וניבר בוש
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
וניבר בוש (באנגלית: Vannevar Bush; 11 במרץ 1890 - 28 ביוני 1974) היה מהנדס אמריקאי שנודע בעבודתו על מחשבים אנלוגיים, בתרומתו לפיתוח פצצה גרעינית במסגרת פרויקט מנהטן, בייסוד חברת ריית'יאון וברעיון של "ממקס", שהוא מאבות רעיון ההיפרטקסט.
 | |
| וניבר בוש | |
| לידה |
11 במרץ 1890 אברט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1974 (בגיל 84) בלמונט, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
עתידנות |
| מקום קבורה |
מסצ'וסטס |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
דוגאלד ק. ג'קסון |
| מוסדות |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
| תלמידי דוקטורט |
קלוד שאנון, סמואל הוקס קולדוול, Harold Locke Hazen, Frederick Samuel Dellenbaugh, Jr., פרדריק טרמן, John B. Russell, Jr., Charles Lambert Manneback |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
וניבר בוש נולד באוורט שבמסצ'וסטס. בשנת 1913 סיים לימודיו במכללת טאפטס. במהלך השנה האקדמית 1914–1915 לימד מתמטיקה במכללת ג'קסון. אחרי עבודת קיץ בחברת ג'נרל אלקטריק ושהות קצרה באוניברסיטת קלארק כדוקטורנט של ארתור גורדון ובסטר, המשיך בלימודי הנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ותוך פחות משנה, ב-1917, קיבל תואר דוקטור מ-MIT ומאוניברסיטת הרווארד במשותף.
במהלך מלחמת העולם הראשונה עבד במועצה הלאומית למחקר, יחד עם כ-6,000 מדענים אמריקאים, ביישום של המדע ללוחמה (כגון בפיתוח צוללות, ומיקרוסקופים משופרים). בשנת 1919 הצטרף למחלקה להנדסת חשמל ב-MIT והיה שם פרופסור בשנים 1923–1932.
בשנת 1922, בוש ושותפו לחדר במכללה, לורנס ק' מרשל, הקימו חברה בשם American Appliance Company, לשיווקו של מכשיר חשמלי בשם S-tube, שהיה מיישר זרם גזי אשר הומצא על ידי סי ג'י סמית. בוש הרוויח כסף רב ממיזם זה, והחברה, ששינתה שמה לריית'יאון, הפכה לחברת אלקטרוניקה גדולה.
ב-23 באוגוסט 1938 הצטרף וניבר ל-NACA, ובין 1940 ל-1941 שימש כמנהל הסוכנות, עד שהוחלף על ידי ג'רום האנסאקר (Jerome C. Hunsaker). בוש נשאר ב-NACA עד ל-1948.
ב-1941 ניהל בוש את "המשרד למחקר ופיתוח מדעי" (OSRD - Office of scientific Research and Development). המשרד הוקם על מנת לתעל ולמקד את המחקר המדעי להמצאות טכנולוגיות צבאיות, בהן פיתוח מכ"ם, מחקרי הישרדות, פענוח צפנים ופיתוח פצצות, ובכלל זה "פרויקט מנהטן" לפיתוח פצצת אטום. בתפקיד זה הייתה לו גישה ישירה לנשיא רוזוולט, והוא ניצל זאת כדי לקדם נושאים אסטרטגיים, שהמרכזי שבהם היה פיתוח הפצצה הגרעינית במסגרת פרויקט מנהטן. הוא לחץ למינויו של לסלי גרובס למנהל הפרויקט, מינוי שהתברר כמהלך קריטי שהביא לקידום יסודי ומהיר של הפרויקט, ולהקמה מהירה של מפעלי העשרת אורניום גדולים באתר הגרעיני באוק רידג' שבטנסי, ועזר לספק משאבים ולפתור בעיות שהתעוררו בפרויקט.
