חמי דורון

פוליטיקאי ישראלי

נחמיה (חַמִי) דורון (נולד ב-16 באוקטובר 1956) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת שינוי בכנסת ה-16, ראש האופוזיציה בעיריית ראשון לציון, ראש הוועדה הקרואה בטייבה וציר בקונגרס הציוני.

חמי דורון
לידה 16 באוקטובר 1956 (בן 67)
ראשון לציון, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה המכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב
מפלגה מפלגת שינוי, הבית הלאומי, מפלגת חץ, הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה שינוי, חץ, הבית הלאומי
חבר הכנסת
17 בפברואר 200317 באפריל 2006
(3 שנים ו־8 שבועות)
כנסות 16
ראש הוועדה הקרואה בטייבה
28 באוגוסט 2008ספטמבר 2009
(כשנה)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

חמי דורון נולד בראשון לציון ליואל ואסתר דורון. משפחת אמו הגיעה לראשון לציון בשנת 1906 ומאז נשארו רוב בני המשפחה ביישוב זה. למד בגימנסיה הריאלית ושירת בצה"ל במסגרת חיל החינוך. בעל תואר ראשון ותואר שני במשפטים מהמכללה למינהל. פועל כאיש עסקים, ובין היתר היה בעל משרד ביטוח בראשון לציון. מאז שנת 2012 פועל כעורך דין מן המניין, ועוסק בתחום המשפט המנהלי והציבורי, בתחום דיני השלטון המקומי. כיהן כחבר מועצת העיר ראשון לציון ברשימת "ראשון 2000" העצמאית בין השנים 2003-1993 ועמד בראש האופוזיציה קרוב ל-10 שנים. בתקופה זו שיתף פעולה עם חבר המועצה, דב צור, שלימים יבחר לראשות העיר בתמיכת דורון. ב-1994 שימש ציר בקונגרס הציוני וחבר בוועד הפועל הציוני.

היה חבר "מפלגת צומת". בבחירות לכנסת השתים עשרה מוקם במקום ה-14 ברשימה, ובבחירות לכנסת השלוש עשרה במקום העשירי ברשימה, אך לא נבחר לכנסת. נמנה עם המתפלגים ממפלגת צומת עם סיעת יעוד, ובהמשך הצטרף ל"מפלגת שינוי". לקראת בחירות לכנסת החמש עשרה מוקם במקום ה-14 ברשימת "שינוי" ולא נבחר לכנסת. בבחירות לכנסת השש עשרה נבחר לכנסת מטעם "שינוי", ובעקבות זאת חדל לכהן כחבר מועצת ראשון לציון. הוא כיהן מטעם שינוי כסגן יושב ראש הכנסת. בסיעת "שינוי" נחשב בהשקפת עולמו באגף הימני של הסיעה[1]. לאחר התפצלות הסיעה בראשית 2006, פרש יחד עם ח"כ אברהם פורז וח"כים נוספים שהקימו את מפלגת חץ. לאחר מספר ימים התפלג שוב, וביחד עם אליעזר זנדברג הקים סיעה שנקראה "הבית הלאומי", אשר התמזגה לאחר מכן לתוך סיעת הליכוד. חמי דורון הופיע במקום ה-117 הסמלי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17. ב-2007 הקים את "תנועת הדרך הישר - תנועה למינהל תקין ברשויות", תנועה חוץ-פרלמנטרית שמטרתה להילחם בשחיתות בשלטון המקומי.

במהלך שנת 2008 הירצה ולימד במסגרת תוכנית מיוחדת המשותפת למשרד הפנים ולאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, להכשרת חברי מועצה. מטרת התוכנית הייתה להכשיר בדואים תושבי המועצה האזורית אבו בסמה כחברי וועדים מקומיים וכחברי מועצה.

ב-28 באוגוסט 2008 מונה על ידי שר הפנים מאיר שטרית ליו"ר הוועדה הקרואה בטייבה[2] עקב התפטרותו של היו"ר הקודם שלמה טוויזר, שבתורו התמנה לתפקיד בשל הדחת ראש העירייה עבד אל-חכים חאג' יחיא על ידי שר הפנים רוני בר-און. במסגרת תפקיד זה, ניסה דורון לגבות ארנונה מכל תושבי העיר ועקב זה קיבל איומים על חייו[3]. דורון לא הסתדר עם כונס הנכסים ובמאי 2009 ביקש כונס הנכסים לפטר גם את דורון ובעקבות שימוע במשרד הפנים הוא פוטר בספטמבר 2009[4].

