ויקיפדיה

טורפדו מוסקבה

קבוצת כדורגל מרוסיה

מועדון הכדורגל טורפדו מוסקבה (ברוסית: ФК Торпедо Москва) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, אשר משחק בליגת המשנה הרוסית.

טורפדו מוסקבה
Футбольный клуб Торпедо Москва
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל טורפדו מוסקבה
כינוי השחורים-לבנים, אווטוזאבודצב
(автозаводцев = אנשי מפעלי הרכב)
תאריך ייסוד 1924
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה
ארנה חימקי, חימקי (חלופי)
(תכולה: 81,000, 18,636)
בעלים רוסיהרוסיה רומן אבדייב
נשיא רוסיהרוסיה ירוסלב סאבין
יו"ר רוסיהרוסיה פאבל פוסלנוב[1]
מאמן רוסיהרוסיה אולג קונונוב
ליגה הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל
torpedo.ru
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית

למרות ההצלחה המועטה יחסית ברוסיה (זכתה פעם אחת בגביע הרוסי בשנת 1993, סיימה במקום השלישי בשנת 2000 ולא הוכתרה פעם אחת כאלופה), הקבוצה הייתה אחת מהקבוצות החזקות בתקופת ברית המועצות והוכתרה שלוש פעמים כאלופת ברית המועצות (1960, 1965, 1976 סתיו) וסיימה עוד שש פעמים כמחזיקת הגביע הסובייטי (1949, 1952, 1960, 1968, 1972, 1986).

בעונת 2021/2022 תקציבו עמד על 480 מיליון רובל רוסי (כ־6.8 מיליון דולר).

המועדון מארח את משחקי הבית באצטדיון לוז'ניקי המשמש כאצטדיון חלופי עד להשלמת השיפוץ על אצטדיון הבית ההיסטורי אצטדיון אדוארד סטרלצוב, שעוצב על ידי האדריכלים מישל רמון ןאלכסיס פייר ממשרד האדריכלים הצרפתי MR&A.[2]

היסטוריה עריכה

הקמה עריכה

  ערך מורחב – מועדון הספורט זאמוסקבורצקי

מועדון טורפדו מוסקבה יונק את שורשיו ממועדון הספורט זאמוסקבורצקי שהוקם עוד ב־1910 והיה ממוקם בנפת דנילובסקי.[3]

ב־17 באוגוסט 1924 נוסד מועדון "חרש הפרולטאריון" (Пролетарская Кузница), בעיר מוסקבה על ידי מפעל הרכבים על שם ליחאצ'ב (זיל) שהוקם במפת דנילובסקי ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא המועדון בשם זה. חברת זיל המשיכה לשמש כבעלים של המועדון במשך שבעה עשורים.

תור הזהב של טורפדו עריכה

במהלך שנות ה-50 וה-60 הייתה טורפדו אחת הקבוצות החזקות בברית המועצות בפרט ובאירופה בכלל, כאשר בקבוצה שיחק הכדורגלן אדוארד סטרלצוב שכונה "פלה הרוסי".

בשנת 1957 הצטרפה טורפדו, ביחד עם שאר מועדוני הספורט הסובייטים בעלי השם "טורפדו" להתאחדות הספורט העממית הסובייטית "עמל".

הישג השיא של הקבוצה במפעלים האירופיים הוא העפלה לרבע גמר שלוש פעמים, פעמיים בגביע המחזיקות ופעם אחת בגביע אופ"א. עונה ראשונה כזאת הייתה עונת 1967/1968 בגביע המחזיקות. באותה העונה, עברה הקבוצה את קבוצות סצ'סנרינג זוויקאו המזרח-גרמנית וספרטק טרנבה הצ'כוסלובקית עד שהפסידה ברבע הגמר לקבוצת קארדיף סיטי מוויילס, הישג מכובד שלעצמו למעט ההפסד לקבוצה ממדינה קטנה יחסית.

בעונת 1986/1987 שיחקה הקבוצה בפעם השנייה בגביע המחזיקות, אז עברה את קבוצות האקה הפינית ושטוטגראט הגרמנית בדרך להפסד לז'ירונדינס דה בורדו הצרפתית ברבע הגמר.

לאחר התפרקות ברית המועצות עריכה

עם התפרקות ברית המועצות והקמת רוסיה, הייתה טורפדו מוסקבה אחד מששת המועדונים הרוסיים שיצאו מהליגה הסובייטית הבכירה להקמתה של הליגה רוסית ובכך הפכה לאחד המועדונים היחידים שלא ירד מעולם מהליגה הבכירה של ברית המועצות מאז הקמתה ועד פירוקה, ואחד המועדונים היחידים ששרדו מעל 50 עונות בליגה זו, ביחד עם דינמו קייב, דינמו מוסקבה, ספרטק מוסקבה וכן דינמו טביליסי, שירדה מהליגה הבכירה בשנת 1989 אך הייתה בליגה הבכירה 51 עונות.

הפעם השלישית והאחרונה בה הגיעה הקבוצה לרבע גמר מפעל אירופי כלשהו היה בעונת 1990/1991, אז העפילה לגביע אופ"א: היא עברה את קבוצות גאיס השוודית, סביליה הספרדית ומונקו הצרפתית בדרך להפסד לברונדבי הדנית בשלב רבע הגמר, הסיבוב הכי גבוה אליו הגיעה הקבוצה בהיותה נציגת ברית המועצות באירופה. מאז שיחקה הקבוצה מספר עונות באירופה, בגביע המחזיקות, גביע אופ"א וגביע האינטרטוטו.

הנסיגה וההתרסקות הכלכלית עריכה

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, מנכ"ל הקבוצה והבעלים היה ולדימיר אלשין, שנתמך על ידי פאבל בורודין, עובד הסגל הנשיאותי.

בשנת 1997, נמכרה הקבוצה לחברת לוז'ניקי, החברה שבבעלותה נמצא אצטדיון לוז'ניקי ולכן עזבה הקבוצה את אצטדיון טורפדו האגדי לאצטדיון לוז'ניקי החדיש והגדול יותר כשחברת זיל מקימה קבוצה חדשה במקום טורפדו, קבוצה שהפכה מאוחר יותר למועדון הכדורגל מוסקבה.

בסיום עונת 2006 של הליגה הרוסית, סיימה הקבוצה במקום ה-16 בליגה הרוסית הבכירה, דבר שגרם לירידה ראשונה בתולדות הקבוצה לליגת המשנה.

ב-2010 הקבוצה זכתה באליפות הליגה החובבנית ברוסיה והעפילה לליגה השנייה, בנובמבר 2010 הייתה לאלופת אזור מערב של הליגה הרוסית השנייה והבטיחה את מקומה בליגת המשנה.

בעונת 2012/13 הקבוצה שמרה על מקומה בליגת הכדורגל הלאומית, שהחליפה את הליגה הרוסית הראשונה כליגת המשנה הרוסית. לקראת העונה הקבוצה שינתה את מדי הקבוצה וחתמה על חוזה חסות חדש עם חברת אדידס, כאשר חברת הרכבים המוסקבאית חזרה להוות הבעלים והספונסר הראשי של הקבוצה.

ב-2014 העפילה לליגת העל הרוסית בכדורגל לאחר 7 שנות התמודדות בליגות הנמוכות, אך בסיום עונת 2014/15 סיימה אחרונה ונשרה בחזרה לליגת המשנה.

בשל בעיות כלכליות רבות עברה להתמודד בליגה הרוסית השנייה. בעונת 2016/2017 נצמדה לראשות טבלת הליגה אך כשלה בהעפלה לליגה הרוסית הראשונה.

עידן אוודייב עריכה

בספטמבר 2017 המועדון עבר לידיים פרטיות ונרכש על ידי איש העסקים רומן אוודייב ובנק האשראי המוסקבאי שבבעלותו, תוך שהוא מבטיח למחוק את חובות המועדון שעמדו על מיליארד רובלים ולשפץ את אצטדיון הקבוצה.[4] הקבוצה חתמה על הסכם חסות עם חברת Ingrad, חברת ההימורים BingBoom והחברה הדרום-קוריאנית Intraros. בשנת 2017 ילנה ילנצבה, שכיהנה כסמנכ"לית אצטדיון אדוארד סטרלצוב ומנכ"לית האצטדיון משנת 2013, מונתה לנשיאת המועדון, משרה שהחזיקה עד מאי 2020. אוודייב הציג פרויקט לשיפוץ האצטדיון והפיכתו לארנה מודרנית שתכלול גם מרכזי מסחר ומושבים מקורים.

בעונת 2018/2019 הקבוצה נצמדה לצמרת טבלת הליגה השנייה, בה התמודדה וסיימה כאלופת המרכז בליגה השנייה, מה שהבטיח לה מקום בעונת 2019/2020 בליגה הלאומית, הליגה השנייה בחשיבותה.

לקראת עונת 2019/2020, ב-4 ביוני 2019 מונה סרגיי איגנשביץ' למאמן הקבוצה וב-22 ביוני 2019 הקבוצה ערכה משחק ידידות עם מועדון הכדורגל שפילד, המועדון הוותיק בעולם, במלאת 95 שנה למועדון טורפדו, במה שמהווה למפגש הראשון של טורפדו עם קבוצה מערב אירופית מאז 2004.

בליגה, הקבוצה פתחה את העונה עם רצף של 10 ניצחונות, שמהווה להישג שיא בליגת הכדורגל הלאומית וניצבה בראשות טבלת הליגה, כשבמאזנה 16 ניצחונות.[5] באותה עונה הקבוצה העפילה לשלב רבע הגמר בגביע הרוסי, לראשונה מזה 13 שנה. אך סיימה את העונה במקום הרביעי.

עם זאת עונת 2020/2021 התחילה רע. אם בתחילה האוהדים לא היו מרוצים ממינויו של סרגיי איגנשביץ', משום שהגיע מצסק"א, הם הניחו לו בשל ההצלחה היחסית: למחזור 25 בעונת 2019/2020 טורפדו הגיעה למקום הראשון אך בהמשך ירדה למקום הרביעי. התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה הביאה לירידה באינטנסיביות האימונים בקבוצה ובעונה החדשה טורפדו לא הצליחה להיצמד לצמרת טבלת הליגה כשהיא עם מאזן של ארבעה הפסדים בחמישה משחקים. נוסף לכך ההפסד לשיניק יארוסלבל בשלב 64 האחרונות בגביע הרוסי בכדורגל 2020/2021, במה שהעלה את חוסר האמון של האוהדים כלפי המאמן שדרשו את התפטרותו. עם זאת, הבעלים הביעו בו אמון, הציעו תקציב של 315 מיליון רובל (4 מיליון דולר) ויעד להעפיל לליגת העל בתום עונת 2020/2021,[6] אלא שלאחר רצף כישלונות במרץ 2021 איגנשביץ' פוטר.

עונת 2021/2022 הפכה לעונה השמינית בליגת הכדורגל הלאומית. העונה החלה בניצחון 1:2 על קובאן, הניצחון הביתי הראשון הגיע במחזור השני על ספרטק-2 בתוצאה מוחצת של 5:0 ולא הפסידה ב־11 המחזורים הראשונים של העונה וכשהיא מוליכה את טבלת הליגה במשך 8 מחזורים רצופים. הקבוצה המשיכה ביכולת טובה לאורך כל העונה ועלתה בסיומה בחזרה לליגת העל, לאחר 7 שנות היעדרות.

ברם, היא לא הרשימה בעונת 2022/2023 עם מאזן של 12 הפסדים, 3 שוויונות וניצחון אחד ב-16 המחזורים הראשונים. ואחרי שסיימה במקום 16 והאחרון ירדה חזרה לליגת המשנה.

מתקנים ואצטדיון הקבוצה עריכה

  ערכים מורחבים – אצטדיון אדוארד סטרלצוב, אצטדיון לוז'ניקי
 

אצטדיון הקבוצה הראשון היה האצטדיון על שם מפעל סטלין שהועבר בשנת 1931 לידי התאחדות תעשיית הרכב, שהחזיקה בבעלות על הקבוצה. טורפדו אירחה באצטדיון זה עד 1941.

לאחר מלחמת העולם השנייה הקבוצה אירחה את משחקיה באצטדיון לוז'ניקי. הקבוצה אירחה באצטדיון זה גם בשנים 1998—2008. במשך זמן קצר הקבוצה אירחה את משחקיה באצטדיון ספרטק על שם פיודור צ'רנקוב. הקבוצה אירחה את מרבית משחקיה באצטדיון טורפדו על שם אדוארד סטרלצוב, שנבנה בשנת 1959 ושימש תחילה כמגרש אימונים. נוהל על ידי מפעל זיל והכיל בשיאו 13,400 מושבים. משחק הבכורה נערך ב-15 באפריל 1977 (טורפדו נגד צ'רנומורץ). בשנים 1978—1997 ובשנים 2009—2013 שימש כמגרש הקבוצה. עד ה-21 ביולי 1997 האצטדיון נקרא בפשטות אצטדיון טורפדו. בשנים 1997—2010 המועדון שימש כמגרש הבית של קבוצת טורפדו-זי"ל. ב-2020 נסגר לצורך הריסתו ובניית אצטדיון חדש על חורבותיו.[7][8][9]

בשנים 2012—2015 טורפדו אירחה את משחקי הבית שלה באצטדיון סאטורן-1991 שבראמנסקויה.

משנת 2020 מארחת באופן זמני באצטדיון "עיר הספורט לוז'ניקי" (Спортивный городок Лужники), מגרש ספורט בלוז'ניקי המכיל 1,872 מושבים. טורפדו מארחת באצטדיון זה עד להשלמת בניית אצטדיון טורפדו החדש, שבנייתו החלה בשנת 2020. עיר הספורט היא אזור שנוצר במיוחד לספורט ותחרויות ברמות שונות בשטחו של אצטדיון לוז'ניקי ובו מגרש כדורגל בגודל 105×68 מטרים עם דשא טבעי המצויד במערכת חימום ו-8 מסלולי אתלטיקה סביב המגרש. בבניין המתחם ישנם ארבעה חדרי הלבשה מצוידים בריהוט ומקלחות. מרכז עיתונות ותחנת עזרה ראשונה.

מתקן האימונים של הקבוצה ממוקם בעיר ברוניצי במחוז מוסקבה, ששופץ לקראת מונדיאל 2018 ושימש את ארגנטינה. המתקן כולל מגרש הכדורגל בגודל 105×68 מטר, ספסלים, חדרי שיפוט והלבשה, מערכת תאורה מלאכותית. סביב למגרש ישנם יציעים ל־500 מושבים, כולל מושבים לאנשים עם מוגבלות בניידות. בנוסף, ישנם בנייני מנהלה ומשק. בבניין יש חדר ישיבות עם קיבולת של לפחות 100 אנשים, שיכול להכיל צלמים וגם מרפאה. שטח המתחם כולו, יותר מ־26 אלף מטרים רבועים.

בתקופה הסובייטית, הקבוצה נהגה להתאמן במתקן האימונים בעיר מיאצ'קובו, שבפרברי מוסקבה.[10]

