חורבת חשק

ישוב קדום

חורבת חשק (Khirbet Heshek - Hesheq) (ערבית: قصر العشاق קסר אל-עשאק) (בגוגל Khirbet Hahk) היא חורבה קדומה במערב הגליל העליון, כקילומטר מדרום-מזרח ליישוב לפידות והשדות של כפר כיסרא, מצפון לדיר אל-אסד, בלב חבל תפן בגליל המערבי. האתר הוא שלוחה טרשית של רכס כישור בלב גוש תפן (נ״צ 1756/2619) על מזלג וואדיולת של נחל בית העמק ונחל חשק שהוא יובל שלו. החורבה כ-500 מטר מעל פני הים. החורבה צופה לכיוון דרום אל נחל בית העמק (ואדי מג'נונה) ולכיוון צפון לנחל חשק. מרחוק, מעבר לוואדי בית העמק, תשקיף עלינו חורבת תפן, בעבר מצודה הלניסטית - רומית, הממוקמת בנקודה אסטרטגית מעל ערוצו של נחל בית העמק. תפקידה של מצודת תפן הייתה בלימת כיבוש מכיוון מערב של העיר עכו (פטולמאיס). חורבת חשק נמצאת 200 מ‘ צפונית לחורבת מחוז. בחורבת חשק ישנו רק מבנה אחד (כנסייה) לעומת המבנים הרבים בחורבת מחוז. סביר שמקימי הכנסייה בחורבת חשק היו תושבי חורבת מחוז.

עליה לחורבת חשק מחורבת מחוז

תולדות חורבת חשק עריכה

בתקופה ההלניסטית כאו היה הגבול המערבי של ממלכת החשמונאים. האתר אוכלס לראשונה בתקופה הביזנטית (במאות ה-4 עד ה-6 לספירה) והתפתחה עם אוכלוסייה נוצרית. בעבר הייתה סברה שהיה מנזר במקום, אך היום סוברים שלא היה מנזר בחורבת חשק. היישוב נהרס ונעזב כמו יישובים אחרים באזור בתחילת המאה השביעית – בפלישה הפרסית 614 או בפלישה המוסלמית 638. בתקופה הצלבנית הכנסייה שוקמה. המקום ניטש בצורה מסודרת. כמה שנים לאחר הנטישה עמדה הכנסייה בשממונה, ואז הושחתו דמויות האדם בפנלים שבכנסייה, והמקום הועלה באש.

מקור השם עריכה

חורבת חשק משמרת את השם הערבי. בערבית שמה של החורבה הור ‘(קסר אל-עאשק)’ – ״ארמון החשק״ שהוא תרגום מדויק יותר מ״אהבה״. נוקדי הסביבה מספרים שהחורבה הייתה מקום מסתור אהבה בין רועים לרועות מהאזור.

סקרי ארכאולוגיה עריכה

  • ויקטור גרן (Victor-Honoré Guérin) בשנת 1875
  • קלוד קונדר וקיצ׳נר (C.R. Conder and H.H. Kitchener) מטעם ה- PEF בשנת 1881
  • רפי פרנקל בשנות ה-70 של המאה ה-20. פרנקל הציע על סמך צורת הקשתות שהחלק התחתון הוא מן התקופה הביזנטית וחלק העליון ומאגר המים במערב הם מן התקופה הצלבנית.
  • בסוף שנות ה-70 נערך שוב סקר על ידי לדרמן ואביעם.
  • סקר הארכאולוגי בגליל המערבי נערך בשנים 1985-1988. ד״ר מרדכי אביעם עשה במקום 3 עונות חפירה בעזרת נערים. נחשפה כנסייה עם פסיפסים, עמודים, כותרות קורינטיות, קבר, בור מים יפה עם קשתות, שרידים מקודשים בעלת פייה ליציקת שמן[1], וכן 6 כתובות. אביעם קבע שהמבנה היה כנסייה וכולה מן התקופה ביזנטית.[2]
  • בקיץ-סתיו 2018 מתוכננת חפירה נוספת לוודא אם קיימת עוד כנסייה בחורבת חשק.

