ורוניקה מחליטה למות

ספר מאת פאולו קואלו

ורוניקה מחליטה למותפורטוגזית: Verônica Decide Morrer; תורגם לעברית על ידי יורם מלצר) הוא רומן מאת פאולו קואלו.

ורוניקה מחליטה למות
Verônica Decide Morrer
מידע כללי
מאת פאולו קואלו
שפת המקור פורטוגזית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ידיעות אחרונות
תאריך הוצאה 1998
מספר עמודים 187
הוצאה בעברית
תרגום 2005
סדרה
ספר קודם A orillas del río Piedra me senté y lloré. עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא השטן והעלמה פרים, על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-85-7302-201-8
הספרייה הלאומית 001914294, 002483949
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרומן מגולל את סיפורה של ורוניקה בת ה-24, אשר על אף חייה חסרי-הדאגות והשגרתיים לכאורה, מחליטה להתאבד, מכיוון שהגיעה למסקנה שחייה יהפכו לשגרה מעיקה ואינה רוצה לחיות חיים שכאלו. בהקשר זה נבחנים נושאים כמו שיגעון, חיפוש עצמי ותחושות הבדידות והניכור שחווה הגיבורה. הספר מבוסס במידה חלקית על חוויותיו של קואלו עצמו במספר מוסדות לחולי נפש.

המסר העיקרי של הסיפור הוא כי שפיות היא מושג יחסי. החברה היא שמגדירה מושגים של "מטורף" לעומת "שפוי"; אין נורמליות אובייקטיבית. (ניתנת בספר דוגמת ה"עניבה", אשר אנשים שפויים לובשים אותה למרות שאין היא מועילה, אלא מוסכמה חברתית.)

הספר עובד להצגות תיאטרון מספר פעמים ובשנת 2009 עובד לסרט קולנוע בעל אותו השם.

עלילה עריכה

למראית עין יש לוורוניקה חיים מושלמים. היא חיה בליובליאנה שבסלובניה. לאחר שהיא קוראת מאמר הנוגע לסלובניה, מתכננת ורוניקה להתאבד בעזרת מנת יתר של כדורי שינה. תוכניתה נכשלת והיא מתעוררת ב"וילט", בית חולים לחולי נפש, שם היא שומעת כי נותר לה שבוע לחיות.

נוכחותה של ורוניקה בבית החולים משפיעה על כל השוהים בו, במיוחד על זדקה החולָה בדיכאון, על מרי (הסובלת מהתקפי חרדה) ועל אדוארד הסכיזופרן, בו היא מתאהבת.

במהלך שהותה של ורוניקה ב"וילט", היא מבינה שאין לה מה להפסיד, ולכן ביכולתה לעשות או להגיד כל דבר, מבלי לדאוג לגבי מה שאחרים יגידו. מי ימתח ביקורת על מעשיה? הלא היא משוגעת. כתוצאה מהתובנה החדשה והמשחררת הזו, ורוניקה חוֹוה את כל התחושות שמעולם לא הרשתה לעצמה לחוות, כמו אהבה, שנאה ועוררות מינית.

דמות נוספת שלה תפקיד בעלילה היא דמותו של ד"ר איגור – אחד מהרופאים הבכירים ב"וילט". איגור פיתח תאוריה הנוגעת לרעל מנטלי, המכונה "ויטריול". הקורא מתוודע בסוף הסיפור אל הפואנטה, שהיא תפיסתו של ד"ר איגור: הוא מאמין כי חולה הסבור שנותר לו זמן קצוב על פני האדמה, ימצא בתוכו רצון לחיות והערכה כלפי החיים, ולא ינסה להתאבד פעם נוספת.

קישורים חיצוניים עריכה