חזיית הנקה

חזיית הנקה היא חזייה ייחודית המאפשרת לנשים מיניקות להחזיק את התינוק, ליזום הנקה ללא מאמץ ולספק תמיכה מרבית לשד. ייחודיותה של חזיית הנקה הוא בעיצובה המורכב משני גביעים וכן דשים הצמודים לכל גביע על ידי וו או אבזם. עיצוב המאפשר לאישה לפתוח ביד אחת את החזייה ולחשוף את הפטמה של השד על מנת להניק.

אם מיניקה עם חזיית הנקה

ההיסטוריה של החזייה

ההיסטוריה של החזייה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של התפתחות מעמד האישה, המקפלת בתוכה, הן את התפתחות האופנה הנשית והן את השינויים בנקודת המבט העולמית על הגוף הנשי.

לאורך ההיסטוריה, קיימות עדויות רבות המציגות את השימוש של נשים באביזרים שונים כדי לכסות, להחזיק, לחשוף ולהתאים את החזה שלהן לדרישות האופנה החברתיות של זמנן. החל מהמאה ה-16 ועד למאה ה-19 נשות העולם המערבי נהגו להרים את החזה שלהן כלפי מעלה, באמצעות מחוך, בהתאם לדרישות החברתיות של אותה תקופה. החזייה הפכה לפריט לבוש שכיח, בצרפת, באנגליה ובארצות הברית מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו נשים הפסיקו ללבוש מחוך, מכיוון שהוא נתפש על ידן - כלא רלוונטי וכפחות נוח בזמן עיסוק בספורט. "נטישת" המחוך קשורה ברוח הזמן והרצון להתלבש באופן שונה ולהיראות אחרת ממה שהיה מקובל באותה תקופה. עם סיום מלחמת העולם השנייה רוב נשות אירופה וצפון אמריקה לבשו חזייה. בהשפעת נשים אלו, החזייה אומצה גם על ידי נשות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה.

התפתחות החזייה חלה במקביל להתפתחות הרפואה והתפשטותה בארצות הברית במהלך המאה ה-20: לאורך העשורים של מאה זו ניתן לראות כי החזייה הרימה, הגדילה, תמכה, השטיחה, חשפה, הצניעה ודאגה לשדיה של האישה הן מבחינה רפואית והן בהתאמתה לצווי האופנה של כל תקופה.

היסטוריונים רבים טוענים, כי הייתה זו מרי פלפס ג'ייקוב, בת ה-19 אשר המציאה את רעיון החזייה המודרנית, והפיצה אותו בעולם, כאשר בשנת 1913 רשמה על כך פטנט בארצות הברית וקבעה לו את השם "Brassiere". החזייה אותה יצרה ג'ייקוב הייתה עשויה משתי ממחטות, רצועת גומי ורודה ומיתר ברזל.החזייה שיצרה ג'ייקוב הייתה הדוקה על גופה של האישה ו"שיטחה" את השדיים, בדומה לחזייה המוכרת במאה העשרים כחזיית סטרפלס. חזייה זו תאמה את רוח התקופה שאהדה את הגוף הנשי בסגנון ה"נערי". שנה לאחר מכן, מכרה ג'ייקוב את פטנט החזייה לחברת וורנר ברד'רס, חברה שהתמחתה בייצור מחוכים. חברת וורנר ברד'רס הייתה זו אשר יצרה, פרסמה ומכרה את החזייה לנשים בשנות ה-20 של המאה העשרים.

פיתוח נוסף של החזייה נוצר על ידי הזוג אידה ווילאם רוזנטל בשנת 1925 בארצות הברית. בני הזוג רוזנטל יצרו את החזייה המורכבת משני גביעים ורצועה המחברת ביניהם. הם היו הראשונים שהשכילו להבין את הצורך במציאת חזיות שונות לגודלי החזה השונים.

בשנת 1932 החזייה עברה שדרוג נוסף, על ידי חברת קאמפ אנד קומפני. קאמפ אנד קומפני היו הראשונים שיצרו את החזיות לפי גודל גביע החזייה, בסדר עולה של האותיות הלועזיות (A,B,C,D,Eׁׁׂׂׂׂ), כל אות מייצגת גודל אחר. בנוסף, חברה זו פיתחה שיכלול נוסף בחזייה והוא התאמתה להיקף בית החזה באמצעות וו/קרס, שאיפשר לסגור את החזייה במספר היקפים, התואמים למידות גוף שונות. פיתוחים אלו אפשרו לחזייה התאמה אופטימלית לגוף האישה, בנוחות מרבית שהפכה אותה להיות פריט חיוני בלבושה של כל אישה. בשנה זו 1932, נוסף גם הלטקס לבד החזייה על ידי אברם נתניאל ספאנל.

צבע החזייה שהיה מקובל עד לשנות ה-40 של המאה העשרים היה לבן, עד לחזיות שפותחו על ידי פרידריק מלינגר בשנת 1946. מלינגר העז לצבוע את החזיות בצבעים נועזים כמו אדום, צהוב, שחור. נשות החברה הגבוהה של ארצות הברית התאהבו בצבעים אלו והחלו לרכוש חזיות צבעוניות וכך, אט אט, חדרו צבעים נוספים לייצור ההמוני של החזיות בשאר העולם.

החזייה השתרשה כפריט לבוש חיוני עבור כל נשות העולם, לאחר מלחמת העולם השנייה ובמהלך המהפכה הפמיניסטית שהתחוללה במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.

בשנת 1985 הוקם מוזיאון החזיות הראשון מסוגו בעולם, על ידי פרדריק אשר מהוליווד בארצות הברית.

תופעת הבייבי בום שהתרחשה בסוף מלחמת העולם השנייה, הביאה את נשות העולם המערבי לחפש פתרון עבור חזה האישה, שגדל במהלך ההיריון וההנקה. אלברט גלזר, נתן לכך פתרון ויצר את "חזיית התמיכה". ייחודה של חזייה זו, היה ביכולת להגדיל את גודל הגביע של החזייה באמצעות וו/קרס שהיה מחובר לגביע החזייה. פיתוח זה, אפשר לנשים במהלך ההיריון והנקה ללבוש חזייה דינאמית, כזו אשר מתרחבת ומצטמצמת בהתאם לגודל החזה, המשתנה במהלך ההיריון וההנקה.

פיתוח נוסף של חזיית ההנקה התרחש בשנת 1991, על ידי מרי סאנצ'ס, בארצות הברית. סאנצ'ס פיתחה את היכולת להגדיל את גודל גביע החזייה ולחזקו ביד אחת. פיתוח זה איפשר לאישה המיניקה להחזיק בנוחות את התינוק ביד אחת וביד השנייה - לפתוח או לסגור את החזייה.

גם במאה ה-21 ממשיכה מגמת הפיתוח והעיצוב של החזייה בכלל וחזיית ההנקה, בפרט.

חלקי חזיית ההנקה

חזיית הנקה מורכבת מהחלקים הבאים:

• גביע - בכל חזייה יש שני חלקי בד בצורה המדמה גביע שמטרתו לכסות את השד. הגביעים הם חלקי החזייה אשר מחזיקים את השדיים במקום ומשמשים כגורם המרכזי בתמיכה של החזה הנשי. הגביעים הם אלו שעוזרים להרים את החזה כלפי מעלה או פנימה וכן ליצירת מחשוף.
• כתפיות החזייה - בכל חזייה יש שתי כתפיות. הכתפיות הן חלקי החזייה אשר כרוכים מסביב לכתפיים. כתפיות אלו מציעות תמיכה לאו דווקא כלפי מעלה. הכתפיות מספקות תמיכה לחזה על ידי ייצוב השדיים. הכתפיות הן החלקים הבודדים בחזייה שניתנים לשינוי והתאמה מרבית לגוף האישה על ידי האישה עצמה.
• רצועת החזייה - רצועה זו היא החלק של החזייה המתפתל סביב צלעות החזה ומתחת לשדיים. רצועת החזייה מהווה אלמנט חשוב בתמיכת החזייה, כיון שהיא מחזיקה את גביעי החזייה במקומם וכתפיות החזייה מחוברות אליה.
• כנפיים - כנפי החזייה הם חלק מרצועת החזייה, אשר נמתחים מהצד של הגביע עד לאחור הרצועה, לחלק בה היא נסגרת. בכל חזייה יש שתי כנפיים, כנף אחת לכל צד של הרצועה.
• גשר - הגשר היא חתיכה בד קטנה הממוקמת בין שני גביעי החזייה. אף על פי שמדובר בחתיכה קטנה של בד, היא מיועדת להשאיר את הגביעים של החזייה בקדמת הגוף, מונעת מהשדיים לזוז או לצאת מהמרכז. הגשר אמור להיות ממוקם צמוד לגוף האישה.
• וו/כפתור/דש - מאפשר פתיחה או סגירה של גביע החזייה או הכיסוי לגביע בעת פעולת ההנקה הרצויה. לכל גביע יש וו/כפתור/דש במעלה הגביע, על מנת שהאישה תוכל לפתוח או לסגור בקלות בהתאם לדרישה.
• סוגרים - קרסים הסוגרים את החזייה בקדמת החזייה או מאחורה, בהתאם לסוג החזייה.

מטרותיה של חזיית ההנקה

לחזיית ההנקה מספר תפקודיים חיוניים עבור האישה ההרה והמיניקה, ביניהם:

• חזיית ההנקה מעוצבת בצורה דינאמית, כזו שנותנת מענה לחזה שגדל במהלך ההריון וההנקה. יש הממליצים ללבוש חזיית הנקה החל מהחודש הרביעי להריון ועד סוף ההנקה. אצל רוב הנשים החזה מתחיל לגדול כבר בתחילת ההריון, מתייצב בשליש השני של ההריון וגדל מעט עוד בסוף ההריון. גדילה משמעותית נוספת של החזה תתרחש כמה ימים לאחר הלידה והתחלת ייצור החלב. חזיית ההנקה נותנת את התמיכה המרבית לחזה של האישה שעובר שינויים רבים בתקופת ההריון וההנקה.
• חזיית ההנקה מעוצבת ממגון רחב של חומרים כגון כותנה, ליקרה וסיבי מייקרו. חומרים אלו נותנים לאישה הרגשת נוחות ותמיכה ומאפשרים שימוש יומיומי לאורך זמן. רוב חזיות ההנקה עשויות מכותנה כיון שזהו בד גמיש המאפשר זרימת אוויר ומונע הצטברות של נוזלים. במאה העשרים ואחת רוב חזיות ההנקה משלבות בין כותנה ובין מיקרופייבר - בדים בעלי תכונת אווריריות, המגבירה נוחות.
• חזיית ההנקה מיועדת לחליצה קלה של פיטמת שד, כזו שתאפשר לאישה המיניקה הן להחזיק את התינוק והן לשלוף את הפיטמה. לשם פעולת חליצה זו, חזיית ההנקה עשויה משני גביעים, ולכל גביע מחובר וו במעלה הגביע. כאשר אישה רוצה לחלוץ את השד היא יכולה לפתוח את הוו וכך הגביע אשר מכסה את השד נפתח. ניתן לבחור בין שני סוגי חזיות הנקה: אלו שכל הגביע נפתח בהן ואלו שמושכים את הגביע הצידה כדי לחשוף את השד.
• רוב חזיות ההנקה עשויות ללא תפרים באזור גביע החזייה וזאת על מנת למנוע גירוי בפיטמת השד, שגם ככה מגורה מפעולת ההנקה.
• גביע החזייה צריך להיות גמיש, כך שניתן יהיה, במידת הצורך להוסיף רפידה. רפידות אלו מסתירות את הפיטמה שלעיתים בולטת וסופגות את החלב המטפטף, מעבר לפעילות ההנקה.
• החברה המערבית אינה מעודדת הנקה בציבור ולכן רוב הנשים מעדיפות שהשד יהיה מכוסה בזמן הנקה. חזיית ההנקה מאפשרת כיסוי של החזה בעת הנקת התינוק.

בחירת חזיית הנקה והתאמתה

בדומה לחזייה רגילה, התאמת חזיית הנקה יכולה להיות משימה לא פשוטה, באשר התאמה לא נכונה יכולה להביא לנזקים בריאותיים בגוף האישה ולכן יש לשים לב לנקודות הבאות:

• כתפיות החזייה צריכות להקיף את גב האישה ולהיות מתוחות במידה מספקת על גוף האישה.
• גביעי החזייה צריכים להקיף את רקמת השד ללא בליטות או תוספות ליד בית השחי ובבית החזה. בד הגביע צריך להיות הדוק לשד האישה. החלק התחתון של הגביע אמור להיות שטוח כנגד בית החזה של האישה.
• המרכז המחבר בין גביעי החזייה, המכונה גשר, אמור להיות מונח באופן שטוח על חיבור בית החזה.
• הכתפיות והרצועות האחוריות צריכות להיות רחבות מספיק כדי לתת תמיכה מספקת לחזה האישה המשתנה.
• חזיות רגילות אינן מומלצות על ידי רופאים במהלך תקופת ההנקה. חזיות רגילות יכולות להפעיל לחץ על רקמת השד ולסתום את צינורות החלב, דבר שיכול להביא לזיהום (אם הסתימה לא מטופלת). בנוסף חזייה רגילה לא מספקת תמיכה מרבית הנדרשת לשד האישה בשלב זה.
• על חזיית ההנקה להיות נוחה, קלה לתפעול ותומכת, במידה כזו שתתאפשר זרימה תקינה של דם וחלב בשד האישה המניקה.

סוגים של חזיות הנקה

יש מגוון גדול של חזיות הנקה, אין המלצה גורפת על סוג מסוים אך חשוב שאישה תבחר את החזייה הנוחה עבורה. בין סוגי חזיות ההנקה הקיימות במאה העשרים ואחת:

• חזיות הנקה עם ברזלים –לחזייה מסוג זה יש ברזלים בתחתית כל גביע חזייה, המיועדים להרים את השדיים כלפי מעלה. נשים בעלות חזה גדול במיוחד או בעיות גב מעדיפות סוג זה של חזיית הנקה, כיון שהיא מספקת תמיכה מרבית לחזה של האישה. חסרונה הוא, הסיכון בסתימת צינוריות החלב ולכן מומלץ לא לישון עם חזייה זו.
• חזיות הנקה ללא ברזלים – אישה שהתרגלה ללבוש חזייה ללא ברזלים לפני ההיריון, סביר שתעדיף חזייה מסוג זה גם במהלך ההיריון וההנקה, אף על פי שהחזה גדול יותר מהמידה אליו היא מורגלת. חזייה זו היא חזייה רגילה לכל דבר, אך גביעי החזייה מרופדים או שלכל גביע של וו/דש לפתיחתו.
• חזיות הנקה עם פתיחה לכל השד – חזייה זו מאפשרת חשיפה של כל השד על ידי פתיחת כל גביע או הזזתו לצד החזייה. פתיחת הגביע נעשית ביד אחת והיא נוחה במיוחד. חזיות מסוג זה מתאימות במיוחד לשינה והנקה במהלך הלילה.
• חזיות הנקה עם פתיחה חלקית של השד - חזייה זו מאפשרת חשיפה חלקית של השד במהלך ההנקה. פתיחת חלק קטן של גביע החזייה באופן קל ונוח מתבצעת על ידי פתיחה של תופסן המצוי בדרך כלל בחלק העליון של הגביע או בחלק המרכזי המחבר בין שני צדדי החזייה. נשים אשר מתביישות בהנקה בציבור מעדיפות סוג זה של חזייה.
• חזייה מרופדת - חזייה זו מסתירה את הפטמות של השד, אשר יכולות לבלוט אצל אישה מיניקה. בחזייה זו בד הגביע הוא עם ריפוד עבה במיוחד.

רוב החזיות בעבר הוצעו רק בצבע לבן, החל משנות ה-90 של המאה העשרים, קיימות חזיות הנקה במגוון צבעים והדפסים לבחירת האישה.

ראו גם

• הלבשה תחתונה
• אופנה

קישורים חיצוניים

• ההיסטוריה של החזייה, סרטון באתר יוטיוב
• אמא כאן הכל מתחיל - טיפים לחזיית הנקה
• רוני שגב, ‏תחזית: כך תבחרי חזיית הנקה נכונה, באתר ‏מאקו‏, 10 ביולי 2011