טייסת 120

טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי

טייסת 120, המכונה גם טייסת "ענקי המדבר" (בעבר נקראה "הבינלאומית"), היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מפעילה מטוסי בואינג 707 מבסיס נבטים. הטייסת הפעילה את מטוסי הבואינג 707 בארבע תצורות:

טייסת 120
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פרטים
כינוי "ענקי המדבר"
כינוי עבר "הבינלאומית"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מטוסי תובלה
בסיס האם בסיס נבטים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 15 במאי 1963 – כ"גף טיסה" של טייסת 103.
1 ביולי 1964 – כטייסת עצמאית – הווה
נתוני היחידה
ייעוד תובלה, תדלוק אווירי, בקרת אוויר ואיסוף מודיעין
כלי טיס בואינג 707
כלי טיס בעבר C-130 הרקולס, DC-3 דקוטה,
בואינג 377 סטרטוקרוזר,
C-97 סטראטופרייטר
סי-סקאן ("שחף")
מטוסי "ברבור" (מערכות "אלינט") ומטוסי "טופז" (מערכות "סיגינט")[1][2][3]
(ראו הרחבה בסעיף יחידת אס"מ 5708)

היסטוריה עריכה

הטייסת החלה את דרכה ב-15 במאי 1963 כגף טיסה של טייסת 103 ("הפילים"). הגף הוקם בשדה התעופה לוד והיה כפוף לבסיס תל-נוף (בבסיס לוד עדיין לא הוקם בח"א 27). הגף כלל עם הקמתו חמישה מטוסי סטרטוקרוזר (שנקראו בחיל האוויר "ענק") מדגם אזרחי שנרכשו בארצות הברית וזוג מטוסי דקוטה. ב-1 ביולי 1964 הפך הגף לטייסת שכונתה "הבינלאומית".

בשנים 1964 - 1966 השתתפה הטייסת במבצע רוטב (ובשמו המאוחר יותר מבצע דורבן) להצנחת סיוע למורדים המלוכניים בתימן. הטיסה הראשונה יצאה ב-31 במרץ 1964 בפיקוד מפקד הטייסת אריה עוז.

הטייסת השתתפה במלחמת ששת הימים במשימות תובלה, הצנחה (כולל הצנחת אספקה) וממסר קשר. הטייסת עסקה במשימות אלה ומשימות נוספות כמו לוחמה אלקטרונית גם במהלך מלחמת ההתשה. ב-17 בספטמבר 1971 הופל מטוס סטרטוקרוזר שהיה במשימת צילום אוויר מעל חצי האי סיני מפגיעת טיל קרקע-אוויר מדגם SA-2. שבעה מתוך שמונת אנשי הצוות נהרגו.[4]

ב-1971 קלטה הטייסת שני מטוסי לוקהיד C-130 הרקולס הראשונים שהגיעו לארץ. מטוסים אלה השתתפו שנה לאחר מכן, ב-14 בספטמבר 1972, בטיסת תובלה יוצאת דופן: העברת ערודים מאתיופיה לישראל. המשימה הייתה ביוזמת האלוףמילואים) אברהם יפה, אז מנהל רשות שמורות הטבע. המטוסים נחתו בשדה מאולתר באתיופיה והביאו משם 12 ערודים, שהועברו לשמורת חי בר יוטבתה.[5]

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי סטרטוקרוזר ושני מטוסי הרקולס. שני האחרונים הועברו במהלך המלחמה לטייסת 131 ("הציפור הצהובה"). בשל הצורך הדחוף במטוסי תובלה גדולים, כדי להוביל חיילים אל זירת הלחימה וממנה וכדי להטיס לארץ ציוד לחימה שנרכש בארצות הברית, "גויסו" לטייסת שני מטוסי בואינג 707, שהיו בעת פרוץ המלחמה בשלבי שיפוץ אחרונים בתעשייה האווירית. משימות הטייסת במהלך המלחמה כללו, כאמור, תובלה של חיילים ושל ציוד, וכן פינוי נפגעים, לוחמה אלקטרונית וממסר קשר.

מטוסי בואינג 707 הפכו לחלק מהטייסת באופן רשמי ב-4 בנובמבר 1973. המטוסים כונו בחיל האוויר "ראם". המטוס התבלט מיד בכושר הנשיאה הגדול שלו, משך השהייה הרב באוויר ומהירותו הרבה יחסית. כל אלה הפכו את הראם למטוס אידיאלי למגוון משימות צבאיות, וחיל האוויר רכש מטוסים נוספים מסוג זה. שניים מהמטוסים השתתפו במבצע יונתן: מטוס אחד הוכשר לשמש כבית חולים מוטס, והמתין בניירובי שבקניה למטוסי ההרקולס שנחתו שם לאחר המבצע לנחיתת ביניים, והשני שימש כמטוס פיקוד, שממנו פיקדו על המבצע סגן הרמטכ"ל, האלוף יקותיאל אדם, ומפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד.