הישגים לפי עונה עריכה

ברית המועצות עריכה

להצגת הישגי טורפדו בליגה הסובייטית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה ליגה מיקום משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים יחס ניקוד גביע מפעלים נוספים שלב מלך השערים (שערים)
1931 אליפות מוסקבה
5
 ?5 ?2 ?0 ?3 ?-?10-9 ?4 – – – ?
1932[11] אליפות מוסקבה
?
 ?? ?? ?? ?? ?-??-? ?? – – – ?
1933 (אביב)[12] אליפות מוסקבה
?
 2 1 0 1 1-3 2 – – – ?
1933 (סתיו) אליפות מוסקבה
4
 11 8 0 3 30-11 16 – – – ?
1934 (אביב) אליפות מוסקבה
3
 7 3 1 3 20-19 7 – – – ?
1934 (סתיו) אליפות מוסקבה
2
 7 2 4 1 13-9 6 – – – ?
1935 (אביב) אליפות מוסקבה
8
 7 1 1 5 11-27 3 – – – ?
1935 (סתיו) אליפות מוסקבה
2
 5 3 0 2 11-8 6 – – – ?
1936 (אביב) בית ב'
2
 6 3 1 2 10-7 13 – – – ?
1936 (סתיו) בית ב'
4
 7 4 0 3 11-7 15 רבע גמר – – ?
1937 בית ב'
6
 12 4 4 4 16-18 24 שמינית גמר – – ?
1938 בית א'[13]
9
 25 9 11 5 51-38 29 שמינית גמר – – אלכסנדר סיניאקוב (16)
1939 בית א'
9
 26 8 7 11 51-51 23 32 האחרונות – – גאורגי ז'רקוב (13)
1940 בית א'
11
 24 6 6 12 36-50 18 – – – גאורגי ז'רקוב (9)
1944 – – – – – – – – חצי גמר – – גאורגי ז'רקוב (2)
אלכסנדר פנומאריוב"(2)
אנטון יאקובלב (2)
1945 בית א'
3
 22 12 3 7 41-21 27 שמינית גמר – – וסילי פאנפילוב (16)
1946 בית א'
4
 22 11 5 6 44-29 27 חצי גמר – – אלכסנדר פונומאריוב (20[14])
1947 בית א'
5
 24 9 6 9 36-29 24 גמר – – גאורגי ז'רקוב
אלכסנדר פונומאריוב (10)
1948 בית א'
5
 26 15 3 8 58-43 33 רבע גמר – – אלכסנדר פונומאריוב (23)
1949 בית א'
4
 34 16 10 8 64-42 42 זכייה – – אלכסנדר פונומאריוב (30)
1950 קלאס א'
10
 36 13 10 13 57-60 36 16 האחרונות – – אלכסנדר פונומאריוב (14)
1951 קלאס א'
12
 28 8 8 12 37-48 24 16 האחרונות – – ולדימיר נצ'אייב (9)
1952 קלאס א'
10
 13 3 6 4 11-15 12 זכייה – – ויטאלי ואצקביץ' (5)
ולדימיר נצ'אייב (5)
1953 קלאס א'
3
 20 11 3 6 34-34 25 רבע גמר – – ויטאלי ואצקביץ' (10)
1954 קלאס א'
9
 24 8 6 10 34-34 22 שמינית גמר – – ולנטין איבנוב (7)
1955 קלאס א'
4
 22 10 8 4 39-32 28 שמינית גמר – – אדוארד סטרלצוב (15[15])
1956 קלאס א'
5
 22 8 7 7 40-37 23 – – – ולנטין איבנוב (13)
1957 קלאס א'
2
 22 11 6 5 46-23 28 חצי גמר – – אדוארד סטרלצוב (18)
1958 קלאס א'
7
 22 7 8 7 51-42 22 גמר – – גנאדי גוסארוב (17)
1959 קלאס א'
5
 22 11 3 8 37-33 45 [16] – – יורי פאלין (9)
1960[17] קלאס א'
1
 20
10		 14
6		 3
2		 3
2		 39-16
17-9		 31
14		 זכייה – – גנאדי גוסארוב (15)
1961[18] קלאס א'
2
 20
30		 16
19		 1
3		 3
8		 48-20
68-35		 33
41		 גמר – – גנאדי גוסארוב (28[19])
1962[20] קלאס א'
7
 20
22		 9
7		 5
8		 6
7		 40-23
35-30		 23
22		 רבע גמר – – גנאדי גוסארוב (16)
1963 קלאס א'
10
 38 12 16 10 46-41 40 שמינית גמר – – ולנטין איבנוב (17)
1964 קלאס א'
2
 32 19 8 5 52-19 46 16 אחרונות – – ולנטין איבנוב (14)
1965 קלאס א'
1
 32 22 7 3 55-21 51 16 אחרונות – – אדוארד סטרלצוב (12)
1966 קלאס א'
6
 36 15 10 11 55-39 40 גמר ליגת האלופות 16 האחרונות אדוארד סטרלצוב (17)
1967 קלאס א'
12
 36 12 9 15 38-47 33 רבע גמר גביע מחזיקות הגביע רבע גמר אדוארד סטרלצוב (10)
1968 קלאס א'
3
 38 18 14 6 60-32 50 זכייה – – אדוארד סטרלצוב (24)
1969[21] קלאס א'
5
 18
26		 5
11		 8
9		 5
6		 15-14
29-19		 18
31		 רבע גמר גביע מחזיקות הגביע 32 אחרונות מיכאיל גרשקוביץ' (9)
1970 קלאס א'
6
 32 12 10 10 36-38 34 רבע גמר – – גנאדי שאלימוב (7)
1971 קלאס א'
7
 30 4 20 6 27-27 28 חצי גמר – – מיכאיל גרשקוביץ' (7)
דוד פאיס (7)
1972 ליגת העל
9
 30 11 9 10 31-33 31 זכייה – – יורי סמירנוב (17)
1973 ליגת העל
13
 30 9 1/7[22] 13 28-37 19 16 אחרונות גביע מחזיקות הגביע 16 אחרונות יורי סמירנוב (9)
1974 ליגת העל
4
 30 13 7 10 35-28 33 שמינית גמר – – ואדים ניקונוב (13)
1975 ליגת העל
4
 30 13 8 9 42-33 34 16 אחרונות גביע אופ"א שמינית גמר יבגני חרברוסטין (9)
1976 (אביב) ליגת העל
12
 15 5 4 6 15-20 14 שמינית גמר – – אנטולי דגטיארוב (6)
1976 (סתיו) ליגת העל
1
 15 9 2 4 20-9 20 – – – ולדימיר סחרוב (5)
יבגני חרברוסטין (5)
1977 ליגת העל
3
 30 12 13 5 30-23 37 גמר ליגת האלופות 16 אחרונות ולדימיר סחרוב (5)
יבגני חרברוסטין (5)
1978 ליגת העל
8
 30 11 11 8 36-29 30[23] חצי גמר גביע אופ"א 16 אחרונות ניקולאי וסילייב (11)
1979 ליגת העל
16
 34 8 9 17 32-46 24[24] שמינית גמר – – ניקולאי וסילייב (14)
1980 ליגת העל
11
 34 10 11 13 28-32 30 רבע גמר – – אנדריי רדקואוס (7)
1981 ליגת העל
5
 34 14 14 6 41-29 38[25] 16 אחרונות – – ואלרי פטראקוב (10)
1982 ליגת העל
8
 34 11 12 11 36-33 32[26] גמר גביע מחזיקות הגביע 16 אחרונות אנדריי רדקואוס (16)
1983 ליגת העל
6
 34 14 11 9 40-34 38 שמינית גמר – – ואלרי פטראקוב (11)
1984 ליגת העל
6
 34 15 10 9 43-36 40 רבע גמר – – אנדריי רדקואוס (14)
1985 ליגת העל
5
 34 13 10 11 42-40 36 שמינית גמר – – ולדימיר קובזב (12)
1986 ליגת העל
9
 30 10 11 9 31-28 30 זכייה גביע מחזיקות הגביע
גביע הפדרציה		 שמינית גמר
שלב הבתים		 יורי סאביצ'ב (19)
1987 ליגת העל
4
 30 12 12 6 35-25 34 רבע גמר גביע הפדרציה שלב הבתים יורי סאביצ'ב (11)
1988 ליגת העל
3
 30 17 8 5 39-23 42 גמר גביע אופ"א
גביע הפדרציה		 32 האחרונות
שלב הבתים		 ולדימיר גרצ'ניוב (13)
1989 ליגת העל
5
 30 11 13 6 40-26 35 גמר גביע מחזיקות הגביע
גביע הפדרציה הסובייטי		 שמינית גמר
רבע גמר		 ולדימיר גרצ'ניוב (19)
1990 ליגת העל
4
 24 13 4 7 28-24 30 רבע גמר גביע אופ"א רבע גמר יורי טישקוב (12)
1991 ליגת העל
3
 30 13 10 7 36-20 36 גמר גביע אופ"א 16 אחרונות יורי טישקוב (11)

