ורדה קוטלר
ורדה קוטלר היא זמרת סופרן ישראלית.
| מוקד פעילות |
ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב |
| עיסוק | זמרת סופרן |
| שפה מועדפת |
עברית |
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לימודים עריכה
ורדה קוטלר ילידת תל אביב היא בוגרת האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב (היום נקרא ע"ש בוכמן-מהטה) תלמידתה של נתניה דברת והשתלמה אצל ורה רוזה בלונדון ואצל ריטה פטנה בניו יורק.[1]
קריירה והופעות עריכה
ורדה הופיעה בקונצרטים ובאופרות בארץ ובעולם: פריז, ניו יורק, וינה, ציריך, לוזאן, מונטה קרלו, ז'נבה, מסינה (איטליה). בניצוחם של פנחס שטיינברג, זיגפריד קלר, קיז בארקל, לורנס פוסטר, ארתור פייגין, ליאור שמבדל, מנדי רודן, סטיבן סלואן, ואנדראס מיטיצק. בניו יורק הופיעה עם התזמורת הקאמרית פילהרמונית של ניו-יורק בניצוחו של הוגו וייסגל.
בין היצירות שהשתתפה בביצוען מאת מוצארט: המיסה הגדולה, ווספרה סולן, רקוויאם. מגניפיקאט מאת באך, קנטטות מאת הנדל, סטאבט מאטר מאת פרגולזי, לילות קיץ מאת ברליוז ושירי עם ל. בריו.
בין תפקידיה האופראים: זיבל, קרובינו, רוזינה, שטפנו, פילדמה ופלורה.
בשנים האחרונות מופיעה בצרפת ואף השתתפה בקונצרט חגיגי ביום המוזיקה הצרפתי, בפסטיבל גונו בפריז, ושרה את הרקוויאם של מוצרט בכנסיית מדלן בפריז.
עם השקת התקליטור בן-חיים מלודיס בארץ הופיעה ורדה עם אלכס אנסקי במופע "שירים מהאוצר הגנוז", במסגרת "פסטיבל אשה" בתיאטרון חולון. במופע שרה קוטלר יצירות של פאול בן-חיים, בצד אריות אהבה של הקטור ברליוז, אנטוניו ויוואלדי, וולפגנג אמדאוס מוצרט, פרנץ שוברט, ועוד. אנסקי קרא את תמלילי היצירות.
תקליטים עריכה
שני התקליטורים הראשונים "רסיטל" ו"מלודיס מאת שארל גונו" יצאו לאור בחברת R.E.M בפריז וזכו לביקורות מחמיאות ב-Chroniques Musical שבסורבון וכן במגזינים הנבחרים Repertoire, Le monde de la musique :L’Education Musical, Opera International, הביקורות ציינו במיוחד את הביצוע המוזיקלי והאינטרפרטאצייה, וכן את המקוריות והראשוניות של ביצוע היצירות החדשות. בישראל זכו התקליטורים לביקורות טובות בעיתונים: ג'רוזאלם פוסט, הארץ וידיעות אחרונות. התקליטורים שודרו ברדיו פרנס ורדיו קלאסיק הצרפתים, ברדיו קנדה ובקול המוזיקה. התקליט "מלודיס שרל גונו" נכלל ברשימת התקליטורים הנבחרים של אמנים במוזיקה הקלאסית בצרפת Victoire de la musique classique 2002.
הקליפ של ורדה "My beloved spake", מתוך התקליטור של יצירותיו שארל גונו, שודר בתוכנית "רצף מוזיקלי קלאסי" Sequences Classique של ערוץ הטלוויזיה המוזיקלי הצרפתי "מצו". המילים שגונו הלחין הן מתרגום ג'יימס לאנגלית של מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק י' – "ענה דודי ואמר לי".
התקליטור השלישי "שירים מאת פאול בן-חיים" יצא לאור בחברת Arion בפריז. התווים לשירים בגרמנית ובעברית נמצאו בארכיון בית הספרים הלאומי בירושלים בכתב ידו של המלחין והובאו להקלטה ראשונית. גם תקליטור זה זכה לתשבחות במגזינים Cinfonia, actualité juive, Scherzo, Hi-Fi Video, CD compact disc, Revue Des Deux Mondes. בישראל זכה התקליטור לתשבחות בעיתונים: ג'רוזאלם פוסט והארץ. התקליטור שודר ברדיו קנדה, ברדיו קלאסיק ורדיו פרנס ובארץ שודר בקול המוזיקה ובגלי צה"ל. התקליטור נכלל ברשימת התקליטורים הנבחרים של האמנים במוזיקה הקלאסית בצרפת Victoire de la musique classique 2005.
התקליטור הרביעי: "השעה הרומנטית" יצא לאור בשנת 2015 בחברת DOM FORLANE בפריז וזכה לשבחים במגזינים צרפתיים: l'ena hors les murs, l’education-musicale, ON-MAG, Forum Opera כמו כן שודר ברדיו פרנס, Radio musique classique, Radio vivre FM. התקליטור זכה לשבחים גם בלונדון במגזינים:[2] The Classical Reviewer, Music & Vision Jewish Telegraph ובניו-יורק ראיון וביקורת בעיתון Fanfare Magazine.
דיסקוגרפיה עריכה
- Récital: ורדה קוטלר עם Veronique Barraud בפסנתר, מיצירות פרגולזי, הנדל, מוצרט, ביזה, ראוול, פולנק ורודריגו: REM 311326 XCD, 1999
- Charles Gounod: תשע-עשרה מלודיות לונדוניות שנכתבו על ידי שארל גונו: REM 311333 XCD (France) 08D039, August 2001
- Ben-Haim Melodies: שירי פאול בן-חיים בהקלטה ראשונית: Arion ARN68643, Februar 2004.[3][4][5]
- L’Heure Romantique: מנעד מוזיקלי רחב החל מהבארוק ועד מוזיקה של המאה-עשרים וכולל אריות מאת ממוצרט ומאיירבר: Dom Forlane, B00OBRI4RE, 2015.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ורדה קוטלר- ערוץ יוטיוב: 55 varda kotler
- שארל גונו: Mélodies Françaises
- Review of the Paul Ben Haim "Melodies" album in Revue des Deux Mondes (בצרפתית)
- Varda kotler in Bibliothèque nationale de France (בצרפתית)
- Radio France: Varda Kotler in the program Le jardin des dieux rpar François-Xavier Szymczak (בצרפתית)