לאחר חדירות המחבלים מן הים בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובהם הפיגוע בנהריה ב-1974 והפיגוע במלון סבוי ב-1975, ננקטו צעדים רבים למניעת חדירות כאלה. אחד מן הצעדים היה הפעלת סיורים אוויריים. ביוני 1977 רכש חיל הים שלושה מטוסים למטרה זו, שהופעלו כגף בטייסת 120. המטוסים שנרכשו היו מטוסי סי סקאן - מטוסי ווסטווינד מתוצרת התעשייה האווירית שהותאמו למשימה על ידי התקנת מכ"ם ייעודי ומערכות גילוי נוספות. המטוסים הוטסו על ידי טייסים של חיל האוויר, וצוות הבדיקה והגילוי הורכב מאנשי חיל הים.

החל משנת 1978 החלו מטוסי הראם לשמש גם להטסת מנהיגי המדינה בביקורים רשמיים בחו"ל. בינואר 1978 הטיס מטוס ראם לקהיר את משלחת ישראל לשיחות השלום בין ישראל למצרים. מספר חודשים לאחר מכן טס ראש הממשלה מנחם בגין במטוס של הטייסת לביקור בארצות הברית, ובדצמבר באותה שנה טס ראש הממשלה לאוסלו לטקס קבלת פרס נובל לשלום. במרץ 1979 טס ראש הממשלה לארצות הברית, לטקס חתימת הסכם השלום עם מצרים, ובאפריל טס לקהיר לביקור רשמי; באוקטובר 1980 טס נשיא מדינת ישראל יצחק נבון במטוס ראם לקהיר, גם הוא לביקור רשמי. בינואר 1983 הטיס מטוס ראם את שר הביטחון, אריאל שרון, לביקור בזאיר.[6]

במקביל, המשיכו המטוסים בתפקידים מבצעיים. ב-1 באוקטובר 1985 השתתפו מטוסי ראם במבצע רגל עץ, הפצצת מפקדת אש"ף בתוניס, כמטוסי תדלוק אווירי ופיקוד. מטוסי ראם השתתפו גם במבצעים הומניטריים: בספטמבר 1985 הוביל מטוס ראם ציוד למקסיקו, שנפגעה ברעידת אדמה, בדצמבר 1988 הובילו המטוסים צוותי חילוץ וצוותים רפואיים לארמניה, שנפגעה גם היא ברעש אדמה.

ב-24 ו-25 במאי 1991 השתתפו מטוסי הטייסת במבצע שלמה, במהלכו הועלו לארץ כ-14,500 יהודים. שישה מטוסי ראם של הטייסת השתתפו במבצע, וכל אחד מהם ביצע שני סבבים, בהם הביאו המטוסים לישראל כ-5,600 עולים. באפריל ומאי 1994 הטיסו מטוסי ראם לרואנדה, בשש גיחות, עזרה רפואית ומזון לפליטים ששרדו את רצח העם שביצעו אנשי שבט ההוטו בשבט הטוטסי.[7] בעקבות הפיגוע בבית הקהילה היהודית בארגנטינה ב-18 ביולי 1994 הטיס מטוס ראם מטען גדול של ציוד לסיוע, עם צוות פינוי וחילוץ. ב-25 ביולי 1995 הטיס מטוס ראם ציוד רפואי רב לסיוע לפליטים המוסלמיים בבוסניה בעקבות מלחמת בוסניה. משלחת זו הייתה בשיתוף חיל האוויר המלכותי הירדני.[8]

ב-2002 הטיסו מטוסי ראם למומבסה, בקניה, צוותים רפואיים וצוותי פינוי וחילוץ, בעקבות פיגוע טרור בו נהרגו שלושה ישראלים ו-13 מקומיים. ב-2006 שוב הוטס סיוע לקניה, בעקבות אסון בו התמוטט בניין בניירובי. ב-2010 הטיסו מטוסי ראם ציוד רפואי וציוד סיוע אחר ליפן, לאחר רעידת האדמה והצונמי בסנדאי שגרם להרס רב.