רוסיה עריכה

להצגת הישגי טורפדו בליגה הרוסית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה ליגה מיקום מ נ ש ה +/- נק' גביע מפעלים נוספים שלב שם (ש)
1992 ליגת העל הרוסית
11
 30 12 6 12 32-30 30 16 אחרונות גביע אופ"א 16 אחרונות גנאדי גרישין (10)
1993 ליגת העל הרוסית
7
 34 15 8 11 35-40 38 זכייה גביע מחזיקות הגביע 16 האחרונות סרגיי בוריסוב (7)
1994 ליגת העל הרוסית
11
 30 7 12 11 28-37 26 16 אחרונות – – אנדריי אפאנסייב (8)
1995 ליגת העל הרוסית
5
 30 16 7 7 40-30 55 רבע גמר – – סרגיי אגשקוב (6)
דמיטרי פרוקופנקו (6)
1996 ליגת העל הרוסית
12
 34 10 11 13 42-51 41 16 האחרונות גביע אופ"א 32 אחרונות ויאצ'סלב קאמולצב (9)
1997 ליגת העל הרוסית
11
 34 13 6 15 50-46 45 רבע גמר גביע אינטרטוטו חצי גמר דמיטרי חוחלוב (13)
1998 ליגת העל הרוסית
11
 30 9 10 11 38-34 37 שמינית גמר – – ויקטור בולאטוב (9)
1999 ליגת העל הרוסית
4
 30 13 11 6 38-33 50 16 אחרונות – – ויאצ'סלב קאמולצב (12)
2000 ליגת העל הרוסית
3
 30 16 7 7 42-29 55 16 אחרונות גביע אופ"א 64 אחרונות דמיטרי ויאזמיקין (8)
אנדריי גשקין (8)
2001 ליגת העל הרוסית
4
 30 15 7 8 53-42 52 רבע גמר גביע אופ"א 64 אחרונות דמיטרי ויאזמיקין (20)
2002 ליגת העל הרוסית
4
 30 14 8 8 47-32 50 16 אחרונות – – איגור סמשוב (11)
2003 ליגת העל הרוסית
8
 30 11 10 9 42-38 43 16 אחרונות גביע אופ"א
גביע הליגה הרוסית		 32 אחרונות
חצי גמר		 אלכסנדר שירקו (9)
2004 ליגת העל הרוסית
5
 30 16 7 8 53-37 54 16 אחרונות – – אלכסנדר פאנוב (17)
2005 ליגת העל הרוסית
7
 30 12 9 9 37-33 45 רבע גמר – – איגור סמשוב (15)
2006 ליגת העל הרוסית
15
 30 3 13 14 22-40 22 רבע גמר – – סרגיי בודילין (6)
2007 ליגת המשנה הרוסית
6
 42 21 6 15 75-59 69 שמינית גמר – – מקסים רומצ'נקו (15)
2008 ליגת המשנה הרוסית
18
 42 14 7 21 47-69 49 16 אחרונות – – דניס פופוב (9)
2009 אזור מערב (מוסקבה), הליגה החובבנית[27]
1
 32 30 0 2 128-19 90 32 האחרונות גמר הליגה החובבנית 2 אלכסיי צ'רשנב (24[28])
2010 הליגה השנייה (מרכז)
1
 30 17 6 7 59-26 57 16 אחרונות[29] גביע הליגה הרוסית השנייה 5 דמיטרי בורמיסטרוב (11)
אלכסנדר פטרוב (11)
2011/12 ליגת הכדורגל הלאומית
8
 52 17 17 18 63-53 68 32 אחרונות גביע ליגת הכדורגל הלאומית 5 דניס דורוז'קין (9)
ולדימיר חוזין (9)
2012/13 ליגת הכדורגל הלאומית
14
 32 6 15 11 29-38 33 16 אחרונות – – ניקיטה בזליחוטנוב (7)
2013/14 ליגת הכדורגל הלאומית
3
 36 19 8 9 45-22 65 32 אחרונות גביע ליגת הכדורגל הלאומית 2 איגור שבצ'נקו (7)
2014/15 ליגת העל הרוסית
15
 30 6 11 13 28-45 29 שמינית גמר – – אנטון פוטילו (4)
2015/16 הליגה הרוסית השנייה
12
 26 8 6 12 21-28 30 – – –
2016/17 הליגה הרוסית השנייה ‏
3
 ‏24 11 9 4 36−19 42 – – –
2017/18 הליגה הרוסית השנייה
‏6
 ‏26 11 9 6 44-22 42 – – –
2018/19 הליגה הרוסית השנייה ‏
1
 ‏25 19 5 1 44-15 62 16 אחרונות – – איוואן סרגייב (13)
2019/20 ליגת הכדורגל הלאומית ‏
4
 ‏27 16 5 6 39-25 53 רבע גמר – – איוואן סרגייב (14)
2020/21 ליגת הכדורגל הלאומית ‏
‏6
 ‏42 21 9 12 65-41 77 64 האחרונות – – אמור קלמיקוב (7)
2021/22 ליגת הכדורגל הלאומית ‏
1
 ‏38 20 15 3 65-36 75 שמינית גמר – –
2022/23 ליגת העל הרוסית
16
 ‏30 3 4 20 20-52 13 32 אחרונות – – איליה סטפנוביץ׳ (4)
2023/24 הליגה הראשונה ‏
?
 ‏ – –

יריבויות עריכה

היריבות עם ספרטק עריכה

מאזן המפגשים בכל המסגרות[30][31]
  •   ניצחונות לספרטק: 52 (35.9%)
  •   ניצחונות לטורפדו: 49 (33.8%)
  •   תיקו: 44 (30.3%)

בתקופה הסובייטית הייתה לטורפדו יריבות מרה עם ספרטק מוסקבה ופעמים רבות שהקבוצות נפגשו בגמר הגביע הסובייטי. ב-2015 הן נפגשו ביניהן בפעם האחרונה, כשבסיום אותה עונה טורפדו נשרה לליגת המשנה.[32][33]

הקבוצות נפגשו ביניהן 145 פעמים, מהם ניצחה ספרטק 52 פעם, טורפדו — 49 פעמים.

הקבוצות נפגשו לראשונה במסגרת אליפות העיר מוסקבה ב-6 באוגוסט 1925 כשספרטק נקראה אז "קרסניה פרסניה" וטורפדו נקראה "חרש הפרולטריון" (RDPK). משחק ראשון במסגרת ליגת העל הסובייטית בכדורגל נערך ביניהן ב-24 במאי 1938 באצטדיון סטאלינץ והסתיים בניצחון טורפדו בתוצאה 3:2.[34]

הקבוצות נפגשו 4 פעמים בגמר הגביע הסובייטי בכדורגל: ב-1947 (ספרטק ניצחה), 1952 (טורפדו ניצחה), 1958 (ספרטק ניצחה) וב-1972 (טורפדו ניצחה בבעיטות עונשין).