ב-2008 התמודד בפריימריס לרשימת הליכוד בבחירות לכנסת השמונה עשרה והוצב במקום ה-58 ברשימה שזכתה ב-27 מנדטים. בבחירות לראשות עיריית ראשון לציון בשנת 2008 פעל דורון בתחילה עם דב צור, אולם לפני הבחירות התגלעה מחלוקת בין השניים[5] ודורון פרש מפעילות פוליטית.

במהלך שנת 2012–2013 לימד דורון במסגרת המרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה, קורס "משפט עסקי" במסגרת בית הספר למנהל עסקים. כמו כן מרצה בתחום ניגוד העניינים לגופים ציבוריים וגופים שונים.

בשנת 2013 שב דורון לזירה בראשון לציון והתמודד מול ראש העיר המכהן, דב צור, על ראשות העיר[6]. דורון טען שצור לא הוציא לפועל את המדיניות עליה הצהירו ולמענה פעלו ביחד במשך שנים במועצת העיר ביחד.

פניות לבג"ץ עריכה

בהיותו חבר מועצת עיריית ראשון לציון פנה מספר פעמים לבג"ץ כנגד פעולות של העירייה. בשנת 1997 פנה לבג"ץ כנגד מינוי סגן רביעי לראש עיריית ראשון לציון, מינוי שנעשה שבוע לפני שהחוק שאיפשר את המינוי נכנס לתוקפו, והביא לביטול המינוי[7]. פנייה נוספת שלו לבג"ץ באותה שנה נמשכה על ידו בהמלצת השופטים[8]. בשנת 1998 פנה לבג"ץ בעניין חלוקת כספי תמיכות ומשך את העתירה לאחר שהעירייה קבעה קריטריונים לחלוקת כספי תמיכות ונפסקו לזכותו הוצאות[9]. בשנת 1999 עתר לבג"ץ ביחד עם דב צור כנגד ניסיון של העירייה להעניק ערבות להלוואה למחלקת הכדורסל של מכבי ראשון לציון שלא דרך מדיניות התמיכות הרגילה והצליח למנוע את הענקת הערבות[10]. בשנת 2001 עתר כנגד העברת כספים לוועד עובדים בלא שנתמלאו התנאים הנדרשים לכך[11].

בשנת 2003 פנה לבג"ץ כנגד סעיף בחוק שהתיר ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה, והסתדרות העובדים הלאומית לכהן במקביל כחברי הכנסת, אך עתירתו נדחתה בנימוק שמדובר בעניינה של הכנסת ולא של בית המשפט[12].

פעילותו כחבר הכנסת עריכה

דורון שימש כסגן יושב ראש הכנסת וחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת המשנה לחקיקה ביטחונית, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ובוועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים. היה חבר בשדולות למנהל תקין ברשויות המקומיות, לקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בעולם, בשדולה לפורום מזרח התיכון של הכנסת ובשדולה למען איכות הסביבה. על פעילותו למען איכות הסביבה קיבל תעודת "יקיר הסביבה" מתנועת אדם טבע ודין בשנת 2005. כמו כן עמד בראש השדולה למען פארק אריאל שרון בכנסת. היה יו"ר אגודת הידידות הבין פרלמנטרית ישראל-תאילנד.

בין החוקים שהעביר חוק המחייב הקמת ועדת חינוך בכל עירייה, חוק המאפשר לחברי מועצת רשות מקומית לקבל תנאים מינימליים לפעילותם הציבורית, חוק האוסר התקשרות בין חבר מועצת עיר לעירייה בה כיהן, וכן חיוב סגני ראשי הרשות בהגשת הצהרת הון עם כניסתם לתפקיד ועם עזיבתם אותו.

יזם הצעת חוק שנועדה לאסור על בתי ספר להתנות את המשך לימודיו של תלמיד הסובל מהפרעת קשב בהסכמת הוריו לתת לו ריטלין אך הליכי החקיקה של הצעה זו לא הושלמו[13].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חמי דורון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה