וסלה
סימן תשכיל (הניקוד הערבי) שממוקם מעל אליף, כדי לציין שהיא לא עיצורית
| וסלה (ٱ) | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אלפבית ערבי | ||||||||||||
| ا | ب | ت | ث | ج | ح | |||||||
| خ | د | ذ | ر | ز | س | |||||||
| ش | ص | ض | ط | ظ | ع | |||||||
| غ | ف | ق | ك | ل | م | |||||||
| ||||||||||||
| סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
| אותיות חיצוניות | ||||||||||||
| ||||||||||||
| תשכיל | ||||||||||||
| ||||||||||||
| ||||||||||||
וַסְלַה (בערבית: وصلة; "וצלה" בתעתיק מדויק) הוא אחד מסימני התשכיל. הוא מסומן כצאד מעל אליף ומסמן שהאליף אינה מבוטאת – לא בתור מאריכה לפתחה ולא בתור כיסא להמזה – במקרה זה האליף היא אות שותקת. אליף עם וסלה מכונה אליף אלְוַצְל (أَلِفُ ٱلْوَصْلِ). אליף אלוצל מופיעה בעיקר במילים המתחילות באליף כשמתווספת להן אל הידיעה. בחלק מהגופנים צורת הווסלה זהה לצורת הדמּה הכפולה, שבתנווין הדומה לאות צאד, שלפעמים נמצאת מעל האות אליף בתחילת המילה (ٱ). בדרך כלל, גם בכתיבה עם תשכיל תושמט הווסלה.[1][2]
דוגמאות עריכה
- وَٱسْمُ ٱبْنَتِهِ هِنْدُ – בתעתיק: וַאסְמֻ אבְנַתִהִ הִנְדֻ (ושמה של בתו הוא הינד) – נהגה: וַסְמֻ בְנַתִהִ הִנְדֻ.
- يُرِيدُ أَنْ يَقْرَأَ لإِحْدَى ٱبْنَتَيْهِ – בתעתיק: יֻרִידֻ אַנְ יַקְרַאַ לִאִחְדַא אבְנַתַיְהִ (הוא רוצה להקריא לאחת משתי בנותיו) – נהגה: יֻרִידֻ אַנְ יַקְרַאַ לִאִחְדַא בְנַתַיְהִ.
הערות שוליים עריכה
- ^ Alhonen, Miikka-Markus. "Proposal for encoding the combining diacritic Arabic wasla" (PDF). unicode.org. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Price, James M. "Helping Vowels and the Elidable Hamza". Arabic Language Lessons: All The Arabic You Never Learned The First Time Around. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה)