועת הבהקטי שסימנה את עלייתו מחדש של הווישנָוִיזם. הוגי דעות שכאלו נהגו גם לנהל פולמוסים, כמקובל בהגות ההודית. כך הפך הווישנָוִיזם בהדרגה לדומיננטי בהודו. בין הבולטים בזרם זה היה רמנוג'ה אשר הזרם הווישנָוִי המשויך אליו קרוי לרוב שרי וישנוה.

קישורים חיצוניים

• וישנויזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• וישנויזם, דף שער בספרייה הלאומית