ויקיפדיה

חתולים אינם רוקדים

חתולים אינם רוקדים (באנגלית: Cats Don't Dance) הוא סרט הנפשה שהופק על ידי חברת "האחים וורנר", ויצא לאקרנים בשנת 1997. הסרט היה כישלון קופתי אבל זכה להצלחה בביקורות. הסרט זכה בפרס אנני בקטגוריית הסרט הטוב ביותר ובקטגוריית הפסקול הטוב ביותר.

חתולים אינם רוקדים
Cats Don't Dance
בימוי מארק זינדל עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ביל בלום, טימותי קאמפבל, פול גרץ
תסריט מארק דינדל, רוברט לאנס, בריאן מקנטי
עריכה דן מולינה
שחקנים ראשיים סקוט באקולה, ג'סמין גאי, אשלי פלדון, דון נוטס, ג'ון ריס-דייוויס
מדבבים סקוט באקולה
יסמין גאי
אשלי פלדון
ג'ון ריס-דייוויס
קטי נג'ימי
דון נוטס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה רנדי ניומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה טורנר אנימציה
חברה מפיצה האחים וורנר, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 26 במרץ 1997
משך הקרנה 72 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, קומדיה, סרט לכל המשפחה, סיפור התבגרות, מחזמר עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו catsdontdance
פרסים פרס אנני לסרט הטוב ביותר
פרס אנני לפסקול הטוב ביותר
פרס סאטורן
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסרט זה החיות מואנשות לצידם של בני האדם. הסרט מתרכז בחתול בשם דני אשר נוסע להוליווד כדי להגשים את חלומו להיות רקדן וכוכב קולנוע. הסרט דובב בין היתר על ידי סקוט באקולה וג'סמין גאי.

הסרט הופץ בישראל בקלטות וידאו תחת השם "חתול מי שלא רוקד", כאשר הוא אינו דובב לעברית.

עלילת הסרט עריכה

הסרט מתרחש בשנת 1938, בו חתול ג'ינג'י בשם דני חולם להיות כוכב קולנוע, ולכן הוא מחליט לנסוע מעיירת ביתו קוקומו שבאינדיאנה דרך הוליווד, עד לקליפורניה בתקווה להגשים את חלומו שם הוא פוגש את פאדג' הפינגווין, קרנסטון התיש הרגזן, פרנסס הדגית הממורמרת, טילי ההיפופוטמית המצחיקה וטי. וו. הצב הלחוץ. במשרד דני בחר לככב בסרט אשר מתחילים להפיק "מלאכית התיבה הקטנה" יחד עם חתולה לבנה בשם סוייר. אולם לאחר שהוא קורא את התסריט ומבין כי יש לו תפקיד משנה קטן, הוא החליט להכניס את עצמו לעלילה ולקבל תפקיד יותר גדול, אולם הוא הכעיס את דרלה דימפל הילדה המפונקת והמרשעת (פארודיה על "שירלי טמפל") אשר הזמינה את מקס המשרת הענק והמרושע שלה שגרם לדני לא לגנוב לדרלה את ההצגה.

בעקבות התקרית, דני מצא את עצמו בתור מטרה נלעגת בפני החיות האחרות, דבר שגרם לו עצב גדול, לאחר שדני ופאדג' שמעו קול נגינה יוצאת דופן, הם ראו את וולי הפיל מנגן בפסנתר, וולי הפיל אירח אותם בביתו בשמחה וסיפר להם שהוא קיווה לכתוב מוזיקה לסרטי קולנוע אולם ההפקה רצתה שהוא ילבש את חיטי הממותה בתחילת כל סרט. והוא עוד סיפר להם שסוייר הייתה פעם במבחן בד אבל דחו אותה בגלל היותה חתולה, וכי הוליווד חושבת כי בני אדם טובים יותר מחיות, לפתע לדני צץ רעיון, למחרת בבוקר כשכל החיות היו ברחבי האולפן דני עורר את ביטחונם ויחד עם וולי ופאדג' הוא שר ורקד וכל החיות נגנו ורקדו יחד איתו. כשסוייר רצתה לדעת מה מתרחש היא יצאה ממשרדה וראתה את כל החיות חוגגות כשדני ניגש אליה היא סירבה לרקוד וטוענת כי זה בזבוז זמן אולם לאחר שכנוע מצד החיות היא נאלצה לרקוד יחד עם דני, לאחר מכן דני הסביר לסוייר שהוא מוכן לעשות מבחן בד אצל המנהל "אל.בי. ממותה", כשדרלה שמעה את השיחה היא הזמינה את דני לספל תה.

