יאן פירס
יאן פירס (באנגלית: Jan Peerce, נהגה: "ג'ן"; 3 ביוני 1904 – 15 בדצמבר 1984) היה חזן וזמר אופרה (טנור) יהודי-אמריקאי.
 | |
| לידה |
3 ביוני 1904 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בדצמבר 1984 (בגיל 80) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Jacob Pincus Perelmuth |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1932 |
| מקום לימודים |
תיכון דוויט קלינטון, אוניברסיטת קולומביה |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
טנור |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
ונגארד רקורדס |
| צאצאים |
לארי פירס |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים עריכה
פירס נולד בשם יעקב פינחס פרלמוט (Jacob Pincus Perelmuth) בשנת 1904 בלואר איסט סייד של ניו יורק, לזוג מהגרים יהודים מהורודץ שבאימפריה הרוסית. למד באוניברסיטת קולומביה. תחילה למד כינור, וניגן לפני קהל כדי להגדיל את הכנסותיו. הופעתו הראשונה בשירה הייתה באולם המוזיקה רדיו סיטי בשנת 1932. הופעותיו בשידורי הרדיו פרסמו אותו בכל רחבי ארצות הברית, ותוך זמן קצר היה מבוקש להופעות בקונצרטים.
בשנת 1938 הופיע לראשונה באופרה בתפקיד הדוכס ב"ריגולטו" של ורדי, בפילדלפיה. רסיטל השירה הראשון שלו היה בשנה שלאחריה. המנצח ארטורו טוסקניני שם עליו עינו, והזמין אותו לסדרת הקלטות ראויות להיזכר בניצוחו. הופעת הבכורה שלו במטרופוליטן אופרה הייתה בתפקיד אלפרדו ב"לה טרוויאטה" של ורדי, בשנת 1941. הוא נשאר בצוות של המטרופוליטן עד 1966, והמשיך להופיע שם לעיתים מזומנות עד לפרישתו בשנת 1982.
פירס הרגיש בבית גם על בימת הקונצרטים וברסיטל סולו, והשתתף בהקלטת יצירות כמו הסימפוניה התשיעית של בטהובן. בשנת 1956 היה הזמר האמריקאי הראשון שהופיע בבולשוי תיאטר במוסקבה כשגריר תרבות. בשנת 1971 הופיע לראשונה בברודוויי בתפקיד טוביה ב"כנר על הגג".
פירס הופיע בישראל מספר פעמים.
משנת 1930 היה נשוי לאליס לבית קלמנוביץ, ובנם הוא במאי הקולנוע לארי פירס (נולד ב-1930).
אחותו של יאן פירס נישאה לזמר הטנור ריצ'רד טאקר.
יאן פירס מת בניו יורק לאחר מחלה ב-1984, בגיל 80.
הוא מונצח בשדרת הכוכבים של הוליווד. ארכיונו שמור בספריית העיר ניו יורק לאמנויות הבמה (של ספריית העיר ניו יורק).[1] בספרייה מצוי גם אוסף הקלטות של פירס (אודיו ווידאו) מהשנים 1938–1983, הכולל הקלטות לא-מסחריות של הופעות חיות והופעות מוקלטות וכן ראיונות עמו.[2]
זיכרונותיו עריכה
- Alan Levy, The Bluebird of Happiness: The Memoirs of Jan Peerce, New York: Harper & Row, 1976. ISBN 0-06-013311-2
קישורים חיצוניים עריכה
יאן פירס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יאן פירס, באתר Last.fm (באנגלית)
יאן פירס, באתר AllMusic (באנגלית)
יאן פירס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יאן פירס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
יאן פירס, באתר Discogs (באנגלית)
יאן פירס, באתר Songkick (באנגלית)- יאן פירס, דף שער בספרייה הלאומית
- Guide to the Jan Peerce Papers, 1918-1985, ספריית העיר ניו יורק לאמנויות הבמה
- יאן פירס באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
- יאן פירס באתר History of the Tenor (באנגלית)
- יאן פירס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Martin Bernheimer, 'Peerce, Jan,' in: Laura Macy (ed.), The Grove Book of Opera Singers, 2 ed., New York: Oxford University Press, 2008 p. 374, on Google Books
- Geoffrey Shisler, Jan Peerce, Chazzanut Online
- שדרת הכוכבים של הוליווד: יאן פירס, לוס אנג'לס טיימס (באנגלית)
- יאן פירס באתר yiddishmusic.jewniverse.info
- דיסקוגרפיה של יאן פירס שקיבץ Brian Capon
- יאן פירס באתר Geni
- משה גורלי, רשימות מוסיקליות | הזמר יאן פירס, דבר, טורים 3–4, 1 בספטמבר 1950
- משה רון, יאן פירס ואביו החזן, מעריב, 16 בינואר 1953
- מ. בן-שחר, משכונת 'הבורשט' ל'מטרופוליטן': עם ביקורו של יאן פירס במוסקבה, חרות, 15 ביוני 1956
- מדברים עליהם השבוע | יאן פירס "נרצח", מעריב, 7 בנובמבר 1958 (אנקדוטות)
- משה בן-שחר, עם אמנים יהודים, חרות, 11 בספטמבר 1959
- אוליה זילברמן, יאן פירס – שלמות של זמר גדול, מעריב, 29 באוקטובר 1962
- מנשה רבינא, יאן פירס עם תזמורת "קול ישראל", דבר, 8 בנובמבר 1967
- תוכנית רדיו שהכין, ערך והגיש מתי זיתי אלבוים ושודרה בקול המוסיקה בסדרת "גדולי הטנורים והחזנים של העבר"[3]
- Harold C. Schonberg, Jan Peerce dies at age of 80; tenor sang at met 27 years, הניו יורק טיימס, December 17, 1984
- Jan Peerce Dead at 80, JTA, December 18, 1984
- S. R. [Samuel Rosenbaum], In Memory of Jan Peerce, Journal of Synagogue Music (Cantors Assembly) 14,2 (Dec 1984), 18
- Jerome Kopmar, 'Jan Peerce: His Last Concert,' Journal of Synagogue Music (Cantors Assembly) 14,2 (Dec 1984), 19–26
- Moses J. Silverman, