חינוך בישראל

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

שורשיה של מערכת החינוך בישראל כיום נטועים בחינוך המסורתי, ומבוססת בעיקר על מערכת החינוך שהקים היישוב מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. בעקבות הקמת המדינה הוקם משרד ממשלתי לנושא זה, משרד החינוך, ונחקקו חוקים המסדירים את פעולתה של מערכת החינוך, ובפרט חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 וחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.

חוקים להסדרת פעולתה של מערכת החינוך

• חוק לימוד חובה, התש"ט-1949: קובע שכל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר) החל מגיל 5 ועד גיל 14 או 15 ומטיל חובה על הורי הילד לרשמו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה של הילד ללימודים עד לסיום גיל חינוך חובה. החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב.
  זהו אחד החוקים הראשונים שנחקקו בכנסת הראשונה, בספטמבר 1949. חקיקת החוק הייתה אחד הסעיפים המרכזיים במצעה של מפא"י לקראת הבחירות הראשונות והייתה משאלת לב של דוד בן-גוריון כבר שנים קודם לכן. החוק נחקק על אף המצב הכלכלי הקשה והדי מלחמת העצמאות שעוד לא לגמרי נמוגו, בשל החשיבות הרבה שהמדינה בכלל ובן-גוריון בראשה ראו בו.
• חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953: נועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך ולעבור לחינוך ממלכתי. החוק נחקק בעקבות דיון סוער שנערך ב-13 בפברואר במליאת הכנסת, ובסופו ציוותה הכנסת על הממשלה להכין הצעת חוק לביטול הזרמים המפלגתיים ולהנהגת חינוך ממלכתי בעל שתי מגמות – "אחת דתית ואחת אחרת". עד לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, היה חייב כל אזרח ישראלי (פרט לעולים במחנות העולים) לבחור עבור ילדיו את הזרם האידאולוגי בו יתחנכו: זרם העובדים, הזרם הכללי, זרם המזרחי או באחד מן הזרמים הקטנים שהשתייכו לאגודת ישראל, או לאחד מן הזרמים שלא היו משויכים פוליטית. חוק זה עיצב למעשה את דמות בתי הספר בישראל כבתי ספר ממלכתיים-לאומיים ולא כבתי ספר פוליטיים. בתחילה הוחל החוק רק על בתי הספר היסודיים ובהמשך הוא הורחב גם לבתי הספר התיכוניים.
• חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000 הוא חוק אשר מטרתו הסדרת נושא זכויות התלמיד במערכת החינוך בישראל. החוק התקבל ב-4 בדצמבר 2000, והיה לחוק הראשון מסוגו בעולם, לאחר שנתקל בהתנגדויות רבות מצד חברי כנסת מהמפלגות הדתיות, ארגוני המורים ומשרד החינוך. החוק מסדיר את נושא זכויות התלמיד במערכת החינוך ומעניק להן תוקף חוקי ובכך הופך את הפרתן לעבירה על החוק.
• חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007: עוסק בהסדרת זכויותיהם של הסטודנטים.

חינוך פורמלי

החינוך הפורמלי בישראל הוא אותו חלק ממערכת החינוך הנמצאת באחריותו של משרד החינוך ומבוסס על תקציב המדינה.

מוסדות החינוך הפורמלי כוללים גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. בישראל תלמידים מחויבים להשתתף בלימודים במשך 13 שנים: השתתפות ב"גן חובה" ועוד 12 שנות לימוד (כיתות א' - יב').

כל לימודי החובה אמורים להיות ללא תשלום. בפועל, נגבים מההורים תשלומים רבים בכל מוסדות החינוך. ביוני 2007 יזמה שרת החינוך יולי תמיר את הסדרת נושא התשלום, וכיום (2007) מתנהל דיון ציבורי על האפשרות לגבות תשלום כמס פרוגרסיבי מאוכלוסיית ההורים.

לצד מערכת "החינוך הרשמי", מוכרות בישראל מערכות חינוך אחרות, בעיקר במגזר החרדי, שמקובלות כתחליף לימודים לצורך "חוק לימוד חובה". רשתות "החינוך העצמאי" החרדיות מחנכות חלק גדול מאוכלוסיית התלמידים ללא פיקוח משרד החינוך ובתקציב חלקי מהמדינה.

התפתחות

בימי המנדט הבריטי החינוך העברי בארץ היה בתשלום. רוב הנוער למד כשמונה שנות לימוד, כלומר עד כיתה ח'. חוק לימוד חובה נקבע על ידי בכנסת הראשונה, בראשית פעולות החקיקה, ב-1949. החוק מחייב כל קטין בעל אזרחות ישראלית, מגיל 5 ועד גיל 14, כלומר מ"גן חובה" עד כיתה ח', לקבל חינוך הולם במוסדות הקרובים אל מקום מגוריו, ללא תשלום. החוק לא נגע להעמדת אמצעים נלווים לחינוך: ספרים, כלי כתיבה, מחברות. מאוחר יותר הורחבה תחולת החוק בשלבים, וכיום לימוד חינם/חובה הוא עד סוף כיתה י"ב.

פיקוח על בתי הספר

משרד החינוך מפקח על בתי הספר באמצעות מפקחים ומורים בתפקידי הדרכה.

ראו גם

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בחינוך, ראו פורטל החינוך.

• חינוך, חינוך ולדורף, חינוך דמוקרטי, חינוך ביתי, חינוך חופשי
• חוק חינוך חובה
• אקלים חינוכי
• שיטת הזרמים בחינוך
• החינוך האחיד
• מוסדות להשכלה גבוהה בישראל
• הוראת המתמטיקה בישראל
• ועדות עובדים במערכת החינוך

לקריאה נוספת

• אלעד פלד (עורך), יובל למערכת החינוך בישראל‬, משרד החינוך, התרבות והספורט, 1999
• צבי צמרת, עלי גשר צר : עיצוב מערכת החינוך בימי העלייה הגדולה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1997 ‬

קישורים חיצוניים

• רחל אלבוים-דרור, ‏מוקדי-החלטה במערכת החינוך העברי בארץ-ישראל, קתדרה 23, אפריל 1982
• שמעון רשף, ‏בן-גוריון והחינוך העברי והממלכתי, קתדרה 43, מרץ 1987
• ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל ובמדינות ה-OECD בעשור האחרון, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת
• .html מה הם לומדים שם? סדרת כתבות בנושא החינוך בישראל], באתר הארץ, 28 בדצמבר 2003
• אור קשתי, דו"ח OECD: השקעה נמוכה בתלמיד ובמורה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2009
• יהלי מורן זליקוביץ', דו"ח: המדינה מעודדת חינוך לעשירים בלבד, באתר ynet‏, 16 בדצמבר 2009
• חנה דויד, מהומה רבה על כן דבר: על מערכת החינוך הישראלית, ‏2010, באתר פסיכולוגיה עברית