טאואר סמיקונדקטור
"טאואר סמיקונדקטור בע"מ" (באנגלית: "Tower Semiconductor"; נקראה בעבר "טאואר-ג'אז") היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה ומעגלים משולבים. טאואר סמיקונדקטור היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב וכלולות במדד תל אביב 35 ובמדד תל אביב טק-עילית.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית, נאסד"ק: TSEM |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | טאואר |
| תקופת הפעילות | 1993–הווה (כ־31 שנים) |
| מיקום המטה |
 מגדל העמק, ישראל |
| משרד ראשי | מגדל העמק |
| בעלות | ציבור |
| ענפי תעשייה |
מוליך למחצה  |
| מוצרים עיקריים | מוליכים למחצה, מעגלים משולבים |
| שווי שוק | 13.2 מיליארד ש"ח (21 באפריל 2024) |
| הכנסות | 1.42 מיליארד דולר (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 311 מיליון דולר (2022)[1] |
| רווח | 266 מיליון דולר (2022)[1] |
| הון עצמי | 1.88 מיליארד דולר (2022)[1] |
| סך המאזן | 2.54 מיליארד דולר (2022)[1] |
| מנכ"ל | ראסל אלוונגר |
| עובדים | 5,500 |
| www.towersemi.com | |
  | |
היסטוריה עריכה
הקמת המפעל על ידי נשיונל סמיקונדקטור עריכה
חברת טאואר סמיקונדקטור החלה את דרכה כמפעל ייצור במגדל העמק של חברת "נשיונל סמיקונדקטור" (National Semiconductor) האמריקאית, שעסק בהכנת מוליכים למחצה. תחילת דרכה של נשיונל בישראל הייתה בשנת 1978 כאשר צבי סוחה יזם והקים מרכז למחקר ופיתוח בשם National Semiconductor Israel - NSCI בהרצליה.[2] ד"ר גיורא ירון פעל מתוך חברת נשיונל סמיקונדקטור לקידום הקמתו של מפעל שבבים בישראל, כשהחל לעבוד כפיזיקאי במשרד הראשי של החברה בסנטה קלרה ב־1979, ושכנע את הנהלת החברה להשקיע בישראל. בשנת 1984 הונחה אבן הפינה למפעל היצור. רשות ההשקעות סייעה לחברה בבחירת המיקום של המפעל במגדל העמק ובהשגת התמריצים להשקעות שהיו מקובלים באותה תקופה כולל קבלת תמיכה בהכשרת עובדים ישראלים למפעל החדש במגדל העמק במפעלי החברה בארצות הברית. ראש עיריית מגדל העמק, שאול עמור, הצליח לשנות את מעמד העיר מאזור פיתוח ב' לאזור פיתוח א', כדי לאפשר לנשיונל סמיקונדקטור לזכות במרב ההטבות הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. בניית המפעל הושלמה בשנת 1985.[3] אחד המוצרים הראשונים שיוצר במפעל היה NS32332, שבב מסדרת NS32000 (אנ').
הקמת "טאואר סמיקונדקטור" עריכה
בשנת 1993, על רקע משבר עולמי בתעשיית המעגלים המשולבים, החליטה נשיונל סמיקונדקטור לסגור את המפעל במגדל העמק, אך הסגירה נמנעה לאחר ש"החברה לישראל" רכשה אותו תמורת 250 מיליון דולר והקימה אותו כחברה עצמאית בשם טאואר סמיקונדקטור. בשנים 1994–1995 ביצעה טאואר שתי הנפקות בנאסד"ק, והפכה לחברה ציבורית, בהמשך החלו מניות החברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה גם הקימה מרכז מחקר ופיתוח בנתניה.[4] אחד המוצרים הראשונים שיצרה החברה היה שבב זיכרון מסוג EPROM שפיתח בועז איתן בחברת הסטארט אפ WaferScale.[5]
בשנת 2001 החלה הקמתו של מתקן ייצור חדש, "פאב 2", המייצר מעגלים משולבים על גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 8 אינץ' (200 מ"מ), בטכנולוגיות 0.18-0.13 מיקרון, בהשקעה כוללת של 1.1 מיליארד דולר. ההשקעה הגיעה מ"החברה לישראל", ממענק ממשלתי של 250 מיליון דולר ומאשראי מבנק לאומי ומבנק הפועלים בסך 550 מיליון דולר.[6] בניית המתקן הושלמה בשנת 2003.
