זיכרון מרומז

זיכרון שאינו בצורת שפה

זיכרון מרומז (נקרא גם זיכרון לא-מוצהר או זיכרון לא-דֶקלֶרָטיבי, וכן זיכרון אימפליציטי, מאנגלית: Implicit memory) הוא מאגר זיכרון המכיל ידע שלא בהכרח יוכל לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. הוא מכיל בין היתר ידע הנוגע למיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות שונות[1].

הזיכרון המרומז הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך והוא כולל בין היתר את הזיכרון הנוהלי.

מאפיינים עריכה

הזיכרון המרומז משפיע על ההתנהגות באופן בלתי מודע והוא אינו מצריך הפעלה של מאמץ מנטלי כדי להיזכר במידע המאוחסן בו[2]. למעשה, אחד מהמאפיינים המרכזיים של הזיכרון המרומז הוא חוסר היכולת של האדם לזכור את ההתנסויות הקודמות אשר הובילו לרכישתו[3].

הזיכרון המרומז בא לידי ביטוי כאשר חוויות מהעבר משפרות את רמת הביצוע של פעולה מסוימת, אשר אינה מצריכה היזכרות מודעת או מכוונת של חוויות אלו[3].

הבחנה בין זיכרון מרומז למפורש עריכה

הזיכרון המפורש גם הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אך הוא שונה מהזיכרון המרומז בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים[1]. בעוד שהזיכרון המפורש מתייחס ל"מה", הזיכרון המרומז מתייחס ל"איך"[4].

ידע ותהליכים המעורבים בזיכרון המרומז עריכה

הזיכרון המרומז מתייחס למספר תופעות בעלות מאפיינים שונים[3]. הוא כולל:

  • ידע פרוצדורלי הנמצא בזיכרון הנוהלי[1]. ידע זה מאפשר רכישה של מיומנויות[3]. בחיי היום יום אנשים מסתמכים על הזיכרון המרומז שלהם באמצעות הזיכרון נוהלי, אשר מתייחס לידע הקשור לאופן הביצוע של פעולות.
  • הטרמה על ידי חזרה[1]. ההטרמה מובילה להפעלה חלקית של ייצוגים או אסוציאציות בזיכרון, לפני ביצוע פעולה או משימה. אפקט זה מיוחס למערכת הפרוצדורלית[3].
  • למידת התניות[1].
  • תהליכי הביטואציה[1].

הזיכרון המרומז מוביל לאשליה שיכולה לגרום לאדם להאמין לאמירות ששמע או חווה בעבר, ללא קשר לאמיתות הדברים.

היסטוריה ומחקר עריכה

בעקבות טבעו הסמוי, הזיכרון המרומז לא זכה להתייחסות מחקרית עד שנת 1960. בשנה זו המחקר אודות אמנזיה העלה שזיכרון זה לא נפגע במצבים אלו[2].

כאמור, הידע הנמצא בזיכרון המרומז לא תמיד יכול לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. על כן, ניתן להביע אותו דרך ביצוע ולאו דווקא על ידי היזכרות מודעת[4]. בהתאם לכך, הלמידה המערבת את הזיכרון המרומז מתייחסת לשינוי בהתנהגות הנצפית[1]. בעקבות זאת, מטלות לבדיקת הזיכרון המרומז מתבססות על שינויים בהתנהגות וברמת הביצוע של מטלות בעקבות תהליכים שונים של הטרמה[2].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  2. ^ 1 2 3 V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  3. ^ 1 2 3 4 5 Schacter, D. L. (1987). Implicit memory: History and current status. Journal of experimental psychology: learning, memory, and cognition, 13(3), 501.
  4. ^ 1 2 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.