טיוטה:הרפורמה המשפטית של אלכסנדר השני
.jpg)
הרפורמה המשפטית של אלכסנדר השני נחשבת בדרך כלל לאחת המוצלחות והעקביות מבין כל הרפורמות שלו (יחד עם הרפורמה הצבאית). במסגרת הרפורמה הוקמה מערכת משפט וסדר הליכים משפטיים חדשים לחלוטין. התוצאות העיקריות של הרפורמה היו הנהגת מערכת משפט מאוחדת במקום מערך עיזבונות מסורבל של בתי המשפט הקורפורציים, ושינויים מהותיים במשפט הפלילי באימפריה הרוסית. השינויים האחרונים ברפורמה כללו את ביסוס עקרון השוויון של הצדדים המעורבים, הנהגת שימועים פומביים, משפט המושבעים ועורך דין מקצועי שמעולם לא היה קיים ברוסיה. עם זאת, הרפורמה יצרה גם בעיות, שכן מוסדות מיושנים מסוימים לא כוסו על ידי הרפורמה. כמו כן, הרפורמה נבלמה על ידי ענישה ללא משפט, שהוכנסה בקנה מידה נרחב בתקופת שלטונם של יורשיו - אלכסנדר השלישי וניקולאי השני.
תקנות הרפורמה התבססו על הפרקטיקה הזרה שהייתה קיימת בו זמנית תוך התחשבות בתנאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים, דמוגרפיים, דתיים אתניים ואחרים באימפריה הרוסית. מטרת הרפורמה העיקרית הייתה פישוט מערכת המשפט במדינה, הפרדתה מגופים מנהליים, מתן כשירות משפטית לשכבות החברה השונות וחיזוק הסמכות השיפוטית לרבות עצמאותה.[1]
אלכסנדר השני תיאר את תקנות הרפורמה: "לאחר שלמדנו את הצעות החוק הללו אנו מוצאים שהן תואמות את מטרתנו להנהיג ברוסיה את הצדק שיהיה יעיל, צודק, רחום ושווה לכל נתינינו, כדי להעלות את הסמכות השיפוטית, לספק לה את העצמאות הראויה ולגרום לאוכלוסייה לכבד את החוק שבלעדיו רווחת העם בלתי אפשרית ושצריך להוות מדריך תמידי לכולם מהמעמד הגבוה ועד הנמוך”.[1]
תקנות הרפורמה הונהגו בהדרגה ובתחילה היו בתוקף רק במחוזות השיפוט של סנקט פטרבורג ומוסקבה. עד 1894 הם התפשטו בכל שטחה של האימפריה הרוסית, אך בחלק מהמחוזות לא התקיים משפט על ידי חבר מושבעים.[1]
עם זאת, הרפורמה לא התממשה במלואה בשל העובדה שמהלך 20 השנים הבאות אומצו כ-700 חוקי חקיקה שהתנגשו עם סעיפי הרפורמה המהותיים. אולם לעקרונות שהטילה הרפרומה הייתה השפעה משמעותית על מערכת המשפט של האימפריה הרוסית ונלקחו בחשבון בעת הקמת מערכת המשפט הסובייטית ב-1920.[1]
הרפורמה עריכה
מערכת המשפט של האימפריה הרוסית נותרה על כנה מאז שלטונה של יקטרינה השנייה. היא כללה בתי משפט של עיזבונות שונים של הממלכה. אלכסנדר השני הציג מערכת דו-מפלסית מאוחדת שהורכבה מהתנחלויות משפטיות כלליות ובתי משפט מקומיים, שבהן עומד גוף או משרד בתי משפט. בתי המשפט באותה תקופה הופרדו מהרשות המבצעת.
לפני 1864, השופטים בחנו ראיות כתובות, שהוכנו לרוב על ידי בעלי הקרקע והמשטרה על מנת להגיע לפסק דין. לא הייתה מערכת מושבעים, לא חקירה של עדים ולא עורכי דין. פסק הדין של השופט היה סופי והנאשם נחשב אשם עד להוכחת חפותו.[2]
הסדרים משפטים כלליים עריכה
.jpg)
ההסדרים המשפטיים הכלליים כללו בתי משפט מחוזיים, לשכות שיפוט וסנאט.
כל בית משפט מחוזי כיסה כמה אוייזדים. שופטים הועמדו לתפקיד על ידי שר המשפטים ומונו על ידי הצאר. שופט היה צריך לעמוד בדרישות מסוימות, שכללו משך שירות, מוניטין ללא רבב והסמכה לרכוש. לא הייתה כהונה קבועה לשופטי בתי המשפט המחוזיים.
החוק קבע כי תיקים שונים בהתאם לחומרת העבירה ולקושי החקירה נדונו בוועדות שופטים שונות. כל ועדה כזו יכולה לכלול שלושה שופטים, השופט וחבר המושבעים או השופט ונציגי העיזבונות. הכנסתם של נציגי העיזבונות, שנהנו מאותן זכויות כמו שופטים, ספגה ביקורת חריפה כלא מתיישבת עם איחוד מערכת בתי המשפט.
אחת התוצאות החשובות ביותר של הרפורמה הייתה הקדמה רחבה של משפטים של חבר מושבעים. משפט המושבעים כלל שלושה שופטים מקצועיים ושנים עשר מושבעים. מושבע היה צריך להחזיק במקרקעין בשווי מסוים. שלא כמו במשפטים מודרניים של חבר מושבעים, מושבעים לא רק יכלו להחליט אם הנאשם אשם או לא אשם אלא גם יכלו להחליט שהנאשם אשם אך לא להענישו, שכן אלכסנדר השני האמין שצדק ללא מוסר הוא פסול. וגזר הדין ניתן על ידי השופטים המקצועיים.
תוך כדי פיתוח ויישום מעשי של הרפורמה, רצה אלכסנדר השני לבטל ליקויים במערכת המשפט הרוסית כמו טיפול איטי בתיקים, היעדר מערכת משפט מתוחכמת, מעמד חסר זכויות של הנאשם ועוד. הצארהכריז על מטרותיו בסיסמה: "תנו לאמת ולטובה לשלוט בבתי המשפט!"[3]
בית המשפט העליון באימפריה הרוסית היה הסנאט. הוא כלל את מחלקת הכספים בתיקים אזרחיים ובתיקים פליליים. הם שמעו ערעורים שהוגשו על תיקים שנדונו בבתי משפט נמוכים יותר. מחלקת התיקים בתיקים פליליים, הייתה גם בית המשפט של ערכאה ראשונה לפשעים החמורים ביותר. בשנת 1877 במסגרת הסנאט, הוקמה ועדת המשמעת לשופטים.
תקנות הרפורמה קבעו גם בית משפט פלילי עליון יוצא דופן, שהתכנס אם בוצע פשע חמור על ידי פקידים בכירים או בגין ניסיון התנקשות בצאר או קרוביו.
בתי משפט מקומיים עריכה
התקנות קבעו הקמת בתי משפט מקומיים עם שופטי בתי משפט שלום, שהיו אמורים לעסוק בעבירות קלות ולא יכלו לגזור עונש מעל שנת מאסר. אולם בתחומים רבים לא היו מספיק מועמדים שיכלו לעמוד בדרישות הבחירה. באזורים אחרים הרשויות המקומיות עצרו את תהליך הבחירות לשופטים. בכמה אזורים מערביים מונו בסופו של דבר שופטי שלום על ידי שר המשפטים. בשנת 1889 בוטל המוסד כולו בכל מקום מלבד מוסקבה וסנקט פטרבורג. סמכויות שופטי בית משפט השלום היו נתונות לרשויות המבצעות המקומיות. הן שוחזרו ב-1912, אבל המלוכה כבר עמדה להתמוטט.
בתי משפט צבאיים עריכה
בתי משפט צבאיים התקיימו בנפרד מבתי משפט אחרים. שיטת בתי המשפט הצבאיים נרשמה בתקנות בתי המשפט הצבאיים משנת 1867. לפיה טופלו פשעים קלים בבתי המשפט בגדודים. השופטים היו קצינים שמונו על ידי ראשי הגדודים. על מנת לאכוף את ההחלטה נדרשה הסכמה של ראש הגדוד. פשעים חמורים וערעורים טופלו בבתי המשפט הצבאיים המחוזיים. הערכאה הגבוהה ביותר הייתה בית המשפט העליון הצבאי. חברי בית המשפט העליון הצבאי מונו על ידי הצאר.
שיפור המשפט הפלילי עריכה
לפני הרפורמה, הצדדים במשפט הפלילי לא היו שווי זכויות. לנאשם לא היה יועץ משפטי (סיוע משפטי וייצוג משפטי הותרו בתיקים אזרחיים בלבד). לא הייתה הבחנה בין משפט בבית משפט לבין חקירה ומשפט שניהלו במשטרה. הרפורמה המשפטית לעומת זאת, הנהיגה את המשפט הפלילי המודרני המבוסס על עקרון שוויון הצדדים נקבע כי לנתבע הותר ייצוג משפטי, וכעת הצליחה ההגנה לחפש או לספק ראיות לבית המשפט, ובית המשפט עצמו הפסיק לבצע תפקידי חקירה. משימתו היחידה הייתה להחליט מי מהצדדים הציג ראיות משכנעות יותר. הכנסת משפט חבר מושבעים הגבירה במהירות את הזיכויים. המשפט, בכל בתי המשפט מלבד הסנאט, היה פומבי.
מוסד לשכת עורכי הדין עריכה
לפני 1864 לא הייתה לשכת עורכי דין. היו כותבי בקשות שלא היו צריכים לעמוד בדרישות כלשהן והיו בעלי סמכויות מוגבלות מאוד. מטרת הלשכה שהוקמה במהלך הרפורמה הייתה להבטיח שלכל נאשם תהיה גישה לסיוע משפטי מוסמך. כמו כן, אחת ממשימות הלשכה הייתה לתת ייעוץ משפטי חינם לעניים. לשכת עורכי הדין הייתה תאגיד עצמאי אשר בכל גוברניה הייתה מינהל משלו, שעסק בעניינים ארגוניים שונים, והטיל על חבריו עונשי משמעת שונים. ב-1874 הועברו סמכויותיהם לבתי המשפט המקומיים, ועצמאות הלשכה צומצמה. התקנון החדש מנה את הדרישות לעורך דין, והאגודה יכלה לסרב כניסה ללשכה ללא סיבה.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 New judicial system introduced in Russia, Presidential Library (באנגלית)
- ^ Alexander II of Russia: Reforms, Reign and Assassination, StudySmarter US (באנגלית אמריקאית)
- ^ The reasons for reintroducing trial by jury in Russia