ולדיסלב ריימונט
ולדיסלב ריימונט (בפולנית: Władysław Stanisław Reymont; 7 במאי 1867 – 5 בדצמבר 1925) היה סופר פולני נטורליסטי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1924.
 | |
| לידה |
7 במאי 1867 קוביילה ויילקיי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1925 (בגיל 58) ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| שם לידה |
Władysław Stanisław Rejment |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| לאום |
פולנים |
| מקום קבורה |
בית הקברות פובונזקי |
| שפות היצירה |
פולנית |
| יצירות בולטות |
איכרים, הארץ היעודה |
| תקופת הפעילות |
מ-1896 |
| בן או בת זוג |
Aurelia Szacnajder Szabłowska |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ולדיסלב ריימונט נולד כבנו של חוכר קרקע חקלאית בקוביילה ויילקיי שנמצא במחוז ראדומסק שבפולין. גדל יחד עם עוד אח אחד ושבע אחיות באווירה דתית קשוחה ומשמעת ברזל. בתנאים אלה העדיף ריימונט לשקוע בקריאה, לחפש בספרים עולם נעים יותר. הוא היה תלמיד גרוע שעבר מבית לספר לבית ספר וחוזר חלילה עד שהדבר נמאס על הוריו שמסרו אותו לבעל מלאכה, להיות השוליה שלו. לאחר כמה שנים ניסה שוב את כוחו בבית הספר ושוב נשר. בגיל שמונה עשרה עזב את בית הספר וברח לעיר הבירה, לוורשה. הוא הוחזר בכוח להוריו ושוב ברח ושוב הוחזר. הוא הצטרף ללהקת שחקנים נודדת בעקבות אחיו הגדול ונדד איתם על פני פולין במשך יותר משנה. לאחר מכן עזב ועבר לגרמניה לעיר ברסלאו כדי להקדיש את עצמו לספיריטואליזם. מגרמניה חזר שוב ללהקה נודדת חדשה שפגש בצ'נסטוחוב עד שקיבל עבודת פקידות ברכבת. את הפנאי הקדיש לכתיבה ספרותית.
היצירה הראשונה שהופיעה בדפוס, בשנת 1893, הייתה הסיפור מוות שהופיע בכתב העת גלוס. הסיפור עורר תשומת לב וסיווג אותו בין הנטורליסטים הפולנים.
תנאי חייו היו קשים ולא פעם, בהיעדר שולחן שיוכל לכתוב עליו, היה נכנס לכנסייה, מוצא לו פינה מתאימה ויושב שם לכתוב. הוא חי בעוני קשה, עוני שניצל ממנו רק כשנפגע בתאונת דרכים, שבעקבותיה קיבל פיצוי של ארבעים אלף רובל. הוא החלים במהירות והכסף איפשר לו להתמסר לכתיבה. הוא נסע למערב אירופה ולאמריקה. לאחר שגורש על ידי הבולשת (ראו הספר ארץ יעודה) עבר לצרפת והתיישב בעיירה רומיל. המקום שימש כרקע לרומן של אמיל זולא, האדמה. ריימונט, שקרא את הרומן, חשב שהוא מציג את האיכרים בצורה מסולפת וזה הביאו אותה להחלטה לכתוב ספר על חיי האיכרים. מצרפת עבר לאיטליה וכתב רשמי מסע לעיתונים בורשה. הוא ביקר באנגליה, שם התגורר בחדר אחד עם וויצ'חובסקי נשיא הרפובליקה הפולנית לשעבר והוצג בפני מאדאם בלאבצקי, ספיריטיסטית ידועה. רקע זה שימש את הרומן ואן פיר. באופן כללי יחסו ליהודים שלילי.
בשנת 1924 הוענק לו פרס נובל לספרות "על האפוס הלאומי הגדול איכרים".
ספרו בעברית עריכה
- אכרים, ספור מימי ההוה, תרגם מפולנית ח"ש בן אברהם, הוצאת שטיבל, תל אביב, 1928.
מספריו עריכה
- מוות (1893)
- עלייה לרגל ליאסנה גורה (1895)
- הקומדיאנטית (1896)
- תסיסה (1897)
- הארץ היעודה (1899) שני כרכים של סיפורים קצרים על העיר לודז'. תעשיינים גרמנים, שראו עצמם נפגעים מהכתוב בספר זה, שילמו שוחד לצנזורה והיא מחקה 4000 שורות מהספר. הם גם דאגו שהבולשת תגרש אותו מהמדינה.
- האיכרים (1901-1909)
- שנת 1794 טרילוגיה על מרד קוסטיושקו והתקופה שקדמה לו.
- ואן פיר (1912)
- פסק הדין (1923)
קישורים חיצוניים עריכה
- ולדיסלב ריימונט, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ולדיסלב ריימונט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ולדיסלב ריימונט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ולדיסלב ריימונט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ולדיסלב סטניס רימונט, דף שער בספרייה הלאומית
