טיוטה:אברהם קליין (רופא)

אברהם קליין
לידה 6 אוקטובר 1905
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית זאבלוטוב
פטירה 17 למאי 1976
ישראלישראל פתח תקוה
עיסוק סופר, רופא מומחה ברפואת ילדים

*ד״ר אברהם קליין* - * רופא ילדים וסופר ייידיש*

ד"ר אברהם (מנדל) קליין נולד בעיירה זאבלוטוב בגליציה המזרחית. בן לשלמה (סלומון) קליין ורייזל לבית רוזנר. ב"חדר" נקשר ליידיש שפה בה סופרו סיפורי התנ"ך. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914, נאלצה המשפחה לברוח תחילה לגבול רומניה ולאחר מכן לחבל הסודטים הצ'כי . עם תום מלחמת העולם הראשונה חזרה המשפחה לקולומיה שבגליציה המזרחית שמשנת 1918 עברה לחסות השלטון הפולני. (הרפובליקה השנייה)

המשפחה ניהלה עסק סיטונאות מזון. אברהם קליין ואחיו מלך למדו בבית ספר יסודי פולני בו סבלו מיחס משפיל. במחאה לרצח נערים יהודיים מ"השומר הצעיר" על ידי חיילים פולנים, הם עברו יחד עם רוב התלמידים היהודים-לגימנסיה אוקראינית. כגימנזיסט, לקח על עצמו לנהל את חיי התרבות היהודיים של חבריו. ביוזמתו קראו את מנדלי מוכר ספרים וביאליק בעברית ואת שלום עליכם ביידיש, קיימו מקהלה, מופעי תיאטרון והוציאו עיתון ביידיש "דער אייגענער קלאנג" (הצליל שלנו). באותה תקופה נקשרו קשרי חברות בינו לבין המשורר איציק מאנגער שנהג לשהות אצל סבו וסבתו בקולומיה.

בשל מגבלות "הנומרוס קלאוזוס" באוניברסיטה בלבוב, הגיע לפראג בירת צ'כיה -בה סיים לימודי רפואה -בשנת 1933. בתקופת לימודיו תרגם ליידיש שירי עם ושירה לאומית אוקראינית בהם מצא געגועים להגשמה עצמית ולהגדרה לאומית שתאמו לרוח השאיפות הציונית . עם חזרתו לפולין, נדרש לעבור בחינות הסמכה בשפה הפולנית ולשם כך שהה בוורשה משך ארבע שנים. בתקופה זו עבד במחיצתו של רופא הילדים ד"ר יאנוש קורצ'ק והתרועעה עם חברו איציק מאנגער ששהה גם בוורשה. פרסם כתבות בנושאי בריאות בעיתוני היידיש כמו:"פאלקסצייטונג, סאציאלע מעדיצין פאלקסגעזונט, ובנושאי ספרות ב: ליטערארישע בלעטער ובשבועון "פארויס"שאחד מעורכיו היה איציק מנגער. בעזרת אחיו מלך יצא בשנת 1937 לאור בקולומיה ספר תרגומיו לשירה האוקראינית: " מיין אוקראינישער אלבאם" . זאת כמתנת כלולות לרגל נישואיו עם לוטה הלר מבולחוב. באותה עת החל לעבוד כרופא במחלקת הילדים של בית החולים בלבוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ וחלוקת פולין עברה גליציה המזרחית לשליטת ברית המועצות. השלטונות הקומוניסטים חייבו את היהודים להקים בתי ספר ביידיש. בהיעדר מורים ביידיש נרתם ד"ר אברהם קליין ללמד ספרות יידיש בגימנסיה היהודית. עם הפרת הסכם מולוטוב ריבנטרופ ופלישת גרמניה לברית המועצות, התנדב לצבא האדום ועזב בבית את רעייתו ואת בנו הקטן שלמה. כרופא הופקד על "רכבת בית חולים". רכבת שנעה בין אזורי הקרבות בפולטבה, חרקוב וקויבישוב. עם שוך הקרבות הוא נע עם זרם הפליטים לקזחסטן ואוזבקיסטן -אזורים שחסרו בם רופאים. התמנה למנהל בבית חולים מקומי באוזבקיסטן, תפקיד שזיכה אותו במזון וקורת גג. מעמדו זה אפשר לו לעזור לפליטים יהודיים רבים שקיבץ סביבו. ביניהם הייתה גם רחל בירמן - פליטה מפולין. אחרי שהתברר כי בנו ורעייתו נרצחו, נישא לרחל בירמן, שאף היא איבדה משפחה וילדים בעת שגורשה לסיביר.