כשדני ביקר בבית של דרלה, היא סיפרה לו שהיא מוכנה לשלב את שירי החיות בסרט שלה אולם דני לא ידע כי היא שיקרה לו ורוצה להטביע את כל החיות. באולפן הצילומים דני כינס את כל החיות וסיפר להם על "הרעיון" של דרלה כשסוייר הגיעה דני ביקש שתרקוד איתו אולם סוייר סרבה לו בלי הצלחה. בינתיים במאי הסרט כינס מסיבת עיתונאים והציג את אל.בי. ממותה, באולפן עצמו דרלה קשרה את פאדג' ואמרה למקס להפעיל את הממטרות לגובה רב, דבר אשר גרם להצפת האולפן והמקום כולו. בעקבות זאת אל.בי. ממותה גירש את כל החיות מהאולפן וכאשר דני הבין שדרלה שיקרה לו הוא דיבר עם החיות והן אמרו לו לחזור הביתה לקוקומו.

בדיינר, סוייר הבינה שדני הזכיר לה את התקופה שרצתה להיות שחקנית וטילי ספרה לה שהיא עוד תוכל לראותו בתחנת האוטובוס, אולם דני והאוטובוס יצאו וסוייר ראתה את התכנון והייתה עצובה. בינתיים באוטובוס דני ראה את מה שקרה לחיות וכאשר ראה את הכרזה של דרלה החליט לבוא לבכורה ולהזמין את חבריו החיות. בערב הבכורה של הסרט "מלאכית התיבה הקטנה", דני ופאדג' התכוננו אולם נעצרו על ידי מקס, דני נלחם איתו בגג והעיף את מקס באמצעות בלון ענקי מהליום של דרלה. בסוף הסרט דני קרא לקהל לשבת וסיפר כי דרלה עשתה מחווה מיוחדת לכבוד הסרט, מופע בכיכובן של חיות, אולם החיות עזבו לקצה הבמה, כשדני עמד לוותר, סוייר החזיקה בידו ואמרה כשהיא איתו וכך גם כל חבריו, לאחר שדני עורר בהם ביטחון עצמי, הם ערכו יחד הופעה והקהל הריע במחיאות כפיים, לאחר מכן דרלה צעקה על דני ואמרה לו שהיא הציפה את האולפן מבלי לשים לב שהמיקרופון על ראשה, כשהקהל, הבמאי ואל.בי. שמעו זאת הם נדהמו ופיטרו אותה, ודני וחבריו החיות נהפכו לכוכבי קולנוע מפורסמים. הסרט מסתיים כאשר החיות מופיעות על כרזות ודרלה נהפכת למנקה רחובות.

מדבבים עריכה

בנוסף השתתף בחלק מהדיבוב באופן שלא צוין בכותרות, השחקן והרקדן ג'ין קלי שהיה באותה עת בערוב ימיו, והסרט יצא כשנה אחרי מותו ב-1996 כשהיה בן 83. סרט זה היה למעשה הפרויקט האחרון הקולנועי בו השתתף גם ג'ין קלי לאחר יותר מ-50 שנות קריירה בהוליווד והסרט הוקדש לזכרו.

קישורים חיצוניים עריכה


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חתולים_אינם_רוקדים&oldid=37166805"