זניט (אסטרונומיה)
זֵנִיט היא, באופן כללי, כיוון המצביע ישירות "מעל" מיקום מסוים (אנך, ניצב).
באסטרונומיה מוגדרת תפיסת "מעל" כנגדית לכוח הכבידה בכל מקום נתון. המונח "זניט" משמש גם לייצוג הנקודה הגבוהה ביותר הנראית לעין, בתצפית על מהלכו של גוף שמימי במסלולו סביב לנקודה מוגדרת כלשהי.
המונח לנקודה המקבילה לזניט (בכיוון כח הכבידה) הוא "נדיר" או "נאדיר".
כיוון הזניט חופף בקירוב לקו המרידיאן המקומי, אך אינו זהה לו. החפיפה בין שני המונחים אינה מלאה מפני שקו המרידיאן מוגדר במונחים של סיבוב עצמי המאפיינים גוף שמימי, לא במונחים של שדה כח המשיכה שלו. כיוון הזניט וקו המרידיאן עולים בקנה אחד רק עבור גוף סימטרי המסתובב על צירו באופן מושלם ללא סטיות. בכדור הארץ, ציר הסיבוב אינו קבוע ביחס לכדור אלא משתנה (למשל עקב גאות ושפל), כך שלעומת הזניט, לא ניתן להתייחס אל קו המרידיאן כאל קבוע מוחלט.
מקור המילה עריכה
המילה זניט היא במקור שיבוש למילה הערבית Zeenath כמו Samt ("יופיו של כיוון / נתיב"), נהגתה כ-Sent, לפי סופרים של ימי הביניים (במהלך המאה ה-14), בביטוי سمت الرأس (Samt ar-râs "נתיב מעל הראש")[1].
כיוון הזניט עריכה
הזניט מצביעה אל עבר השמש רק באזור הטרופי, בין חוג הגדי לבין חוג הסרטן. כשהזניט מצביעה אל עבר השמש, האירוע חל ב"חצות היום", בצהרון, במצהר. בתחום האזור הטרופי, חוצה השמש את הזניט פעמיים בשנה בכל נקודה גאוגרפית. בקווי הרוחב המרכזיים באזור הטרופי, מתרחשת התופעה בזמנים הבאים:
שימוש עריכה
בזניט עושים שימוש לשתי מטרות. כיוון הזניט משמש כנקודת הכיוון במדידת הזווית בין כדור הארץ לבין גרמי שמים אחרים (כוכב, מערכת כוכבים), והוא גם מגדיר את אחד מצירי האופקיות בתיאום מערכות תצפית אסטרונומיות. לנקודת הזניט ישנה גם חשיבות רבה במפות אסטרולוגיות, והיא זו שעל פיה נקבע הבית ה-10, או נקודת ה-MC.
קישורים חיצוניים עריכה
ערך מילוני בנושא זניט, בוויקימילון
- זניט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ zenith – podictionary 856, באתר Podictionary