טיל אוויר-קרקע
טיל אוויר-קרקע (בר"ת: טא"ק) הוא טיל המשוגר ממטוס קרב, ממפציץ או ממסוק אל עבר מטרה הנמצאת על הקרקע בין אם היא בים או ביבשה. טא"ק דומים לפצצות דאייה מונחות, אך קיומו של גורם הנעה מכניס סוג זה של חימוש להגדרה של טיל.
יתרון מרכזי של טיל האוויר-קרקע מסוגים אחרים של נשק אווירי כנגד מטרות קרקעיות הוא טווח הירי שהוא מספק ליורה. טווח זה מאפשר לרוב ירי מחוץ לטווח ההגנה של המטרה הקרקעית. מרבית טילי האוויר-קרקע מבוססים על מערכות של "שגר ושכח" על מנת לאפשר לכלי הטיס להמשיך בפעילות מבלי לדאוג למטרות קודמות.
גובהו של כלי הטיס ומהירותו הם בעלי השפעה על טווח הטיל. עבור טילים ארוכי טווח הדבר פחות משמעותי, אך טילים קצרי טווח (כדוגמת ה-AGM-65 מאבריק) מגדילים את הטווח שלהם באופן משמעותי כאשר הם נורים מגובה רב.
קיימות מספר דוגמאות של טכנולוגיית ירי טילים בליסטיים מכלי טיס, אך הן נדירות ביותר.
לעיתים מחולקים טילי אוויר-קרקע לשתי קטגוריות - טילים טקטיים וטילים אסטרטגיים. לרוב חלוקה זו מבדילה בין ראש נפץ רגיל וראש נפץ גרעיני קל לבין ראש נפץ גרעיני גדול, בהתאמה.
גורמי הנעה עריכה
גורמי ההנעה הנפוצים ביותר הם מנועים רקטיים ומנועי סילון. מנועים אלו משפיעים גם על טווח הטיל, קצר או ארוך בהתאמה. מספר דגמים של טילי אוויר-קרקע מתוצרת סובייטית משתמשים במנועי מגח סילון המקנים להם טווח רחוק ומהירות גבוהה.
שיטות הנחיה נפוצות עריכה
ערך מורחב – נשק מונחה
שיטות ההנחיה הנפוצות ביותר של טילי אוויר-קרקע הן הנחיית לייזר, הנחיית תת-אדום, הנחיה אופטית והנחיית GPS. שיטת ההנחיה תלויה לרוב בסוג המטרה. כך בעוד שספינה ניתן לזהות בקלות באמצעות רדאר, גופים מטרות יבשתיות יהיה קשה לזהות בצורה זו.
השראה עריכה
ניתן לראות העברה טכנולוגית בין טילי אוויר קרקע לטילי קרקע-קרקע. כך למשל תוכנן אחד מדגמי ה-BGM-109 טומהוק כטיל א"ק. דגם זה הוחלף בהמשך על ידי ה-AGM-86. טילים אחרים המשמשים את שני סוגי החימוש מונים את הפינגווין, וההרפון. מרבית טילי האוויר-קרקע יכולים ליירט מטרות יבשתיות וימיות למרות שחלקם צריכים לעבור התאמה מיוחדת על מנת לבצע את שני התפקידים בצורה אפקטיבית. לדוגמה ה-AGM-84 SLAM הוא גרסת ההתקפה היבשתית של ההרפון.
סוגי טילי אוויר-קרקע עריכה
טילי אוויר-קרקע עריכה
ראו גם עריכה
- טיל קרקע-אוויר
- JCM - טיל רב ייעודי עתידי
