חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי

חוק לשיקום שירות המדינה המקצועיגרמנית: Gesetz zur Wiederherstellung des Berufsbeamtentums; מקובל גם בשם חוק בדבר השבת הפקידות המקצועית על כנה) היה חוק שנחקק בגרמניה הנאצית ב-7 באפריל 1933, כחודש לאחר עלייתו לשלטון של אדולף היטלר. החוק בוטל על ידי בעלות הברית בספטמבר 1945.

החוק כפי שפורסם בספר החוקים הגרמני
שלט המשרד של עורך הדין היהודי ד"ר ורנר ליבנטל. השלט נצבע בשחור על ידי הנאצים בעקבות החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, הוסר על ידי ליבנטל, והובא לארץ עם עלייתו ב-1935

מהות החוק עריכה

החוק קבע את שירות המדינה כ"לאומי", והתיר פיטורים של עובדי מדינה קבועים. עובדי מדינה שאינם בני הגזע הארי או מתנגדי המשטר הנאצי נדרשו להתפטר מעבודתם. בהתאם לכך, יהודים ומתנגדי המשטר לא יכלו לעבוד במשרות של מורים, פרופסורים, שופטים או במשרות ממשלתיות נוספות. זמן קצר לאחר חקיקתו של חוק זה, נחקק חוק נוסף, שהטיל הגבלה דומה על עורכי דין, נוטריונים, רופאים ויועצי מס.

בהצעת החוק, שנוסחה בידי שר הפנים, וילהלם פריק, נקבע שכל אלה שאינם ממוצא ארי יפוטרו לאלתר. כאשר הובא החוק לחתימתו של נשיא גרמניה, פאול פון הינדנבורג, ב-1 באפריל 1933, הוא סירב לחתום עליו כל עוד לא הוצאו מתחולתו ותיקי מלחמת העולם הראשונה, בניהם של חללי המלחמה, ואלה שהיו עובדי מדינה במהלך המלחמה. היטלר קיבל הסתייגות זו, והחוק המתוקן נחתם ב-7 באפריל 1933.

השלכות עריכה

החוק היווה נקודת מפנה בתולדות יהדות גרמניה, משום שהיה חוק אנטישמי ראשון מאז האמנציפציה של שנת 1871. ההסתייגות שהותירה במשרתם את אלה ששירתו בצבא הקיסרי במלחמת העולם הראשונה, איפשרה לכ-2,500 מתוך כ-5,000 עובדי מדינה יהודים להישאר במשרתם ובמקום עבודתם. עם החלת חוק אחר (חוק ה-Reichsbürgergesetz), ובפרט החלת התקנה הראשונה שבו, בספטמבר 1935, אולצו כל היהודים להתפטר מן השירות הציבורי עד סוף שנת 1935. בין היהודים שנפגעו מהחוק נמנות הפיזיקאיות ליזה מייטנר והדוויג קוהן.

את תוצאות החוק ממחיש גורלו של המכון למתמטיקה באוניברסיטת גטינגן, שהיה מרכז מתמטי בעל מוניטין עולמיים, ורבים ממוריו היו יהודים. המתמטיקאי הנודע דויד הילברט התאמץ למנוע את הפעלת החוק, אך ללא הצלחה. כשנה לאחר סילוק היהודים מהמכון שאל שר התרבות הנאצי ברנהרד רוסט את הילברט: "האם נכונה השמועה על פיה המכון המתמטי סבל מאוד מאז סילוקם של היהודים וחבריהם?" השיב לו הילברט: "סבל? לא, הוא לא סבל, אדוני השר. הוא פשוט איננו קיים יותר".[1] המכון למתמטיקה באוניברסיטת גטינגן לא חזר מעולם לימי תפארתו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • יצחק ארד, ישראל גוטמן ואברהם מרגליות (עורכים), השואה בתיעוד: מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה, פולין וברית-המועצות, יד ושם, תשל"ח, עמ' 43–44.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה