חרשים

יישוב בישראל

חָרָשִׁים (בקמצים גדולים; ריבוי מן חָרָשׁ) הוא יישוב קהילתי בגליל, הצפוני מבין יישובי המועצה האזורית משגב, צפונית לכרמיאל, ליד פסגת הר שזור בגובה של כ-850 מ' ובסמוך לשמורת הטבע הר מירון. חרשים הוא המקום המיושב הרטוב ביותר בישראל.

חרשים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית משגב
גובה ממוצע[1] ‎814 מטר
תאריך ייסוד 1980
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 373 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

היסטוריה עריכה

היישוב נוסד בשנת 1980 במסגרת תוכנית המצפים בגליל[3]. היישוב נקרא על שם אתר ארכאולוגי סמוך, "תל חָרָשִׁים", שהיה יישוב עברי קדום בתקופת הברזל, ואשר תושביו נודעו כחרשי ברזל.

חרשים הוא בין היישובים הבודדים בארץ בהם שימור הסביבה מיושם הלכה למעשה, ואופן ההשתלבות הסביבתית מהווה מקור השראה ליישובים אחרים. היישוב ממוקם בתוך יער האופייני להר הגבוה של הגליל העליון, ובו תצורות סלעים ונוף ייחודיות. היער מאופיין במגוון רב מאוד של צמחים ובעלי חיים. האהבה והכבוד הרב שרוחשים תושבי המקום, מוצאים ביטוי בהשתלבותו הייחודית של היישוב בסביבתו ובמזעור הפגיעה בחורש המקיף אותו ונמצא בתוכו. בשנת 2015 בוצע תכנון אסטרטגי לפיתוח מרוסן ומבוקר של היישוב ל-25 שנה - עד לשנת 2040, במתווה של ישוב לדורות.

בקרבת היישוב תצפיות נוף ושבילי הליכה בחורש. מסלול טיול פופולרי (המסומן במפת סימון השבילים של החברה להגנת הטבע) יוצא מחרשים ויורד על פני מצוק נחל פקיעין אל הכפר פקיעין.

מזג האוויר בחרשים אופייני לאזור הרי הצפון והוא מתאפיין בטמפרטורות נמוכות יחסית ומשקעים מרובים. כמעט בכל חורף מתרחש אירוע שלג ובשל מיקומו הטופוגרפי, כמות המשקעים השנתית היא כ-1,000 מ"מ (אחד המקומות הגשומים ביותר בישראל). ביישוב ממוקמת תחנה של השירות המטאורולוגי הישראלי, שהחלה לפעול בשנת 1986.

אַקלִים עריכה

חרשים אקלים ים תיכוני חם (סיווג האקלים Köppen Csa). כל המשקעים מרוכזים בעונת החורף והקיץ יבש לחלוטין. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בחרשים היא 16 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים הרב שנתית עומד על בערך 986 מילימטרים. חרשים הוא המקום המיושב הרטוב ביותר בישראל.[4]


אקלים בחרשים
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 22.0 24.4 32.0 34.1 36.0 37.9 40.0 39.9 39.5 35.0 29.5 24.0 40.0
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 11.3 12.4 15.7 20.0 24.6 27.1 28.9 29.3 27.7 24.5 18.5 13.5 21.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.0 5.1 6.9 9.5 13.0 16.0 18.0 18.2 16.4 14.1 10.4 7.2 11.6
שיא טמפרטורה מזערית (C°) −5.0 −5.0 −0.6 −2.2 3.5 8.6 12.2 12.6 11.0 4.6 −0.2 −2.8 −5.0
משקעים ממוצעים (מ"מ) 267 189 106 47 17.4 1.7 0 0 4.7 33 107 214 986.8
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[5]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חרשים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ענבר שחר, ישובי מעלה יוסף פינה לתפארת על גבול הלבנון, מעריב, 3 בינואר 1988
  4. ^ דוד רטנר, בית ג'אן או מצפה חרשים - אצל מי יורד יותר גשם?, באתר הארץ, 7 בינואר 2005
  5. ^ "חרשים". השירות המטאורולוגי הישראלי.