ונוס (לוויין)

ונוס
	איור של הלוויין ונוס
	איור של הלוויין ונוס
מידע כללי
סוכנות חלל	סוכנות החלל הישראלית; וסוכנות החלל הצרפתית
מפעיל	סוכנות החלל הישראלית, המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל
יצרן	התעשייה האווירית לישראל ורפאל
תאריך שיגור	2 באוגוסט 2017 01:58:33 UTC
משגר	וגה
אתר שיגור	מרכז החלל הגיאני
	אתר CNES
משימה
סוג משימה	לוויין חישה מולטי ספקטראלי וניסוי הנעה יונית
לוויין של	כדור הארץ
מסלול	מסלול מסונכרן שמש SSO עם עקבה קרקעית חוזרת של יומיים
נטייה	98.27 מעלות
אפואפסיד	720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית)
פריאפסיד	720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית)
זמן הקפה	99 דקות בגובה 720 ק"מ / 92 דקות בגובה 410 ק"מ
הקפות ליום	14.5 בגובה 720 ק"מ / 15.5 בגובה 410 ק"מ
משך המשימה הכולל	2 באוגוסט 2017 – הווה (6 שנים ו־36 שבועות)
משך המשימה	4.5 שנים
מידע טכני
משקל בשיגור	270 ק"ג, מתוכם 5 ק"ג הידרזין ו-14 ק"ג קסנון
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים	42901
מאגר המידע הלאומי	2017-044B

ונוס (נכתב כ-VENμS,^[3] ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית (אנ'), ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לוויין אוטונומית. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האווירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל. הלוויין שוגר ב-2 באוגוסט 2017.

משימות הלוויין עריכה

ללוויין שתי משימות: משימה מדעית ומשימה טכנולוגית. בשלב המשימה הראשון (VM1), בגובה 720 קילומטר, למשימה המדעית יש עדיפות. לאחר שנתיים וחצי, המשימה הטכנולוגית מקבלת עדיפות בשאר שלבי המשימה.

המשימה המדעית עריכה

הלוויין יכיל מצלמה רב-צבעית (מולטי-ספקטרלית) מתוצרת אל-אופ (הנקראת VSSC). בשנתיים הראשונות הלוויין יהיה במסלול מסלול מסונכרן שמש (SSO), בעל עקבה קרקעית קבועה, כלומר יעבור בדיוק מעל אותה נקודה כל יומיים ויצלם באותה זווית שמש. הלוויין ישמש לאיסוף נתוני חוזי של פני כדור הארץ בתחום הרב-צבעי לצורך מחקר מדעי. הלוויין יחקור תעוקת צמחייה (מצב ההשקיה בשדות) וזיהום בימים ואגמים.

המשימה הטכנולוגית עריכה

המנוע היוני מתוצרת רפאל

המשימה הטכנולוגית היא להוכיח מערכת הנעה חשמלית יונית מסוג HALL. המטע"ד הישראלי מפותח בישראל ונקרא IHET (ראשי תיבות של Israeli Hall effect Thruster). במהלך שלב המשימה הראשון (VM1) יתבצע ניסוי פעם בחודש במשך 2–4 ימים (תלוי באורך הניסוי) ולאחר מכן הלוויין יוחזר למסלולו הנומינלי בצורה אוטונומית (ללא פיקוד קרקעי נוסף). בשלב השני של המשימה (VM2) המנוע יופעל לשינוי גובה הלוויין וזווית האינקלינציה שלו - והלוויין ירד לגובה 410 ק"מ, למסלול שגם הוא בעל זווית שמש קבועה ועקבה קרקעית קבועה של יומיים. בשלב השלישי של המשימה (VM3) המשימה המדעית והטכנולוגית יופעלו יחדיו - והמנוע ישמור על המסלול בצורה הדוקה, כך שלמרות הגרר האטמוספירי בגובה זה, העקבה הקרקעית תשמר.

במטע"ד ה-IHET נמצאים שני מנועים יונים-חשמליים המשתמשים באפקט הול. המנוע מסוגל לתת דחף של 15mN בהספק אנודי של 300W, בתקיפה סגולית (Isp) של 1,300 שניות.

