ויקיפדיה

ז'יל בנשואה

ז'יל בנשואה (בצרפתית: Gilles Binchois;‏ סביבות 1400 – 20 בספטמבר 1460) היה מלחין פרנקו-פלמי, מראשוני החברים באסכולה הבורגונדית ואחד משלושת המלחינים המפורסמים ביותר בראשית המאה ה-15. אף כי מקובל, לפחות בקרב מלומדים בני ימינו, להציב אותו אחרי בני תקופתו, גיום דופאי וג'ון דאנסטפל, יש מקום לטעון, שהשפעתו הייתה גדולה משל שני האחרים וראיה לדבר, שמיצירותיו לקחו חומר לצורך ציטוט, שאלו מתוכן והוציאו מהן חומר מקור ביתר תכיפות מאשר מיצירותיו של כל מלחין אחר בן תקופתו.

ז'יל בנשואה
Gilles Binchois
לידה 1400
מונס, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1460 (בגיל 60 בערך)
סוואניס, ארצות השפלה הבורגונדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בינשואה (מימין) עם גיום דופאי

קורות חייו עריכה

בנשואה נולד כנראה במונס, בנם של ז'אן ויוהנה דה בנש, שייתכן ומוצאם מן העיר בנש (Binche) הסמוכה; פירוש השם בנשואה הוא "בן העיר בנש". אביו היה יועץ לדוכס גיום הרביעי מאינו, והיה גם נושא משרה בכנסייה במונס. אין ידיעות על ז'יל עד 1419, אז התמנה לנגן עוגב בכנסיית סן וודרו במונס. ב-1423 עבר להתגורר בליל. ייתכן שבסביבות הזמן הזה שירת כחייל אצל הבורגונדים, או אולי אצל רוזן סאפולק האנגלי, כפי שמשתמע משורה במוטט שיוהנס אוקכם כתב לזכרו בעת מותו.

סמוך לסוף שנות ה-20 של המאה ה-15 הצטרף בנשואה לקאפלת החצר של דוכסות בורגונדיה וב-1431, כשכתב את המוטט Nove cantum melodie, היה לפי כל הסימנים זמר בחצר הדוכס, כיוון שהטקסט של המוטט עצמו מונה את כל 19 הזמרים.

בנשואה פרש ועבר להתגורר בסואן (Soignes), ככל הנראה עם פנסיה נכבדה, גמול על שנים ארוכות של שירות מצוין בחצר הבורגונדית.

מוזיקה והשפעה עריכה

רבים רואים בבנשואה את מלחין המלודיה המעולה ביותר במאה ה-15, שחיבר קווים מעוצבים בקפידה, נוחים לשירה ונקלטים בנקל בזיכרון. נעימותיו הופיעו בהעתקים עשרות שנים אחרי מותו ושימשו לא פעם כמקורות לחיבור מיסה של מלחינים מאוחרים יותר. רוב יצירותיו, אפילו מוזיקת הקודש שבהן, פשוטות ובעלות מתווה ברור, עד כדי צמצום סגפני, לעיתים; קשה להעלות על הדעת ניגוד רב יותר מזה שבין כתיבתו של בנשואה למורכבות הקיצונית של הארס סובטיליור מן המאה ה-14. רוב שיריו החילוניים הם בצורת רונדו, שהייתה לצורת השיר הנפוצה ביותר במאה ה-15. בינשואה, מכל מקום, נמנע על פי רוב מכתיבה סטרופית ונהג לעצב את המלודיה שלו בלי קשר לסכימת החריזה של בתי השיר.

בנשואה כתב מוזיקה לחצר הדוכס, שירי אהבה ואבירות חילוניים, מן הסוג שדוכסי בורגונדיה ציפו לו ושהיה, כמסתבר, אהוב עליהם.

לקריאה נוספת עריכה

  • David Fallows, "Gilles Binchois," The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
  • Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0-393-09530-4
  • "Binchois Studies", Edited by Andrew Kirkman and Dennis Slavin. Oxford, Oxford University Press: 1995.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ז'יל בנשואה בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27יל_בנשואה&oldid=36285768"