כתובות חורבת חשק עריכה

התגלית המיוחדת של חורבת חשק היא ריבוי הכתובות. בכנסייה נחשפה רצפת פסיפס עם חמש כתובות ביוונית, רובן מוקדשת לבונה הכנסייה דמטריוס ולבני משפחתו, כמו גם לקדושים גיאורגיוס וסרגיוס. הכתובות פוענחו על ידי די סנגי (Di Sengi).[3] בכתובת אחת מופיע פסוק מספר תהילים ”אוהב ה‘ שערי ציון מכל משכנות יעקב“. כתובת שישית התגלתה על גבי מזבח קטן מאבן שיש, וכתובה לטינית. מזבח זה מפתיע שכן הכתובת בו מוקדשת לשלושה אלים – אל השמש, ונוס ומרקיור. הכתובת רשומה בצורה מקוצרת ומאפיינת את התקופה הרומית. מן הכתובות למדים שאבי המשפחה היה שמי. יש השפעה יהודית בנוסחאות. הופעת סרגיוס בחורבת חשק קשורה לקרבת המקום למרכז העירוני הגדול של עכו.

  1. הקדשת הכנסייה לגיאורגיוס על ידי בוניה דימטריוס: " הוי ה' אלוהי הקדוש המהולל גיאורגיוס, זכור לטוב את עבדך דימטריוס אשר בנה בנין קדוש זה, את גיאורגיוס בנו ואת כל בני ביתו". (ניכרת השפעה יהודית).
  2. מיקום: באפסיס הדרומי – הקדשה לבני משפחתו של בונה הכנסייה: " למען ישועת דימטריוס השמש, גיאורגיוס בנו ולמנוחת סומאס אביו ודימטריוס ותיאודורה ילדיו".
  3. מיקום: בכניסה המערבית צפונית – תאריך בניית הכנסייה: " לישועת דימטריוס השמש וגיאורגיוס בנו וכל בני ביתם, כל העבודה הושלמה בחודש אפריל בשנת 582 לאינדיקציה ה-12". (519 לפי ספירת הבישופות של ציפורי).
  4. מיקום: בכניסה המערבית דרומית – תהילים פ"ז 2 : " אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב". (השפעה יהודית).
  5. מיקום: בכניסה לאפסיס הדרומי – הקדשה לקדוש נוצרי נוסף – סנט סרגיוס: " הוי ה' אלוהי הקדוש סרגיוס, רחם על עבדך דימטריוס השמש, על גיאורגיוס בנו ועל כל בני ביתם". (כנראה הוקדש האפסיס הדרומי לקדוש זה. כאן באפסיס נמצא רליקואריום נוסף, דומה לזה שנמצא באפסיס המרכזי).
  6. מיקום: נייד – כתובת לטינית חרוטה על שיש: " ... כומר של יופיטר אופטימוס מקסימום היליופוליטנוס, של וינוס ושל מרקיור, המפקד של המושבה (קולוניה), לישועתו ולישועת אשתו יוליה קוריה ובניו, ביצע את נדרו בלב חפץ". (האבן הובאה כנראה מעכו. זוהי ברכה אלילית רומית. מן הסתם בתקופה הביזנטית לא ידעו תושבי מחוז לקרוא את הכתוב על האבן).

הפסיפסים בכנסיית גיאורגיוס הקדוש עריכה

  • פסיפס הסיטרה הדרומית מורכב מצמה של אבנים בארבעה צבעים אפור-כחלחל, לבן, כתום, ואדום במסגרות מרובעות עם מעוינים וצלב בתוך עיגול.
  • בפסיפס של אולם התווך יש שטיח של צלבים מסוגננים בצבע אדום. במרכז כל צלב יש מעוין שבמרכזו ארבעה צלבים קטנים סביב נקודה לבנה.
  • בפסיפס האפסיס המרכזי רוב שטחו נהרס.
  • הפסיפס שבין העמודים - נחשפו שלשה שטיחים במרווחים בין העמודים.
  • פסיפס הגלריה - על סמך קטעי פסיפס שהתגלו במפולת הגלריות ניתן להניח שפסיפס הגלריה הדרומית היה זהה לפסיפס הסיטרה הדרומית.
 
