זכות הלילה הראשון
זכות הלילה הראשון (צרפתית: droit du seigneur, זכות הסניור; לטינית: ius primae noctis, חוק הלילה הראשון)[1] הייתה, לפי מקורות היסטוריים מסוימים, זכות הראשונים המיתולוגית של הסניור הפיאודלי לשכב עם בתולות מבין הצמיתות לפני ליל כלולותיהן, או זכותם של שליטים אחרים בתקופות שונות.
מיתוס הזכות כמנהג מימי הביניים עריכה
בספרות באירופה יש התייחסויות לזכות זו החל מהמאה השש-עשרה, אך בחינה של התיעוד ההיסטורי לא חשפה עדויות לקיומה בימי הביניים. במערכות פיאודליות מסוימות התקיימה דרישת "עבור הנישואים" (Pormariage או Maritagium), לפיה נדרש הצמית לקבל את רשותו של האדון להינשא עם אישה מחוץ לשטח האחוזה, לרוב תמורת תשלום. בחצר בעלת סמכות כנסייתית באזורים מסוימים נדרש גם כן תשלום לפני מימוש הנישואין. זכות הלילה הראשון, עם זאת, כנראה לא התקיימה כנוהג, וככל הנראה הייתה עיוות מובנה של דרישת תשלום זו בתקופות מאוחרות יותר.
התפישה הפופולרית של זכות הלילה הראשון כמנהג נפוץ בימי הביניים קשורה ככל הנראה במניעים פוליטיים של ניגוח המשטרים הישנים באירופה, ובמיוחד המשטר הצרפתי לפני המהפכה. תרומה נכבדת לפופולריות של המיתוס נבעה ממחזה בשם "זכות הלילה הראשון" שכתב וולטר ועוד יותר מזה מ"נישואי פיגרו" של מוצרט, שהתבסס על המחזה בשם זה מאת פייר בומארשה. פופולריות זו לא דעכה גם כאשר לואי ואיו בצרפת וקרל שמידט בגרמניה פרסמו בשנות השמונים של המאה התשע עשרה מחקרים מפורטים המפריכים את המיתוס, וזה המשיך להיות מוזכר כמאפיין של ימי הביניים גם במאה העשרים.
הסרט "לב אמיץ" עוסק בנושא זה כחלק מעלילתו המתקיימת כביכול בימי הביניים.
אזכורים קדומים של המנהג עריכה
בתקופות שקדמו לימי הביניים, ישנם אזכורים שונים למנהג זה. הרקלידס פונטיקוס במאה הרביעית לפני הספירה מזכיר את טיראן האי קפלוניה שנהג לבעול את כל הבתולות שהיו נתינותיו; הרודוטוס מזכיר שבט לובי בו נהג כך המלך ואזכורים דומים יש אצל ולריוס מקסימוס, לקנטיוס וטיטוס ליוויוס.
בתלמוד הבבלי מתייחסים לזכות הלילה הראשון פעמיים. לפי ברייתא המובאת בו,[2] בעקבות סכנה החלו העם לערוך סעודות נישואים בימי שלישי במקום בימי רביעי. האמורא רבה מבאר שם שהסכנה הייתה זכות הלילה הראשון ("תיבעל להגמון תחלה") ומכיוון שהמנהג היהודי הקדום היה לערוך נישואין בימי רביעי, היה ההגמון עוקב אחר הנישאים ביום זה.
לפי מגילת אנטיוכוס, שלפי ההנחה הרווחת במחקר גובשה בימי הגאונים[3] מרד החשמונאים פרץ בזכות אישה מבית חשמונאי שהתקוממה נגד זכות הלילה הראשון שנהגה בימי גזירות אנטיוכוס, לדעה זו יש אזכור גם במגילת תענית (פרק ו). גם בתקופת גזירות אדריינוס כתוב בתלמוד ירושלמי (מסכת כתובות פרק א' הלכה ה') "שיהא אסטריוטוס בועל תחילה". בילקוט שמעוני מסופר על בתואל הארמי "שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואחר כך חוזרת לבעלה".
קישורים חיצוניים עריכה
- זכות הלילה הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ השם העברי הוא ככל הנראה תרגום ישיר מגרמנית, שם מקובל הכינוי das Recht der ersten Nacht, זכות הלילה הראשון.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ג', עמוד ב'
- ^ אריה כשר, "הרקע ההיסטורי לחיבורה של "מגילת אנטיוכוס"", בתוך: בצלאל בר-כוכבא [עורך], התקופה הסלווקית בארץ-ישראל: מחקרים ועיונים בגזירות הדת ומרד החשמונאים, הקיבוץ המאוחד והמדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, תל אביב, תש"מ, עמ' 85-107.