טיוטה:סט & סטינג

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

סט וסטינג הוא אחד העקרונות הבסיסיים והחשובים ביותר בשימוש בחומרים פסיכדליים והוא מיוחס לד"ר טימותי לירי שהעלה אותו לכותרות בשנות ה-60. ברמה הפשוטה של הדברים, מדובר על כך שהשפעת חומרים מרחיבי תודעה היא תלויית קונטקסט וכי שני הגורמים המרכזיים שמשפיעים על אופי החוויה הם הסט; המצב והמבנה הנפשי של האדם שנוטל את החומר, הכוונה שלו, המוכנות והציפייה- והסטינג; הסביבה הפיזית בה נלקח החומר והקונטקסט החבתי והתרבותי שבה החומר נלקח. ארחיב מעט על כל אחד מהם:

סט (SET)- ככל חומר, החוויה הסובייקטיבית המתרחשת תחת חומרים פסיכדליים מושפעת מאוד מהאדם הנוטל אותה. ניתן לחלק בצורה גסה את הסט למספר חלקים. החלק הראשון הוא המאפיינים האישיותיים של המשתמש.ת- מבנה ההגנות, היכולת להכיל מורכבות ופרדוקסליות, תחושת עצמי מגובשת, יכולת לשאת חרדה ואי ודאות, רמת העיבוד הנפשי, הבשלות הרגשית. כך לדוגמה, חוויה של 'מוות אגו' יכולה להתעורר בשימוש בחומרים מרחיבי תודעה אך דרושה בשלות להכיל את זה שחווית העצמי היא בעצם תהליך מתמשך ואינסופי שאיננו קבוע ובעקבות זה את האפשרות שהוא עלול 'להיעלם'. החלק השני הוא המצב הנפשי הנוכחי של המשתמש.ת- האם אני בתקופה יציבה בחיי, האם עברתי משבר בתקופה האחרונה והאם עיבדתי אותו, האם אני צריך לקום מחר בוקר לעבוד. החלק האחרון והמשמעותי הוא ההתכווננות והמטרה עמה אני נכנס.ת- כמה התכוננתי לחוויה הפסיכדלית, מה (והם יש) כוונה שאני מגיע איתה למסע, מה הציפיות שלי מהחוויה. יש הבדל משמעותי בין חוויה פסיכדלית שמתרחשת במסיבה עם אלפי אנשים סביבי לבין חוויה אינטימית עם כוונה ברורה במרחב מוחזק ועם תהליך אינטגרציה מעמיק.

סטינג (setting)- הסביבה הפיזית והאנושית היא קריטית ומשפיעה בצורה מהותית על אופי החוויה הפסיכדלית. תחת חומרים מרחיבי תודעה החושים פתוחים בצורה עוצמתית ואנו רגישים לכל שינוי פיזי או רגשי מצד הסביבה- לכן ישנה חשיבות רבה לכך שהסביבה תהיה כזו שתומכת בתהליך ובכוונות שלנו. מוזיקה מתאימה, מרחב נעים ואסתטי, אנשים שניתן לסמוך עליהם, מלווה מיומן- כל אלו תומכים בתהליך הפוטנציאלי. לעומת זאת, שימוש בחומרים פסיכדליים בסביבה לא בטוחה ורועשת, עם אנשים לא מוכרים או בכל סיטואציה לא מוגנת הם בעלי פוטנציאל לחוויה מעוררת חרדה, טראומטית ולעיתים אף מסוכנת למצב הנפשי. בנוסף, יש הבדל בין שימוש בפסיכדליה בתרבויות שבטיות (או במרחבים ששואבים השראה מתרבויות אלו) בהן צמחי מרפא בעלי השפעות פסיכדליות הן חלק מהמסורת, לבין שימוש בהם בתרבות המערבית בתוך הקשר של מסיבה או הנאה. בתרבויות רבות צמחים אלו (כגון אייווסקה, פסילוציבין, איבוגה, פיוטה, סן פדרו ועוד) הם בעלי מעמד של קדושה והשימוש בהם הוא חלק ממסורת עמוקה ועתיקה וכך התפיסה לגבי השפעותיהם.

החוויה הפסיכדלית היא בעלת פוטנציאל עצום של שינוי וריפוי, אך גם בעלת סכנה כאשר היא מתרחשת ממניעים לא נכונים או בזמן הלא נכון. ככל חומר משנה תודעה, היא יכולה לשמש כדרך לחיבור לעצמי ולמה שעובר עליי או לבריחה מעצמי ומהמציאות שבה אני חי. יש חשיבות רבה לשימוש אחראי ומבוקר שמודע לסכנות ולאפשרויות השונות שיכולות להתעורר בשימוש בחומרים פסיכדליים.