טאי צ'י וודאנג

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: עמוס, אינו נכון ואינו מדויק ואינו ידידותי לקורא וטפל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

טאי ג'י צ'ואן וודאנג היא שיטת טאי ג'י צ'ואן שפותחה בהונג קונג על ידי מורה סיני בשם צֵ'נג טין הוּנג במהלך החצי השני של המאה העשרים. הונג לא הייתמר לפתח סגנון חדש של טאיג'י, אך תלמידיו, ביניהם דודו, הפכו את שיעוריו לשיטה סדורה.

השיטה נקראת על שמם של הרי וודאנג, שם חי לכאורה הדמות האגדית וממציא הטאיג'י, ז'אנְג סאנְפֵנְג, ולכן ישנם סגנונות נוספים של טאיג'י העושים שימוש בשם זה.

מרכיבי השיטה עריכה

  1. Hand-Form (תבנית): זוהי סדרה מובנית של תנועות ורמות המתורגלות באיטיות מכוונת. התרגול נועד להפשיר את הגוף ולהרגיע את המחשבה, והוא מהווה את המרכיב הבסיסי של הטאי צ'י. בגרסה הארוכה שלה כוללת הסדרה כ-120 צירופי תנועות שביצוען נמשך בין 20 ל-25 דקות. לימוד הסדרה דורש זיכרון טוב, וזמן הלימוד עשוי להשתרע על מספר חודשים.
  1. Pushing-Hands (פושינג האנדס): תרגילי זוגות דינמיים וסטטיים. תרגילים אלו מפתחים יציבות ורגישות ומשפרים תגובות. זהו מרכיב חיוני לטכניקות הגנה עצמית, והוא נחשב לאפיון מובהק וייחודי של הטאי צ'י. זהו גם המרכיב התחרותי והמעורר ביותר מבין המרכיבים, וההתקדמות בו מותנית בהתנסות ממושכת ומגוונת.
  2. טכניקות הגנה עצמית: קיימות למעלה מ-40 טכניקות בסיסיות. רובן מובלעות ב-Hand-Form ומבוססות בדרך כלל על חמיקה, הסטה ותגובות נגד מיידיות. כל טכניקה נלמדת בנפרד ומתורגלת בזוגות באופן מדורג, כלומר במהירות, בעוצמה ובכיוונים משתנים, עד שהפעלתה הופכת לאינסטינקט. התרגול מדגיש עיתוי, זריזות ומיקוד.
  3. נשקים (בשלב המתקדם): שלושת כלי הנשק המסורתיים של הטאי צ'י הם חרב ישרה (Jian), חרב רחבה (Dao, Sabre) וחנית (Spear). תנועות הלקוחות משלוש התבניות עשויות להתגלות כשימושיות גם בחיי המודרניים, לדוגמה בהחלפת חרב במטרייה או חנית במקל.
  4. Neigong (ניי גונג) (אנ'): נייגונג הם תרגולי נשימה מדיטטיבים הנחשבים צורה של צ'י קונג. שורשיו של הנייגונג בפילוסופיה הדאואיסטית, ולכן לרוב מלמדים שיטות אלה לתלמידים וותיקים עם הכרות עם פילוסופיה זו.

מקור השם וודאנג עריכה

צ'bd טין-הונג (Cheng Tin-Hong) נתן לסגנון את שמו על שם הרי וודאנג, המקום בו חי גָ'אנְג סָאנְפֶנְג (张三丰, בפין-יין: Zhang Sanfeng) במאה החמש-עשרה. השם נועד לציין את מעמדו של ז'אנג סאנפנג כמייסד הטאי צי צואן. בהמשך, דן דוקרטי נתן לשיטה את השם "טאי ג'י ג'ואן פרקטי- בין לאומי" ואפשר להיתקל גם בשם הזה לעיתים קרובות. הביטוי "פרקטי" נוסף לשם על ידי עיתונאים סיניים עוד לפני שדוקרטי יבא את השיטה למערב.

תרגול השיטה עריכה

בניגוד לתדמית המקובלת היום, של טאי צ'י צ'ואן כתרגול מדיטטיבי ושיקומי, סגנון וודנג מדגיש את האכויות הקרביות של הטאי ג'י. בסגנון וודנג אין דירוג, בחינות או מדים. האמנות נלמדת על ידי חיקוי וחזרות ממושכות.

אמנים ראויים לציון עריכה

צ'ן טין הונג נולד ב-1930 בכפר סאן שיאנג. התחיל ללמוד טאי צ'י צ'ואן אצל דודו צ'ן ווינג-קוונג (Cheng Wing-kwong), והמשיך את לימודיו אצל צ'י מין-שואן (Qi Min-xuan). ב-1950 הפך צ'ן טין-הונג מורה לטאי צ'י בהונג קונג. מורים מפורסמים רבים פעלו בהונג קונג באותה תקופה, והתחרות הייתה קשה למדי. צ'ן טין-הונג אימן לוחמים ב-full contact, שהצליחו לעיתים קרובות להביס את יריביהם, אנשי אמנויות הלחימה הקשות, ובעיקר הקונג-פו לסוגיו. הוא אימן מורים לטאי צ'י צ'ואן, שהכשירו מורים נוספים בעצמם. בצעירותו נודע צ'ן טין-הונג בכינוי "שומר הראש של הטאי צ'י", כי היה מתייצב לעזרת תלמידי הטאי צ'י בנשק או בידיים ריקות בכל מקום ובכל שעה. צ'ן טין הונג השאיר אחריו ארבעה ספרים על טאי צ'י צ'ואן. הוא נפטר ממחלה ב-2005.

דן דוקרטי (Dan Docherty) נולד בגלאזגו שבסקוטלנד ב-1954. סיים תואר ראשון בלימודי משפטים ב-1974. ב-1975-1984 שירת כמפקח בכוחות משטרת הונג-קונג. הוא התאמן בטאי צי צואן תחת הנחייתו של צ'ן טין-הונג החל מ-1975. ייצג את הונג-קונג בהיאבקות full-contact, וזכה בתחרויות שונות. סיים לימודי סינית ב- Ealing College בלונדון ב-1985. חי בלונדון, מלמד ברחבי אירופה וכותב על טאי צ'י צ'ואן.

דב ויסברגר נולד ב-1947, בישראל. לאחר שירות צבאי ממושך, החל בגיל 40 ללמוד טאי צי צואן. התחיל את לימודיו בטייפה (טאיוואן), והמשיך בהונג-קונג בבית ספרו של צ'ן טין-הונג, אצל טונג צ'י-קין (Tong Chi-kin), אחיו של דן דוקרטי לקונג פו. מאז 1987 הוא תלמידו של דן דוקרטי. מלמד קורס טאי צ'י במסלול הכשרת מורים ל טאי צ'י במכללת וינגייט ובמסגרות נוספות.

קישורים חיצוניים עריכה