פסיפס בכנסייה הביזנטית אשר שוכנת בחורבת חשק. גליל מערבי ,ישראל.

כנסיית גיאורגיוס הקדוש עריכה

בחורבת חשק ישנו רק מבנה אחד – זוהי כנסייה מבודדת שנמצאת כ-250 מ׳ צפונית לחורבת מחוז.[4] השטח ביניהם הוא טרשי ואין כל שביל סלול בין הכפר למבנה. הכנסייה בחורבת חשק נחפרה בשנים 1985-1988[5]. אורכו של המבנה 21 מ׳ ורוחבו 17 מ׳. מבנה הכנסייה כולל בסיליקה, נרתקס ואטריום, כאשר האטריום והנרתקס נבנו מעל מאגר המים. אורכו של אולם הכנסייה כ-11 מ׳ ורוחבו 8.5 מ׳. הוא מחולק לשתי סיטרות, שרוחב כל אחד 2 מ׳ ואולם התווך 4.5 מ׳. האפסיס המרכזי אל מול הפתח הראש השתמר באופן יוצא מן הכלל. באולם התווך נמצאה במה. שרידיהן של הגלריות שנישאו מעל שורת העמודים נמצאו על הרצפה, ולא נשדדו, יחד עם חלק עמודים ורעפי חרס. הכנסייה היא מבנה האבן דו - קומתי - בסגנון כנסייה ביזנטית. שהמבנה הוא יחידה שנבנתה במכלול אחד. הכנסייה הוקמה סמוך לצוקי נחל חשק. הכנסייה באתר היא הכנסייה הביזנטית השמורה ביותר בצפון הארץ, והיחידה שהיו לה שתי קומות. הפתח היחיד נמצא בצד צפון.

הכנסייה בנויה מעל חדר קבורה ובור מים תת-קרקעיים עם קימרון. גובה הכניסה לבור המים חייב את הנכנס להתכופף - זה טיפוסי לבורות מים בכנסיות אחרות בתקופה הביזנטית בגליל.[2] מבנה האבן של הכנסייה המתוארכת למאה השישית לספירה. פסיפס ב-nartex של הכנסייה מציין שתאריך הבנייה היה ב-518 לספירה. בקומה התחתונה נמצא חדר עם קימרון שכנראה היה קריפטה או בור מים[6]. בקיר המערבי של הכנסייה יש ארבעה פתחים.

מתחת לסיטרה הדרומית נמצא פתח לחלל הקריפטה - חדר הקבורה חצוב בחלקו בסלע הטבעי, ובצמוד אליו נמצא מאגר מים (10 מ׳ אורך 3.4 מ׳ רוחב) שתיקרתו נישאת ע“י קשתות אבן. חדר הקבורה ומאגר המים הם ה״פודיום״ של הכנסייה. דפנות המאגר מכוסות שכבת טיח ובה חרסים מן התקופה הביזנטית. בגג המאגר נחשף פתח לשאיבת מים. בין שני קמרונים נוצר מפתח וגומחה חצי עגולה שייתכן ששימש מקום תפילה - קפלה. על גבי אחד הקמרונים התגלה חרותת של שני טווסים הפונים זה אל זה המחזיקים זר בפיותיהם[7] .

באתר נחשפו עמודים באתרם ועמודים נפולים, כותרות מעוטרות, יציעים, שלשה אפסיסים (גומחה) בקיר המזרחי, ואבן גדולה ששימשה כנראה בסיס לשולחן המזבח. יציעיו התמוטטו, עמודיו נפלו. באולם התווך נשתמרה רצפת הפסיפס מעטורת בארבעה צבעים בכתובות ובצורות גאומטריות - ללא דמויות בעלי חיים או אנושים. כתובת ליד המזבח המקדישה את הכנסייה לגיאורגיוס הקדוש ובני ביתו. זה גיאורגיוס הקדוש שנולד, חי ונקבר בעיר לוד. חוקרים הסיקו שזוהי כנסייה פרטית, שנועדה להנצחה משפחתית.

