טודאי-ג'י
טודאי-ג'י (ביפנית: 東大寺; בתרגום לעברית: המקדש המזרחי הגדול) הוא מקדש בודהיסטי הממוקם בעיר נארה, יפן. היכל הבודהה הגדול שלו (ביפנית: 大仏殿) הוא מבנה העץ הגדול בעולם[1], והוא מאכלס את פסל הארד הגדול ביותר בעולם של הבודהה ואירוקאנה, אשר על פי המסורת היפנית מכונה דאיבוטסו, מונח המתאר פסלי בודהה גדולים וחשובים[1]. המקדש משמש גם כבסיס האם של בית הספר הבודהיסטי קגון. האתר הוכרז בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1998 כחלק מסדרת המונומנטים ההיסטוריים של נארה העתיקה.
 | |
| היכל הבודהה הגדול | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
provincial temple, מקדש בודהיסטי, chokugan-ji  |
| שימוש | מקדש בודהיסטי |
| כתובת | רחוב זושי-צ'ו מספר אחד, נארה, נארה |
| מיקום |
נארה |
| מדינה |
 יפן |
| מייסדים |
Shōmu, Rōben |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | החצי הראשון של המאה ה-8 – 752 |
| תאריך פתיחה רשמי |
752 |
| סגנון אדריכלי |
Japanese Buddhist architecture |
| מידות | |
| שטח |
68.9 הקטאר |
| קואורדינטות | 34°41′21″N 135°50′23″E / 34.689166666667°N 135.83972222222°E |
| אתר רשמי (ביפנית) | |
  | |
בקומפלקס המקדש מסתובבים באופן חופשי איילי סיקה[2], כיוון שבדת השינטו הם מהווים שליחי האלים עלי אדמות.
היסטוריה עריכה
מקור עריכה
ניתן לתארך את התחלת בניית קומפלקס טודאי-ג'י הענקי לשנת 728, כאשר שוֹמוּ, קיסר יפן, הקים את קינשאוסן-ג'י כמתנה לנסיך מוטואי, בנו הראשון מבת זוגו מבית פוג'יווארה, קומיושי. הנסיך נפטר שנה לאחר הולדתו.
תפקידו בראשית הבודהיזם היפני עריכה
שקיעתו עריכה
כאשר מרכז הבודהיזם היפני עבר מנארה להר היאי ולמקדש טנדאי, ולאחר מכן נארה איבדה את מעמדה כבירת יפן לטובת קאמאקורה, מעמדו של טודאי-ג'י כסמכות המרכזית בבודהיזם ביפן נפגע מהותית. בדורות מאוחרים יותר, שושלת וינאה נכחדה, חרף ניסיונות להחיותה, ולכן לא נערכים יותר טקסי הסמכה בטודאי-ג'י.
ארכיטקטורה עריכה
המבנה המקורי עריכה
ב-743, הקיסר שומו מכריז על חוק, על פיו העם צריך להיות מעורב באופן ישיר בהקמתם של מקדשי בודהה חדשים בכל יפן. זאת בעקבות אמונתו האישית, על פיה מעשה כזה מעורר יראת שמיים יעודד את הבודהה להגן על יפן מפני אסון קרב ובא. גיוקיו (נזיר בודהיסטי מפורסם), נסע עם תלמידיו ברחבי מחוזות יפן על מנת לבקש תרומות. על פי רישומים המוחזקים בטודאי-ג'י, למעלה מ-2,600,000 בני אדם סייעו בבניית הבודהה הגדול והיכלו. הפסל, אשר גובהו היה כ-16 מטר, התחרה בממדיו הגדולים של בודהה בסין ובקוריאה באותו זמן. הפסל הורכב משמונה חלקים, ויציקתו ארכה שנתיים.
בניית הבודהה הושלמה בנארה, ב-751. שנה לאחר מכן, קוים טקס "הארה" בנוכחות 10,000 בני אדם, על מנת לחגוג את השלמת הפסל. הכהן ההודי בודיהסאנה ביצע "הארה" עבור הקיסר שומו. הפרויקט כמעט רושש את כלכלת יפן, תוך כילוי מרבית הברונזה הזמינה באותם הימים. המתחם המקורי הכיל גם שתי פגודות בגובה 100 מטרים, שהיו שניות בגובהן באותם ימים רק לפירמידות במצרים. הן נהרסו ברעידת אדמה.
שחזורים לאחר תקופת נארה עריכה
בשנת 1914 הועברו אל המוזיאון הלאומי של נארה פריטים מה"שוסו אין" (正倉院), בית האוצר של המקדש. פריטים שונים מבית אוצר זה מוצגים במוזיאון בתערוכות מתחלפות. בנוסף, בכניסה למתחם המקדש, הוקם מוזיאון קטן המציג כמה מן האוצרות של המקדש, כגון הפסל "לידת שאקה".
מתחם וגנים עריכה
מספר מבנים במתחם טודאי-ג'י שולבו בתפיסה האסתטית הכללית של עיצוב הגנים. ווילות סמוכות נחשבות היום כחלק מהמתחם. חלק מהמבנים האלה פתוחים כיום לציבור. לאורך מאות שנים, המבנים והגנים התפתחו במשותף כחלק בלתי נפרד מקהילת מקדש ייחודית, מתואמת ומשגשגת.
בתרבות עריכה
טודאי-ג'י שימש כמקום התרחשות של מספר סרטים ודרמות טלוויזיה ביפן. הוא הופיע גם בסרטו משנות ה-50 של המאה ה-20 של ג'ון ויין, "הברברי והגיישה".
המקדש הופיע גם במשחק Age of Empires II: The Age of Kings של חברת מיקרוסופט.
החוויה המוזיקלית הגדולה עריכה
ב-20 במאי 1994 נערך בטודאי-ג'י פסטיבל המוזיקה הבינלאומי "החוויה המוזיקלית הגדולה", בתמיכת אונסק"ו. המופיעים כללו את הפילהרמונית של טוקיו, X Japan, INXS, ג'ון בון ג'ובי, ג'וני מיטשל, בוב דילן ורוג'ר טיילור. המופע שודר ב55 מדינות, בתאריכים ה-22 במאי וה-23 במאי 1994.
שרה ברייטמן עריכה
ב-3 בנובמבר 2010, זמרת הסופרן האנגלייה שרה ברייטמן הופיעה בטודאי-ג'י במסגרת סיבוב הופעות שלה עם תזמורת גדולה. המופע הוקלט ובשלב מאוחר יותר שודר ביפן בידי גוף השידור TBS.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טודאי-ג'י (ביפנית, באנגלית, בסינית, בקוריאנית, בצרפתית, בגרמנית, ברוסית ובספרדית)- טודאי-ג'י, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מקדש טודאי-ג'י, באתר ארגון התיירות הלאומי של יפן
- ^ נודעים בעברית גם כ"אייל נקוד"