הקבוצות נפגשו ביניהן בפעם האחרונה באוטקריטיה ארנה, ב-21 במרץ 2015 במסגרת ליגת העל הרוסית בכדורגל, במשחק שהסתיים בתוצאה 1:0 לספרטק.

סטטיסטיקה עריכה

טורניר ניצחונות ספרטק תיקו ניצחונות טורפדו יחס שערים
אליפות ברית המועצות 30 31 33 134—138
גביע ברית המועצות 3 2 7 7—6
גביע הפדרציה 3 2 2 10—8
אליפות רוסיה 16 9 7 51—31
סך הכל 52 44 49 202—183

היריבות עם שאר מועדוני מוסקבה עריכה

לקבוצה קיימת יריבות מרה גם עם קבוצת דינמו מוסקבה, לאור העובדה ששתיהן מתקשות לשחזר את הישגיהן מהתקופה הסובייטית. הקבוצות נפגשו ביניהן לראשונה באוגוסט 1938 ובתקופה הסובייטית הן נפגשו ביניהן 115 פעמים, 25 פעמים הן נפרדו בשוויון, דינמו ניצחה 50 פעמים, בעוד טורפדו ניצחה את דינמו 40 פעמים.[35] מאז 1991 המאזן נותר לטובת דינמו, שניצחה 12 משחקים, בעוד טורפדו ניצחה 7 משחקים ו-15 מפגשים נוספים הסתיימו בתיקו.[36] הן נפגשו בפעם האחרונה באוקטובר 2018 בשלב 32 האחרונות במסגרת הגביע הרוסי בכדורגל 2018/2019 ובו טורפדו הפסידה לדינמו בתוצאה 1:0 משער שהובקע בבעיטת עונשין.

במהלך התמודדות טורפדו בליגה הלאומית התפתחה יריבות מתוחה עם חימקי, עמה נפגשה מספר פעמיפ בקרב על צמרת הטבלה. בנוסף, הקבוצה פגשה את חימקי במסגרת שלב רבע גמר הגביע הרוסי בכדורגל 2019/2020, שבו הפסידה והודחה מהמפעל.

לקבוצה הייתה יריבות חזקה עם צסק"א ולוקומוטיב בתקופת ברית המועצות, אך מאז 1991 אומנם כל מפגש של טורפדו עם הקבוצות המוסקבאיות אחרות הוא דרבי עירוני, אך אינו מהווה ליריבות מתוחה.

טורפדו במפעלים האירופיים עריכה

  ערך מורחב – טורפדו מוסקבה במפעלים האירופיים

שמות הקבוצה עריכה

הקבוצה החליפה את שמה מספר פעמים לאורך השנים, כאשר שמה כיום, "טורפדו" ניתן לה רק בשנת 1936, 12 שנה לאחר הקמתה. הקבוצה שינתה את שמה ל"טורפדו-לוז'ניקי" עם מכירתה לתאגיד לוז'ניקי ב-1996 אך שינתה את שמה בחזרה ל"טורפדו" עם הפיכת המועדון השני בשם טורפדו מוסקבה ל"מועדון הכדורגל מוסקבה".

שמות הקבוצה לאורך השנים הם:

  • חרש הפרולטאריון (1924–1931)
  • חברת הרכבים המוסקבאית (1931–1932)
  • המפעל על שם סטלין (1933–1935)
  • טורפדו (1936–1995, 1998 ואילך)
  • טורפדו-לוז'ניקי (1996–1997)

בעלים, יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים עריכה

המועדון הוקם על ידי מפעל הרכבים זיל, על שרידיו של מועדון ספורט מתקופת הצאר, ZKS, ששיחק בצבעי שחור ואדום. זיל שימשה כספונסר ובעלי הקבוצה במשך 70 שנה, עד להתפרקות ברית המועצות.

בשנות ה-90 של המאה העשרים, מפעל הרכבים חווה קשיים כלכליים והמועדון נרכש על ידי איש העסקים ולדימיר אלשין, שבהמשך מכר את אחזקותיו לחברת לוז'ניקי שהחזיקה גם בבעלות על האצטדיון באותו השם. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, המועדון היה בבעלות עסקן הספורט אלכסנדר טוקמאנוב, עד 2012 עת נרכש המועדון מחדש על ידי מפעל זיל.

בספטמבר 2017, על רקע פשיטת רגל של המפעל, מועדון טורפדו נרכש על ידי איש העסקים רומן אוודייב, הבעלים של חברת Rossium ובנק האשראי המוסקבאי, שהפכו לספונסרים החדשים. אוודייב גם רכש את אצטדיון אדוארד סטרלצוב והחל לקדם תכניות שיפוץ שלו בכוונה להשלימו עד שנת המאה למועדון (2024).

שנים בעלים שנים יצרני תלבושות שנים ספונסר
‏1924—1990 אגודת טורפדו, זיל
1924—1976 ללא מלבישה רשמית 1924—1987 ללא ספונסר
‏1976—1990 ‏אדידס
1988—1990 Danieli
‏1990—1996 ולדימיר אלשין
‏1990—1996 ‏יומברו
1990—1991 Kodak Copiers
1991—1996 Holsten
‏1997—1998 ‏ריבוק
1997 ללא ספונסר
‏1996—2012 לוז'ניקי
‏1999—2003 ‏Diadora 1999 ללא ספונסר
2000 רוסנפט
2001—2003 ללא ספונסר
2004 Le Coq Sportif 2004
‏2005—2009 ‏יומברו 2005—2008
2009 ‏Energy Consulting
2010 אדידס[37] 2010
2011—2012 יומברו 2011—2012 פורטל Agent.ru
‏2012—2018 ‏זיל
2012—2013 אדידס 2012—2013 מפעל זיל
2013 אדידס 2013 ללא ספונסר
‏2013–2018 ‏Legea
2014—2015 Gorenje[38]
2015—2017 זיל
2017 Rossium
‏2018–ואילך ‏רומן אוודייב
‏2018–ואילך ‏Ingrad, בנק האשראי המוסקבאי
2018—2019 Joma
2019—2020 Macron
2020—2022 Nike
2022 Puma
‏2022–ואילך ‏Wildberries

סגל עריכה

סגל הקבוצה עריכה

נכון ל-17 ביולי 2022:

