זבו
יונק ממשפחת הפריים
זֶבּוּ (שם מדעי: Bos taurus indicus) הוא תת-מין מבוית של בקר הבית (הסוג פר במשפחת הפריים). בהמה זו נמצאה בעבר בארץ ישראל וכיום נפוצה בעיקר בהודו שם היא קדושה להינדואיזם. בהמה זו אף נפוצה באזורים רבים באפריקה. הזבו ניכר בגבנון קטן על עורפו.
 זבו
| ||
|---|---|---|
| ||
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים | |
| מחלקה: | יונקים | |
| סדרה: | מכפילי פרסה | |
| משפחה: | פריים | |
| תת־משפחה: | פרים | |
| שבט: | בקר | |
| סוג: | פר | |
| מין: | בקר הבית | |
| תת־מין: | זבו | |
| שם מדעי | ||
 Bos taurus indicusליניאוס, 1758 | ||
| ||
ביהדות עריכה
לזבו יש סימני טהרה, כך שמבחינה הלכתית הוא כשר לאכילה, אולם החזון איש[1] אימץ את דעת הש"ך[2] הסבור שכדי להכשיר לאכילה אין די בסימני טהרה אלא יש להצריך בנוסף גם מסורת של אכילה. בשנת ה'תשס"ד התעורר פולמוס בדבר כשרותו של הזבו בעקבות משלוחי בשר מדרום אמריקה[3].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופסור זהר עמר, קתדרה 157 "הזבו בארץ ישראל בקר עם חטוטרת".
- הרב אליעזר מלמד, מדור 'רביבים', עיתון בשבע, גיליון 537, "בין הבהמה הטהורה לטמאה", בו הרב דן בכשרות הזבו.