ב-25 באוגוסט 2008, כחלק מהמגמה הכלל-צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, הועברה הטייסת, יחד עם שאר טייסות התובלה של בח"א 27, לבסיס נבטים שבנגב הצפוני[9][10]‏. בחודש פברואר 2010, שינתה הטייסת את שמה מ"הבינלאומית" ל"ענקי המדבר".[11]

בעבר היה קיים בטייסת גף סיורי ים, גף מיוחד שהופעל במשותף על ידי חיל האוויר וחיל הים, אשר הפעיל את מטוסי הסי-סקאן ("שחף"). החל מסוף שנת 2016, עבר "גף סיורי ים" להשתמש במטוס הכטמ"מ מסוג הרון 1 ("שובל") כחלק מטייסת 200 מבסיס פלמחים.

מפקדי הטייסת עריכה

על פי אתר מרקיע שחקים[12]

מפקד תקופה הערות
אריה עוז[13] מאי 1963 - פברואר 1967
יצחק בירן פברואר 1967 - פברואר 1970 מלחמת ששת הימים
אמנון הליבני[14][15] פברואר 1970 - דצמבר 1971
יהושע שני דצמבר 1971 - פברואר 1972 ממלא מקום. לימים תת-אלוף, מפקד בסיס חיל האוויר לוד
דוד פורת[16] פברואר 1972 - אוקטובר 1973
יהושע שני אוקטובר 1973 - נובמבר 1973 מלחמת יום כיפור
גיורא קינן נובמבר 1973 - אפריל 1976
אבינעם מימון אפריל 1976 - ספטמבר 1978
אריה גלעד ספטמבר 1978 - יוני 1981
בני לבנה יוני 1981 - יוני 1983 מלחמת לבנון הראשונה
מנשה טרם יוני 1983 - יוני 1985
אבנר שנר יוני 1985 - אוגוסט 1987
אבשלום לוז אוגוסט 1987 - אוגוסט 1989
מרדכי שחורי אוגוסט 1989 - מאי 1991
רמי איסקוב מאי 1991 - אפריל 1993
דניאל שלייפר אפריל 1993 - יוני 1993 ממלא מקום
קובי יניב יולי 1993 - יולי 1995
ארז פלס יולי 1995 - ספטמבר 1998
אייל סלבין ספטמבר 1998 - מאי 2001
ישי זקס מאי 2001 - מאי 2003
ליהוא הכהן מאי 2003 - אפריל 2006 לימים תא"ל, מפקד בסיס נבטים
אילן רם אפריל 2006 - ספטמבר 2009
אמיר גת ספטמבר 2009 - אוקטובר 2012
איתן צלה אוקטובר 2012 - אוקטובר 2014
איתמר רייכל אוקטובר 2014 - 2016 לימים תת-אלוף, ראש להק כוח האדם

גלריית תמונות עריכה

סמלי הטייסת עריכה

סמל הטייסת עוצב עם הקמתה בשנת 1963, על ידי נגה יהלום, סמלת במחלקת ההדרכה, לבקשת מפקדה הראשון של הטייסת, סא"ל אריה עוז. היה זה סמל הטייסת הראשון בחיל האוויר שנענד כטלאי על הסרבל.[17]

סמלים נוספים בטייסת

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 120 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כתב־עת מבטמל"מ, גליון 92, עמ' 20, ספטמבר 2022
  2. ^ אודי עציון, "יום אחד גם קרבות אוויר יתבצעו עם מל"טים חמושים", באתר ynet, 14 באוגוסט 2022
  3. ^ בואינג 707 צבאי ישראלי בתצורת "טופז", באתר AirLiners.net  
  4. ^ סטרטוקרוזר מופל ממזרח לתעלת סואץ: שבעה נהרגים, אחד ניצל, באתר חיל האוויר הישראלי
  5. ^ דודי חורי, ‏אנחנו זן נדיר, באתר חיל האוויר הישראלי
  6. ^ על פי אתר "מרקיע שחקים"
  7. ^ שליחי תקווה, בטאון חיל האוויר 199, אלול תשע"ד - אוגוסט 1994, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  8. ^ מירב הלפרין, ‏שיתוף הפעולה האווירי הראשון עבר בשלום, בטאון חיל האוויר 205, אלול תשנ"ה - אוגוסט 1995, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  9. ^ בסיס התובלה המרכזי של חיה"א בלוד עובר לנגב – גלי צה"ל
  10. ^ ההרקולסים יעזבו את לוד בפעם האחרונה, באתר "מקור ראשון"
  11. ^ ענקים במדבר, באתר חיל האוויר
  12. ^ טייסת 120, באתר "מרקיע שחקים"
  13. ^ אריה עוז באתר "מרחב אווירי"
  14. ^ אמנון הליבני באתר "מרקיע שחקים"
  15. ^ אתר לזכר אמנון הליבני
  16. ^ דוד פורת באתר "מרקיע שחקים"
  17. ^ לא על הסמל לבדו, באתר חיל האוויר הישראלי