מס' עמדה שם
2 רוסיה  בלם דמיטרי רדקוביץ'
3 רוסיה  בלם איליה קוטפוב
4 רוסיה  בלם אולג קוזמנקין
5 רוסיה  בלם אלכסיי סומשקיק
7 רוסיה  חלוץ אלכסנדר ריאזנצב (קפטן)
8 רוסיה  קשר בוגדן רייקמן
9 רוסיה  קשר אמור קלמייקוב
10 רוסיה  קשר איגור לבדנקו (קפטן שני)
11 רוסיה  מגן איוואן טמניקוב
12 רוסיה  שוער יגור באבורין (בהשאלה מרוסטוב)
14 רוסיה  קשר מוחמד שולנטוב
15 רוסיה  בלם אלכסנדר אורחוב
17 רוסיה  קשר דזמבולט טאלאגוב
18 רוסיה  חלוץ דוד קאראייב
19 רוסיה  חלוץ מקסים טוריצ'אב (בהשאלה מרוסטוב)
רוסיה  קשר גאורגי גונגאדזה
מס' עמדה שם
20 רוסיה  קשר אלכסיי פומרקו
22 אוזבקיסטן  קשר קוג'ימט אריקנוב
23 ארמניה  קשר ארטם סימוניאן
28 רוסיה  מגן איגור סמולניקוב
29 רוסיה  קשר אנטון פרוטצ'יקוב
35 רוסיה  קשר איוון ינין
44 רוסיה  חלוץ ארטיום סמסונוב
49 רוסיה  מגן יגור פרושקין
51 רוסיה  שוער ויטאלי בוטנאר
52 רוסיה  קשר ראוויל נטפולין
55 בלארוס  חלוץ דניס לאפטב
56 רוסיה  שוער אלכסנדר דובבניה
59 רוסיה  קשר טימור אבדרשיטוב
70 רוסיה  חלוץ דמיטרי פולוז
99 רוסיה  מגן אנדריי יבדוקימוב

שחקנים בולטים ששיחקו במועדון עריכה

מאמנים עריכה

שם לאום תחילת כהונה סוף כהונה תארים הערות
ויקטור מאסלוב ברית המועצות  ברית המועצות 1931 1931 — [40]
סרגיי בוחטייב 1932 1934 —
סרגיי טרויצקי 1932 1932 —
ניקולאי ניקיטין 1935 יולי 1937 —
סרגיי בוחטייב 1937 מאי 1939‏ —
קונסטנטין קוואשנין יוני 1939 1940‏ —
ויקטור מאסלוב 1944 אוגוסט 1945‏ —
פיודור סלין ספטמבר 1945 אוקטובר 1945‏ —
ויקטור מאסלוב 1946 30 ביוני 1948‏ —
ניקולאי ניקיטין 1 ביולי 1948 31 במאי 1949‏ —
קונסטנטין קוואשנין 1 ביוני 1949 1950‏ הגביע הסובייטי (1): 1949
ולדימיר מושקארקין 1951 יולי 1951‏ —
אנדריי רז'בצב יולי 1951 1951‏ —
ויקטור מאסלוב 1952 אוגוסט 1953‏ הגביע הסובייטי (1): 1952
ניקולאי מורוזוב ספטמבר 1953 אוקטובר 1955‏ —
קונסטנטין בסקוב 1956 1956‏ —
ויקטור מאסלוב 1957 1961‏ אליפות ברית המועצות (1): 1960; הגביע הסובייטי (1): 1959/60
גאורגי ז'ארקוב 1962 1962‏ —
יורי זולוטוב ינואר 1963 24 ביוני 1963‏ —
ניקולאי מורוזוב 2 במאי 1963 נובמבר 1963‏ —
ויקטור מאריינקו 1964 5 בפברואר 1967‏ אליפות ברית המועצות (1): 1965
ניקולאי מורוזוב ינואר 1967 יולי 1967‏ —
ולנטין איבנוב אוגוסט 1967 1970‏ הגביע הסובייטי (1): 1967/68
ויקטור מאסלוב 1971 אוגוסט 1973‏ הגביע הסובייטי (1): 1972
ולנטין איבנוב ספטמבר 1973 1978‏ אליפות ברית המועצות (1): 1976 (סתיו)
ולדימיר סאלקוב 1979 ‏31 ביולי 1980‏ —
ולנטין איבנוב 1 באוגוסט 1980 31 באוגוסט 1991‏ הגביע הסובייטי (1): 1985/86
יבגני סקומורוחוב רוסיה  רוסיה 1 בספטמבר 1991 8 באוגוסט 1992‏ —
יורי מירונוב 9 באוגוסט 1992 1 באוגוסט 1994‏ הגביע הרוסי (1): 1992/93
סרגיי פטרנקו 2 באוגוסט 1994 26 באוגוסט 1994 ‏—
ולנטין איבנוב 27 באוגוסט 1994 17 בינואר 1997‏ —
אלכסנדר טרחאנוב 18 בינואר 1997 24 במאי 1998‏ —
ולנטין איבנוב 25 במאי 1998 13 בנובמבר 1998‏ —
ויטאלי שבצ'נקו 23 בנובמבר 1998 13 ביולי 2002‏ —
סרגיי פטרנקו 14 ביולי 2002 16 בספטמבר 2006‏ —
אלכסנדר גוסטנין 17 בספטמבר 2006 31 בדצמבר 2006‏ —
גאורגי יארצב 5 בינואר 2007 22 ביוני 2007‏ —
ויאצ'סלב דאייב 22 ביוני 2007 31 ביולי 2007‏ —
ראוויל סאביטוב 1 באוגוסט 2007 30 במאי 2008‏ —
ויאצ'סלב דאייב 30 במאי 2008 8 בדצמבר 2009‏ —
סרגיי פאבלוב 7 בדצמבר 2009 16 באוגוסט 2010‏ —
איגור צ'וגאיינוב 17 באוגוסט 2010 4 באפריל 2012‏ —
מיכאיל בלוב 5 באפריל 2012 14 בנובמבר 2012‏ —
ניקולאי סאוויצ'ב 15 בנובמבר 2012 21 בנובמבר 2012‏ —
בוריס איגנאטייב 22 בנובמבר 2012 10 ביוני 2013‏ —
ולדימיר קזאקוב 11 ביוני 2013 2 באוגוסט 2013‏ —
ניקולאי סאוויצ'ב 3 באוגוסט 2013 4 בספטמבר 2013‏ —
אלכסנדר בורודיוק 5 בספטמבר 2013 31 במאי 2014 —
ניקולאי סאוויצ'ב 1 ביוני 2014 3 בנובמבר 2014 —
ואלרי פטארקוב 4 בנובמבר 2014 12 באפריל 2016 ‏—
ולדימיר בלואוסוב 13 באפריל 2016 4 במאי 2016 —
ויקטור בולאטוב 5 במאי 2016 31 במאי 2017 —
איגור קוליבנוב 1 ביוני 2017 4 ביוני 2019 —
סרגיי איגנשביץ' 4 ביוני 2019 ‏22 במרץ 2021 —
אלכסנדר בורודיוק 22 במרץ 2021 מרץ 2023 הליגה הראשונה (1): 2022
פפ קלוטפ ספרד  ספרד מרץ 2023 אוקטובר 2023 —
ארטיום גורלוב רוסיה  רוסיה אוקטובר 2023 מכהן