האמנות בכנסייה מבטא פשטות כפרית עד כדי רשלנות.

בחפירה התגלו שברי לוחות אבן גיר מעוטרים בדמויות בעלי חיים שהושחתו. משקוף הכניסה היה באתרו לפחות עד שנת 1978 ,ועליו נחקק צלב ובמרכזו חור לקיבוע צלב מתכת. בכנסייה התגלו עמודים, כותרות קורינתיות – שעוטרו גם בצלבים – וקטעים רבים של רצפת פסיפס צבעונית מעוטרת בדגמים גאומטריים. התגלו באתר רליקווריומים (תיבות לשמירת חפצים מקודשים).

שילוב הקבר, הכתובת הגדולה (אורכה 8.2 מ‘), והרליקווריום שבאפסיס, מרמזים כי זו כנסיית הנצחה לקדוש, וכפי הנראה הוקמה ע“י משפחה עשירה, אולי מן היישוב הסמוך בחורבת מחוז. חוקרים הסיקו שזוהי כנסייה פרטית, שנועדה להנצחה משפחתית.

"דמטריוס הדיאקון וגיאורגיוס בנו בנו את המקום הקדוש הזה לכבודו של גיאורגיוס הקדוש ולכבוד כל בני ביתם"

מקור ההקדשה לגיאורגיוס הקדוש עריכה

ייתכן שהייתה מסורת מקומית לדמות הזאת. מאידך ייתכן שדמטריוס הדיאקון, מייסד הכנסייה, החליט לקרוא לבנו על שם קדוש זה ולכן הקדיש את הכנסייה המשפחתית שבנה על שם הקדוש החביב עליו.

תיארוך הכנסייה עריכה

מבנה הכנסייה הוקם בסוף המאה החמישית-ראשית המאה השישית לספירה. אחת מהכתובות נוקבת בחודש אפריל בשנת 582 לאינדיקציה ה-12 כתאריך סיום העבודה. לפי הלוח הגריגוריאני, מדובר על שנת 519 לספירה. (לפי אביעם ודע-סגני על פי המניין הפומפואני הנהוגה בבית שאן בירת הפרובינציה של פלשתינה סקונדה.) אבל אפשר לפענח גם 535 לסה״נ לפי המניין של עכו. טרם הוהר אם חבל תפן הייתה שייכת לתחומה של עכו או לשטחה של בית שאן בתקופה זו.

המיוחד בכנסיית גיאורגיוס הקדוש עריכה

  • מצב ההשתמרות הטוב במיוחד של חורבת חשק ומציאת רוב הפריטים האדריכליים מאפשרים שיחזור מלא של מבנה הכנסייה, מקרה נדיר בארכאולוגיה של ארץ ישראל.
  • זהו המבנה הראשון בארץ שנמצאו בו שרידים מוגדרים וברורים של גלריות מעל קומת העמודים.
  • זוהי הכנסייה השמורה ביותר שהתגלתה עד עתה בצפון הארץ.
  • זוהי הכנסייה היחידה המוכרת לנו שנועדה להנצחה משפחתית ונמצאו עדויות שהיא פרטית. ייתכן שהיה במקום קבר או סרקופג משפחתי עוד לפני הכנסייה. אכן נמצא סרקופג מעבר לנחל חשק מול חורבת מחוז.
  • היא הוקדשה ליותר מקדוש אחד.
  • היא בנויה משילוב אבני גזית מאבן גיר מקומי ואבנים קטנות ומלט - שיטה שאיה מוכרת מאתרים באזור הגליל.

שוד עתיקות בחורבת חשק[8] עריכה

ב- 7 בספטמבר 2015, שודדי עתיקות עקרו במכות מכוש את רצפת הפסיפס המפוארת מהמאה ה-6 שבכנסייה. הפסיפס פורק לחתיכות.[9] השודדים גם הפילו את עמודיה. שודדים היו שני בני מיעוטים צעירים בשנות ה-20, תושבי הכפר כיסרא הסמוך.