ההשקעות הגדולות בהקמת "פאב 2", ובהמשך המשבר הכלכלי ב-2008, הביאו לכך שהחברה צברה הפסדים גדולים ודרשה גיוס הון נוסף (לרבות ויתור על החזר ההלוואות מצד הבנקים לאומי והפועלים, והפיכתן לניירות ערך המירים למניות). בהובלת המנכ"ל שהובא מארצות הברית, ראסל אלוונגר ב-2005, החברה התאוששה ובשנת 2010 החלה ליהנות מתזרים מזומנים חיובי, תוך שהכנסותיה עברו לראשונה את רף חצי מיליארד הדולר.[7] בשנת 2016 הודיעה החברה על פריעת כל חובותיה לבנקים בישראל לאחר שגייסה 100 מיליון דולר באיגרות חוב ארוכות טווח לצורך זה.[8]
המיזוג ליצירת "טאואר-ג'אז" עריכה
בשנת 2008 רכשה טאואר את חברת ג'אז האמריקאית, ומיזגה את פעילות החברות לכדי חברה אחת בשם "טאואר-ג'אז".
בשנת 2014 הודיעה החברה על מיזם משותף עם חברת "פנסוניק", בו מחזיקה טאואר 51% מהבעלות ופנסוניק 49%.[9] כחלק מהמיזם קיבלה טאואר גישה לשלושה מתקני ייצור ביפן (שניים 200 מ"מ ואחד 300 מ"מ).
במרץ 2015 החלה החברה ייצור חיישני אינפרה אדום עבור אינטל במסגרת הסכם בהיקף מוערך של 160–200 מיליון דולר לארבע שנים.[10]
בינואר 2015 העבירה "החברה לישראל" את מלוא מניותיה בחברת טאואר-ג'אז לחברת קנון הולדינגס, שפוצלה באותו מועד מ"החברה לישראל". ביולי 2015 חילקה קנון את הרוב הגדול של מניותיה[11] בחברת טאואר-ג'אז בתור דיבידנד לבעלי מניותיה של קנון.[12][13]
בשנת 2016 הרחיבה החברה את כושר הייצור שלה עם רכישת מתקן ייצור נוסף (200 מ"מ) בסן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית, מחברת מקסים אינטגרייטד (אנ').[14]
מיתוג חדש של "טאואר-ג'אז" כ"טאואר סמיקונדקטור" עריכה
בשנת 2020 הודיעה טאואר-ג'אז מהלך מיתוג מחדש המשקף את מיצובה העולמי המוביל של החברה ומדגיש את מיקודה באספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים עבור שבבים בתחום האנלוגי תוך בידולה של החברה כמובילה בענף זה.
תהליך מיתוג מחדש של החברה כלל שינוי שם, לוגו, חזון וערכים, ונועד לשקף את חוזקה ונוכחותה הגלובלית של החברה תוך הדגשת מחויבותה לספק פלטפורמות טכנולוגיות ופתרונות ייצור מתקדמים עבור שוקי השבבים האנלוגיים.
שמה של החברה הוא טאואר סמיקונדקטור Tower Semiconductor וחל על כל חברות הבת העולמיות אשר בבעלותה כשם הרשמי. שם זה נבחר מהיותו נכס המזוהה עם החברה לאורך השנים.
