טיוטה:איסור עריות לגוי ולגר

איסורי עריות לגוי ולגר הן העריות שאסור לגוי ולגר להתחתן עימן. עבור הגוי, משכב עימן הוא אחד משבע מצוות בני נח. התנאים, האמוראים והראשונים נחלקו אלו עריות בכלל האיסור.

מקור איסורי עריות לנוכרי עריכה

בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין[1] מובא מקור דין איסורי העריות שמוסכם על הכל שאסורים גם לנוכרים, בהתבסס על הפסוק בתחילת ספר בראשית: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"[2], אותו דרשו חכמים: ”וְדָבַק - ולא בזכר, בְּאִשְׁתּוֹ - ולא באשת חבירו, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד - מי שנעשים בשר אחד, יצאו בהמה וחיה שאין נעשין בשר אחד” (סנהדרין דף נ"ח עמוד א').

העריות שבכלל האיסור לנוכרי עריכה

במסכת סנהדרין[3] מובאת מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים אילו עריות נאסרו על בני נח.

גזרת 'שמא יאמרו' עריכה

כ

גזרת 'אתי לאיחלופי' עריכה

כ

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה