טראיאן בססקו
טראיאן בססקו (ברומנית: Traian Băsescu; נולד ב-4 בנובמבר 1951) הוא פוליטיקאי רומני, נשיא רומניה בשנים 2004–2014. בטרם היבחרו למשרה כיהן כראש עיריית בוקרשט, מיוני 2000 ועד דצמבר 2004. רב חובל בהכשרתו.
 | |||||
| צילום משנת 2008 | |||||
| לידה |
4 בנובמבר 1951 (בן 72) באסרב (ליד קונסטנצה), רומניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 רומניה | ||||
| השכלה |
האקדמיה לימאות על שם מירצ'ה הזקן  | ||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית (לפני היבחרו) | ||||
| בת זוג | מריה בססקו | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
רקע המשפחתי עריכה
בססקו נולד בחבל דוברוג'ה ברומניה, בכפר בסאראב (Basarabi), כיום חלק מהעיירה מורפטלר, אז כפר קטן ונמל בתעלת הדנובה ליד העיר קונסטנצה. מוצא משפחתו של אביו מבסשט, כפר במחוז מרמורש בצפון רומניה. ביתו אלנה בססקו הייתה חברה בפרלמנט האירופה כנציגה עצמאית.
קריירה עריכה
קריירה אזרחית עריכה
בססקו סיים את לימודיו במכון לימאות ע"ש מירצ'ה הזקן בקונסטנצה, בפקולטה לימאות, המחלקה המסחרית. ב-1976 קיבל מינוי כקצין בצי הסוחר. בין 1981 ובין 1987 שימש כקפטן של אוניות סוחר רומניות. ב-1984 קודם לתפקיד קפטן במכלית הנפט "בירוניצה", מכלית הנפט הגדולה בצי הרומני. ב-1989 עבר לבלגיה, ועמד בראש הנציגות של חברת הספנות הרומנית נברום באנטוורפן. בשנת 1995 עשה קורס השתלמות בנורווגיה בעזרת מלגה ממדינה זו.
קריירה פוליטית עריכה
כדי לקדם את הקריירה שלו בחברת הספנות הרומנית, הצטרף בססקו למפלגה הקומוניסטית. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי היה לחבר במפלגת השלטון, "מפלגת ההצלה הלאומית" בראשות יון איליאסקו. ב-1992 לאחר שהמפלגה התפצלה לשתי מפלגות, הצטרף בססקו למפלגה הדמוקרטית בראשות פטרה רומאן, וב-1992 נבחר לבית התחתון של הפרלמנט הרומני. ב-1986 עד שנת 2000 נבחר בשנית.
בססקו שירת מספר פעמים כשר התחבורה. היה חבר בממשלתו של פטרה רומאן בין השנים 1991 עד 1992, ולאחר מכן בממשלתו של תאודור סטולוז'אן, ואז שוב מנובמבר, 1996 ועד יוני, 2000 בממשלתם של ויקטור צ'ורביה, ראדו וסילה ומוגור איסרסקו.
ב-2001 נבחר בססקו כראש המפלגה הדמוקרטית, בהביסו בבחירות פנימיות את פטרה רומאן. ב-2003 הוביל בססקו את מפלגתו לשיתוף פעולה עם המפלגה הליברלית הלאומית תוך יצירת גוש ימני כנגד מפלגת השלטון, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. לבית התחתון של הפרלמנט הרומני. ב-1986 עד שנת 2000 נבחר בשנית.
ראש עיריית בוקרשט עריכה
בשנת 2000 נבחר בססקו לראש עיריית בוקרשט, זאת ברוב זעום ביותר. למרות זאת בבחירות 2004 נבחר שוב לקדנציה נוספת כראש העיר. תקופת כהונתו נחשבה כתקופה הטובה ביותר מאז רעידת האדמה בבוקרשט ב-1977. פעולותיו החשובות ביותר היו הפחתת מספרם של הכלבים המשוטטים ברחובות בוקרשט שהגיע למספרים עצומים של כ-200 אלף עד 300 אלף כלבים. כמו כן שיפר את מערכת המים והחשמל בבוקרשט.
נשיא רומניה עריכה
בעקבות פרישתו המפתיעה של תאודור סטולוז'אן מהמרוץ לנשיאות בבחירות 2004, נכנס בססקו למרוץ בראש רשימת "הצדק והאמת". המתמודד העיקרי כנגדו היה ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית אדריאן נסטאסה, שבדומה לבססקו אף הוא היה חבר לשעבר במפלגה הקומוניסטית. אף על פי שנסטאסה זכה בסיבוב הראשון של הבחירות ברוב - עם עודף של 7% קולות, בססקו השיג ניצחון מפתיע בסיבוב השני וזכה ב-12 בדצמבר ברוב בפער של 2.46% וב 51.23% מתוך כלל הקולות.
בהתחלת כהונתו הפך בססקו מאוד פופולרי ברומניה, זאת בעקבות ססגוניותו, פתיחותו וקבלת ההחלטות המהירה. לאחר בחירתו לנשיאות פרש בססקו מהמפלגה הדמוקרטית, זאת כמתחייב בחוק. למרות זאת נשאר מעורב בפוליטיקה היום יומית ובעקבות זאת הואשם לעיתים על ידי האופוזיציה בחציית הקווים המותרים מבחינת החוק בהתערבותו של נשיא.