ב-6 בספטמבר 2020 דיווחה החברה כי היא נפלה קורבן למתקפת כופר שפגעה בייצור שלה.[15]
ב-15 בפברואר 2022 הודיעה אינטל כי תרכוש את טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר.[16] ב-16 באוגוסט 2023 הודיעה חברת אינטל שהיא מבטלת את העסקה, ותשלם לטאואר 353 מיליון דולר דמי ביטול.[17]
מנהלים עריכה
החברה נוהלה במשך 10 שנים, מאז הקמתה בשנת 1993, על ידי שני מנכ"לים משותפים, ד"ר רפאל מ. לוין וד"ר יואב ניסן-כהן, ובהובלתם החברה נרשמה למסחר בנאסד"ק ובתל אביב, הוקם מרכז הפיתוח בנתניה והוקם מפעל FAB2. במאי 2003 החליף אותם כרמל ורניה. המנכ"ל, נכון ל-2024, הוא ראסל אלוונגר אשר מוביל את החברה מאז מאי 2005.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טאואר סמיקונדקטור
טאואר סמיקונדקטור, ברשת החברתית פייסבוק
טאואר סמיקונדקטור, ברשת החברתית LinkedIn
טאואר סמיקונדקטור, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
- טאואר סמיקונדקטור, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- טאואר סמיקונדקטור, באתר "מאיה"
- טאואר סמיקונדקטור, באתר Crunchbase (באנגלית)
- מידע עסקי על חברת טאואר סמיקונדקטור באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- טאואר סמיקונדקטור, בגוגל פיננסים
- טאואר סמיקונדקטור, באתר Crunchbase (באנגלית)
- טאואר סמיקונדקטור, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
- תמר גיא, מגדל עמק הסיליקון, מעריב, 3 באוקטובר 1986, המשך
- ניצן כהן, יוסי רוזן: החברה לישראל עומדת בשורה אחת עם יתר בעלי המניות מאחורי טאואר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2005
- עומרי כהן ושירי חביב ולדהורן, מנכ"ל טאואר: "נרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה", באתר גלובס, 26 במרץ 2015
דרור רייך, עמרי זרחוביץ', ענבל אורפז, המפסידה הכרונית ממגדל העמק כבר שווה 4.5 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 18 במאי 2015- שלומית לן, ראסלמניה: מסעות מנכ"ל טאואר בארץ הקודש, באתר גלובס, 29 בינואר 2017
- אורי טל טנא, טאואר מציגה: ניצחון אנלוגי על עולם דיגיטלי, באתר כלכליסט, 17 במאי 2017
- עמרי זרחוביץ', המודל המנצח של טאואר: להגדיל ייצור והכנסות - בלי להקים מפעלים, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2017
- אלי אשכנזי, מגדל עמק הסיליקון: סיפורה של החברה לייצור שבבים שנרכשה במיליארדים, באתר וואלה!, 15 בפברואר 2022
- יורם גביזון, מסף קריסה למכירה ב-6 מיליארד דולר: הדרך המדהימה של טאואר לאקזיט, באתר TheMarker, 15 בפברואר 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 טאואר סמיקונדקטור בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ גלית ימיני, ענקית השבבים נשיונל סמיקונדקטורס יוצאת מישראל: מוכרת את חטיבת הפיתוח לחברה טייוואנית תמורת כ-65 מיליון דולר, באתר הארץ, 15 במרץ 2005
- ^ תמר גיא, מגדל עמק הסיליקון, מעריב, 3 באוקטובר 1986
- ^ טאואר סמיקונדקטור תשלם 12 דולר למ"ר בנתניה, באתר גלובס, 2 ביוני 1998
- ^ שבבים של תקווה : סיפוריהם של יזמי תעשיית ההיי-טק הישראלית; מאת עמוס לבב, זמורה-ביתן 1998
- ^ יוסי עלמני, טאואר: הושלמו הסכמי השקעה במפעל "פאב 2", במקור מאתר ynet, 28 בינואר 2001; בארכיון האינטרנט "archive.today"
- ^ ניר צליק, מנכ"ל טאואר: "נגיע להכנסות של מיליארד דולר", באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2011
- ^ טאואר-ג'אז פרעה את כל חובותיה לבנקים בישראל, באתר TechTime, 13 ביוני 2016
- ^ שלי אפלברג, מיזם משותף של טאואר עם פנסוניק יגדיל את מכירותיה ב-400 מיליון ד', באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2013
- ^ ניר צליק, טאואר עוברת לשלב הייצור ההמוני של חיישני אינפרא אדום עבור אינטל, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2015
- ^ חילקה 18,030,041 מניות והשאירה בידיה 1,669,795 מניות.
- ^ גיא בן סימון, קנון אישרה: הפצת ההחזקה בטאואר ב-23 ליולי - צפו מה קרה למניה, באתר ביזפורטל, 7 ביולי 2015
- ^ חלוקת מניות טאואר: קובע 20.7, תשלום 23.7, יחס 0.335861 למניה, עמוד 4, באתר הבורסה
- ^ TowerJazz Completes Acquisition of Maxim’s Fabrication Facility in San Antonio, Texas, 26/02/2016
- ^ מאיר אורבך, טאואר הותקפה - ותשלם כופר להאקרים ששיתקו את שרתיה, באתר כלכליסט, 7 בספטמבר 2020
- ^ סופי שולמן, עכשיו זה רשמי: אינטל רוכשת את טאואר ב-5.4 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2022
- ^ Sponser, הפור נפל: אינטל נסוגה מהעסקה לרכישת טאואר בצל העדר אישור מהסינים, באתר Investing.com Israel, 16 באוגוסט 2023