בשנת 1946 זכו הפליטים הפולנים ששהו בברית המועצות בהיתר שיבה לפולין. השלטונות הפולנים הפנו את הפליטים מברית המועצות לשלסיה התחתונה- למקומות שפונו מתושביהם הגרמנים. כך הגיע לעיירה מינסטרברג - שזכתה לשם הפולני Zeimbice. כאן בנוסף לעבודתו כרופא, המשיך בפעילותו הציונית ושימש כיו"ר הסוכנות והקק"ל במקום.

בשנת 1951 התמנה למנהל מחלקת הילדים ומנהל בית היולדות של בית החולים העירוני בLegnica-, והמשיך לפרסם מאמרים בנושאי רפואה לעם בעיתונות הפולנית בשם העט Aleksander Wielki (אלכסנדר הגדול)

בשנת 1957 זכתה המשפחה באישור עליה למדינת ישראל במסגרת עליית גומולקה. ד"ר קליין התקבל לעבודה כרופא ילדים במעברת "עמישב" ואחרי כן בסניף קופת-חולים בשכונת פיג'ה (נווה-כיבוש) והמשפחה התיישבה בפתח תקווה בשכונת "העובד הציוני". במקביל לעבודתו

כרופא ילדים, פרסם מאמרים בנושאי בריאות ב:"איתנים", בעיתוני יידיש וערך הרצאות על נושאי רפואה במסגרת מחלקת ההסברה. היה בין הכותבים ב "קטיף" ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות של מחלקת התרבות בעיריית פתח תקווה: ספריו:- מיין אוקראינישער אלבאם 1937- תרגום ליידיש של שירה אוקראינית עממית ולאומית כולל של המשוררים איוואן פרנקו וטאראס שבצ'נקו. -לעב און לאך אין ישראל 1972 -(בשם העט אברהמעלע דע רופא), הומורסקות ממבטו של עולה חדש ורופא.

-דער אייגענער קלאנג 1974 - אוסף מתחנות חייו: קאלאמיי, מאנגעריאדע (תעוד בנושא י. מנגער הועבר לספריה הלאומית) קאנסטאנטין ברונער, יאנוש קוטשאק, גלויבענישן און מעדיצין, לידער, הומארעסקן.

-חייה וצחק בישראל 1975- הומורסקות, תרגום מיידיש יונה אשל.

-מאמריו שפורסמו ב"קטיף" ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות בהוצאת המחלקה לתרבות עירית פתח-תקווה:

אמונות טפלות ברפואה- כרך ב'. יאנוש קורצ'אק- כרך ג', פגישות עם איציק מאנגער-כרך ד'-ה',

כמה שאלות ותשובות על ילדים- כרך ו'-ז', בעיות אקטואליות ברפואה לכל- כרך ט'-י', הומורסקות רפואיות -כרך י"א .

כאן יופיע תוכן הערך. ניתן לחלק זאת באמצעות כותרות כדלהלן.

כותרת עריכה

תוכן הכותרת.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

קטגוריה:סופרים יהודים הידועים בשם עט קטגוריה:סופרים יהודים פולנים קטגוריה:סופרים פולנים הידועים בשם עט קטגוריה:רופאי ילדים יהודים קטגוריה:רופאי ילדים פולנים קטגוריה:רופאים יהודים פולנים קטגוריה:רופאים צבאיים יהודים