צמחייה עריכה

בחורבת חשק למרגלות החורבה לצד השביל פורח האירוס הנצרתי – מקבוצת אירוסי ההיכל, פרח מרהיב ביופיו וייחודי לארץ ישראל. זוהי האוכלוסייה היחידה שנמצאת מערבית לקו פרשת המים. כנראה שהם הובאו לכאן בעבר, והם אינם צומחים כאן באופן טבעי. מוסלמים נוהגים לשתול אירוס נצרתי בבתי קברות. אוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם. אוכלוסיות אחדות שגדלות בבר כנראה התפתחו מצמחים שנשתלו בבתי הקברות המוסלמיים. פריחת האירוס הנצרתי חלה בחודש מרס. רוב השטח נטוע בכרמי זית וגפן. בטראסות שבין עצי הזית, פורחים בה בעת גם כלניות בשלל צבעים, כרמלית נאה ושקדיות.

מדרונות תלולים של חורש ים-תיכוני מפותח (בין היתר עצי אדר סורי ושיחי מורן החורש). סבכי החורש מהווים מקום מחסה לחזירי בר, תנים ודלקים.

גאולוגיה עריכה

האתר ישב על מסלע קשה וקרקע טרה רוסה. זהו אזור של טרשים - מסלע גירני חשוף שעבר המסה קרסטית. הוא אינו שופע במעיינות, אין בו אדמה חקלאית רבה ולכן קשה להתיישבות. עקב מחסור המעיינות מקומיים, נכרו בחורבת מחוז בורות מים רבים.

מיקום עריכה

בכביש 854, בין כרמיאל לתפן, שני ק”מ דרומית ליישוב לפידות חונים במפרץ חנייה מכורכר בעיקול. חמש מאות מטר עליה רגלית (כ- 20 דקות), בין כרמי זיתים סבך וטראסות האבן הישנות, צפונה על השלוחה, בשביל המסומן ירוק.

טיפים למטייל עריכה

  • כניסה וחניה בחינם
  • לא נגיש
  • בשטח בורות מים רבים ועשבייה גבוהה.
  • עונה מומלצת: אביב - בחודש מרס פורח האירוס הנצרתי. בעונת המסיק יש הרבה מוסקים ואפשר לחוש את האווירה של המסיק.[10]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חורבת חשק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תיבה לשרידים מקודשים בעלת פייה ליציקת שמן, באתר www.imj.org.il(הקישור אינו פעיל)
  2. ^ אורי ערד ואורי רמון, סקר דרום הגליל המערבי, באתר www.deshe.org.il (ארכיון)
  3. ^ L. Di Segni, Dated Greek inscriptions from Palestine from the Roman and Byzantine periods
  4. ^ אמית וגד, חורבת מחוז וחשק, באתר http://www.mytrips.ws/guides, ‏24/04/2009
  5. ^ ארץ צפון חמישה אתרים כנסייתיים בגליל העליון המערבי עמוד 164-165, ירושלים : רשות העתיקות
  6. ^ Eitan Klein and Nir Distelfeld, Khirbat el-Waziya, Hadashot Arkheologiyot, ‏31.12.2014
  7. ^ A._Tavger_Z._Amar_and_M._Billig_eds._In_the_Highlands_Depth_Ephraim_Range_and_B, Three_Byzantine_Graffiti_inside_Water_Reservoirs_in_the_Galilee_and_the_Judean_Foothills, www.academia.edu, ‏2015
  8. ^ אפי אליאן, שני בני מיעוטים נתפסו לאחר שבזזו והרסו שרידי כנסיה עתיקה בתפן, באתר http://www.mapah.co.il/, ‏26/09/2015
  9. ^ זיו ריינשטיין, "פיגוע תרבותי": עקרו פסיפס והרסו כנסייה עתיקה בגליל, באתר travel.walla.co.il, ‏07-09-2015
  10. ^ יותם דהאן, חורבת חשק וחורבת מחוז, באתר yotkesh.blogspot.co.il