סמל הקבוצה עריכה

  • סמלי טורפדו לדורותיהם
  •  
    2011—2014
  •  
    2014—2023
  •  
    2023—ואילך

הסמל המזוהה עם הקבוצה הוא האות Т, המייצג את "טורפדו" והגלגל התעשייתי, המייצג את תעשיית הרכב ברוסיה, שליוותה את המועדון ותמכה בו במרבית שנות קיומו בתקופה הסובייטית.

תארים והישגים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טורפדו מוסקבה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מכהן גם כמנכ"ל חברת Ingrad, המשמשת כספונסרית הקבוצה
  2. ^ https://www.michelremon.com/fr/projet/stade-torpedo-moscou
  3. ^ ШОТЛАНДСКИЕ КОРНИ «ТОРПЕДО» // השורשים הסקוטיים של טורפדו, כתבה (ברוסית) מהאתר הרשמי של טורפדו מוסקבה
  4. ^ Миллиардер Авдеев рассказал как будет спасать Торпедо
  5. ^ Рекордам нет конца
  6. ^ «Бросить «Торпедо»? Разве похоже, что я могу сойти с ума?» Владелец черно-белых — о выходе в РПЛ, бюджете, Игнашевиче, болельщиках и стадионе
  7. ^ СТАДИОН «ТОРПЕДО». ВОЗРОЖДЕНИЕ ЛЕГЕНДЫ! (ВИДЕО)
  8. ^ Стадион «Торпедо». Возрождение Легенды!
  9. ^ Презентация архитектурной концепции стадиона «Торпедо» им. Э.А. Стрельцова
  10. ^ База «Торпедо» в Мячкове может быть снесена, sportbox.ru
  11. ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלבים מוקדמים, בחלק התחתון — סטטיסטיקה במשחקים על מקומות 1-6.
  12. ^ שלב המוקדמות.
  13. ^ הקבוצה העפילה לליגת העל בשל התרחבות הליגה הבכיר בתחילת עונת 1937
  14. ^ 18 באליפות.
  15. ^ 15 בליגה.
  16. ^ בשנים 1959—1960 נערך גביע אחד
  17. ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלבים המוקדמים (תת-בית I), בחלק התחתון — סטטיסטיקה בשלב הסופי (המשחק על מקומות 1-6)
  18. ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלב המוקדם (תת-בית I), בחלק התחתון — סטטיסטיקה בשלב הסופי (משחק על מקומות 1-10)
  19. ^ 22 בליגה.
  20. ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלב המוקדם (תת-בית II), בחלק התחתון — סטטיסטיקה בשלב הסופי (משחק על מקומות 1-12).
  21. ^ בחלק העליון מופיעה הסטטיסטיקה של טורפדו בשלב במוקדם (תת-בית II), בחלק התחתון הסטטיסטיקה שלה בשלב הסופי (משחקים על מקומות 1-14).
  22. ^ באליפות 1973 משחקים לא הסתיימו בתיקו. אם לאחר הזמן החוקי המשחק הסתיין בשוויון, נערכה סדרת בעיטות עונשין.
  23. ^ בשל הפרת המגבלה על כמות משחקי השוויון האפשריים, הורדו מטורפדו 3 נקודות.
  24. ^ הורדה מטורפדו נקודה אחת, בשל הפרת מגבלת מספר השוויונות האפשריים.
  25. ^ בשל הפרת המגבלה על מספר השוויונות האפשריים הורדו מטורפדו 4 נקודות.
  26. ^ בשל הפרת המגבלה על מספר השוויונות האפשריים הורדו מטורפדו 2 נקודות.
  27. ^ לפני פתיחת העונה טורפדו איבדה את מעמדה כקבוצת כדורגל מקצוענית והורדה לליגה החובבנית.
  28. ^ 23 בליגה.
  29. ^ התוצאה מתייחסת לעונת 2010/11, בעונה קודם לכן הקבוצה לא נטלה חלק בגביע.
  30. ^ מאזן המפגשים בתקופה הסובייטית
  31. ^ מאזן המפגשים מאז 1991
  32. ^ "Протоколы матчей чемпионатов. Спартак (Москва) - Торпедо (Москва)". fc-dynamo.ru. נבדק ב-2018-05-13.
  33. ^ Василий Епанчинцев (2010-10-14). "Дерби России". www.sports.ru. נבדק ב-2018-05-10.
  34. ^ Чемпионаты Чемпионат СССР 1938 24 мая 1938 (вт) Спартак (Москва) - Торпедо (Москва) 2:3, fcdynamo.ru
  35. ^ מאזן מפגשים בתקופה הסובייטית באתר wildstat.ru
  36. ^ מאזן המפגשים מאז 1991
  37. ^ "В следующем сезоне «Торпедо» будет играть в Adidas". onedivision.ru. אורכב מ-המקור ב-2012-06-26. נבדק ב-2018-03-22.
  38. ^ "Gorenje официальный спонсор ФК Торпедо с 2014 года".
  39. ^ תומר גנור, דיווח: עוז יפרח חתם בטורפדו מוסקבה, באתר ynet, 29 בינואר 2008
  40. ^ "Тренеры «Торпедо» Москва". footballfacts.ru.


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טורפדו_מוסקבה&oldid=38290082"