כנשיא, בססקו התמקד בשיתוף פעולה בין רומניה לארצות הברית, שיתוף פעולה שהוגדר בקמפיין הבחירות של 2004 כ-"ציר של בוקרשט-לונדון-וושינגטון" במונחים מציאותיים ציר זה בא לידי ביטוי בהמשך הצבת כוחות רומנים באפגניסטן ובעיראק. בדצמבר, 2005 נחתם חוזה עם ארצות הברית אשר התיר לכוחות צבא ארצות הברית שימוש במתקנים צבאיים ברומניה באזור הים השחור. בססקו וראש ממשלתו לשעבר קלין פופסקו-טריצ'אנו התמקדו גם בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, מדיניות שנשארה כמדיניות עיקרית במאמצים של רומניה להיכנס לאיחוד האירופאי.
בפוליטיקה המקומית תפסה המלחמה בשחיתות מקום מרכזי. באביב 2005 בססקו הביא לסיום המשבר של העיתונאים הרומניים החטופים בעיראק, עם שחרורם. בהצפות ב-2005 וב-2006 התערב בססקו למען הנפגעים ומחוסרי הבית.
בעקבות יריבות ארוכה בין פופסקו-טריצ'אנו לבין בססקו, נאלץ הפרלמנט הרומני לדון בהצעתו של קלין פופסקו-טריצ'אנו להדיח את בססקו מתפקידו. בססקו אכן הושעה מתפקידו, אך זכה לאמון מחדש לאחר משאל עם שנערך ב-19 במאי 2007.
בבחירות של שנת 2009 במוצאי יום הבחירות מאזן הקולות נראה על סמך מדגמי סקר מטה במקצת לטובתו של מירצ'ה ג'ואנה שהיה המתחרה של בססקו, אך בסופו של דבר התברר שהנשיא בססקו זכה בבחירות בשנית עם 50.3% מהקולות, בעוד שבעד ג'ואנה הצביעו רק 49.66% מהבוחרים. בית המשפט החוקתי של רומניה אישר את התוצאות.
במהלך השנים הבאות ירדה הפופולריות שלו ושל מפלגתו PDL בשל מדיניות קיצוצים וגזירות כלכליות שכללו הפחתה ב-25% של השכר במגזר הצבורי והפחתה ב-15% של הקצבאות ושל דמי האבטלה. בקיץ 2012 חלק מחברי הפרלמנט מטעם מפלגתו עברו למחנה היריב. כך ב 3 ביולי 2012 בית הנבחרים והסנאט הדיחו את היושבי ראש שלהם, שניהם תומכי הנשיא. הועלו נגדו האשמות כי בתקופת כהונתו חיזק מעבר למקובל את מעמד הנשיא, התערב בהחלטות הממשלה, הפעיל לחצים על בתי המשפט, חסם סמכויות ממשלתיות מסוימות. ראש הממשלה החדש ויקטור פונטה, שנתקף בהאשמות על טוהר המידות בנוגע לעבודת דוקטורט שכתב בזמנו והתחרה עם בססקו על ייצוג ארצו בפורומים של האיחוד האירופי, הרגיש כי הנשיא מנסה להכשיל את פעילותו ושל ממשלתו. ב-6 ביולי 2012 בתי הפרלמנט התאחדו והצביעו בעד השהייתו השנייה של הנשיא מתפקידו, עם רוב של 256 חברי פרלמנט. את מקומו מילא זמנית קרין אנטונסקו, יושב ראש הסנאט החדש ויריב פוליטי. המהלך המהיר עורר תרעומת בקרב מנהיגים פוליטיים מערביים, לרבות בכירים של האיחוד האירופי. ב-29 ביולי 2012 המשך כהונתו של הנשיא עמד למשאל עם. אולם, למרות רוב קולות בעד הדחתו (87.52%), השתתפו פחות ממחצית מבעלי זכות ההצבעה ולכן משאל העם נפסל על ידי בית המשפט החוקתי. בעקבות כך ב-27 באוגוסט 2012 שב בססקו לכהן כנשיא.
הצהרות שנויות במחלוקת עריכה
ביוני 2011 הצהיר בססקו בראיון כי לו היה במקום המרשל אנטונסקו ביוני 1941 היה דוגל גם הוא בהשתתפות רומניה במבצע ברברוסה נגד ברית המועצות, על מנת להחזיר לרומניה את שטחי בסרביה וצפון בוקובינה. דבריו אלה עוררו תגובה נזעמת מצד משרד החוץ של רוסיה. הנשיא בססקו השמיע ביקורת קשה על המלך לשעבר מיכאי הראשון, בן ה-90, לגבי תפקודו בימי מלחמת העולם השנייה והכיבוש הסובייטי. הוא כינה אותו "משתף פעולה" בשואה ו"עבד של הרוסים".
קישורים חיצוניים עריכה
טראיאן בססקו, ברשת החברתית פייסבוק
טראיאן בססקו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- בססקו, פרופיל של ה-BBC