לאחר הטלת הפצצה ופרסום פרויקט מנהטן באוגוסט 1945, הועלתה שיטת המחקר ממוקד-המטרה על נס. הקבוצה המבצעת מחקר במטרה להגיע להישג טכנולוגי מועיל הועמדה בניגוד למדע בסיסי, המתבצע על ידי אינדיבידואלים ("פרימדונות") באוניברסיטאות על מנת לספק את יצר הסקרנות שלהם בלבד[1]. על מנת לסתור גישה זו כתב וניבר בוש לנשיא טרומן מכתב (בכותרת "מדע: החזית האינסופית") בו הזהיר מפני גישה "מכוונת" מדי והדגיש שאפילו פרויקט מנהטן ניצב על כתפי תוצר אינטלקטואלי של הישגי המדע הבסיסי הבלתי-מכוון. גישתו של בוש התקבלה על ידי הממשל והביאה ב-1950 ליצירת הקרן הלאומית למדע (NSF - National Science Foundation) שתכליתה מימון ממשלתי למחקר מדעי עצמאי לטווח ארוך[2].
המושג MEMEX עריכה
במהלך 1930 הציג בוש את הרעיון שכינה "ממקס" (memex) - מכשיר מבוסס מיקרופילם שיאחסן אוסף של מסמכים זמינים בקלות לעיון, במעין "רשת סבוכה של שבילים שנערך על ידי התאים של המוח", וביסודו ידמה את הפונקציות של המוח האנושי. מה שעוד היה חשוב במכשיר היה נגישותו "מכשיר עתידי לשימוש אישי ... סוג של קובץ ספרייה פרטית ממוכן כך שכל פריט יכול להוביל מיד לאחר".
לאחר חשיבה על רעיון זה במשך מספר שנים, תיאר בוש את מחשבותיו במאמר "As we may think"(אנ') המאמר, שפורסם בירחון The Atlantic ב-1945, מתאר את "ממקס" - ספריית קבצים אישיים, בה האדם שומר את כל ספריו, מסריו ורשמיו, שיהיו זמינים לו במהירות ויהוו הרחבה מלאכותית לזיכרונו. בוש תיאר מעין שולחן כתיבה עם מסכי מגע וסורק, שמאפשר לאחסן מידע טקסטואלי וגרפי ולשלוף אותו באמצעות מלות מפתח. הוא הסביר כי המשתמש במערכת יוכל לשלוף כל ספר ולהציגו על מסכים שיוצבו על השולחן.
בוש האמין כי בעוד הוא קורא, המשתמש יוכל לפעול בהתאם למחשבות והתגובות המתעוררות בו במהלך הקריאה, בתהליך פעיל הדומה לכתיבה. הוא הניח שהקורא יוכל להוסיף למלים שמופיעות על המסך הערות ולארגן אותן מחדש והתווה את הבסיס להמצאת טקסט וירטואלי שאינו פיזי. הוא גם הגה את רעיון הקטלוג האסוציאטיבי של מילים, שידוע היום במונח "קישור". "הרעיון הבסיסי הוא שבחירה בכל פריט על המסך תוכל להביא לבחירה בפריט אחר", קבע בוש.
פרסומים עריכה
- 1922, עקרונות של הנדסת חשמל.
- 1929, ניתוח מעגלים אופרטיביים.
- 1945, כפי שאנו עשויים לחשוב, The Atlantic.
- 1945, מדע: החזית האינסופית, מזכר לנשיא הארי טרומן המתאר הצעה למדיניות המדע והטכנולוגיה של ארצות הברית שלאחר המלחמה.
- 1946, אופקים אינסופיים, אוסף מאמרים.
- 1949, נשק מודרני ואנשים חופשיים, דיון על תפקידו של המדע בשימור המוסדות הדמוקרטיים.
- 1967, לא די במדע, מסות.
- 1970, פיסות פעולה, על המדע והמדינה.
קישורים חיצוניים עריכה
- וניבר בוש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- וניבר בוש, באתר dblp
- וניבר בוש, באתר Semantic Scholar
- גרג סאטל, מאיפה באמת הגיע האייפון: על האיש שהמציא את עמק הסיליקון, באתר "פורבס ישראל", 2 בנובמבר 2014
- וניבר בוש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- וניבר בוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)