פלטת ההנעה המשולבת של הלוויין, המראה את מטע"ד הIHET, מבוסס אפקט הול ואת ההנעה הכימית של הלוויין
(דגם בתערוכה ביחס 1:1)

חברות מפתחות עריכה

לוגו פרויקט ונוס

הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. המנוע היוני מפותח ברפאל. מצלמת הלוויין פותחה בחברת אל-אופ. בתוכנית מעורבת גם האקדמיה הישראלית, באמצעות הטכניון והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר, השייך לאוניברסיטת בן-גוריון, וכן מעורב בה גם המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. מדעני מוסדות אלה משתתפים באפיון מערכות הלוויין והגדרתן וכן בביצוע של משימות התוכנית.

פלטפורמת הלוויין עריכה

פלטפורמת הלוויין מבוססת על פלטפורמת לוויין טכסאר. כיוון שמערכת ההנעה היונית היא מטע"ד, ללוויין יש מערכת הנעה נוספת של הידרזין, המיועדת להכנסה למסלול ולשמירה על ביצועי המשימה המדעית.

מצלמת הלוויין עריכה

מצלמת הלוויין

מצלמת הלוויין פותחה על ידי חברת אל-אופ על בסיס מצלמת MSRS שפותחה במסגרת פרויקט הלווין דוד. המצלמה מיועדת לצלם את כדור הארץ בשנים עשר אורכי גל שונים. הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות בשיעור של כ-5 מטרים וברוחב מפתח המטע"ד על הקרקע (swath) של 27 קילומטר. יחס המשקל והביצועים של מצלמה מולטי ספקטרלית זו נחשב לטוב בעולם. בגובה הנמוך, הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות 2.7 מטר.

ערוץ	אורך גל מרכזי (nm)	רוחב הערוץ (nm)	שימוש עיקרי
1	420	40	תיקונים אטמוספיריים
2	443	40	עננות, אירוסלים באוויר
3	490	40	תיקונים אטמוספיריים
4	555	40	אדמה
5	620	40	אדמה
6	620	40	DEM, איכות התמונה (זהה לערוץ 5)
7	667	30	אדמה
8	702	24	אדמה
9	742	16	אדמה
10	782	16	אדמה
11	865	40	אדמה
12	910	20	אדי מים

שיגור עריכה

ונוס שוגר בהצלחה ב-2 באוגוסט 2017, 1:58:33 UTC. הלוויין שוגר על משגר וגה יחד עם הלוויין אופטסאט 3000, שנבנה בתעשייה האווירית לישראל ונמכר לאיטליה. הלוויין שוחרר בהצלחה מהמשגר לאחר שעה ו-37 דקות מהשיגור.

תמונות ראשונות של הלוויין, ובינן אזור ירושלים, העיר מרסי בצרפת, יערות פרו ושדות בפיניקס פורסמו במהלך בדיקות הלווין במסלולו.^[4]

השלב הראשון של המשימה המדעית של הלווין נמשך עד אוקטובר 2020. לאחר מכן החל הלווין בתמרון שינוי המסלול כחלק מהמשימה הטכנולוגית. בחודש דצמבר 2020, הוסט הלוויין ממסלולו על ידי מפעיליו, כדי להימנע מהתנגשות אפשרית בלוויין האמריקאי טרה (אנ').^[5]

ראו גם עריכה

SHALOM (לוויין)

לקריאה נוספת עריכה

J. Topaz, T. Sprecher, F. Tinto, O. Hagolle, "VENUS - A Super-Spectral Satellite Camera," 58th IAC (International Astronautical Congress), International Space Expo, Hyderabad, India, Sept. 24-28, 2007, IAC-07-B1.2.09
G. Dedieu, A. Karnieli, O. Hagolle, H. Jeanjean, F. Cabot, P. Ferrier, Y. Yaniv, "VENµS: A Joint Israeli - French Earth Observation Scientific Mission with High Spatial and Temporal Resolution Capabilities," Envisat Symposium 2007, Montreux, Switzerland, April 23-27, 2007
J. Herscovitz, "Systems Engineering in Venus Satellite," 9th Annual Systems Engineering Conference, NDIA (National Defense Industrial Association) 2006, Oct. 23-26,, 2006, San Diego, CA, USA
J. Herscovitz, D. L. Barnett, "Decision Analysis for Design Trades for A Combined Scientific-Technological Mission Orbit on Venus Micro Satellite," INCOSE 2007 (International Council on Systems Engineering), San Diego, CA USA, June 24 - 28, 2007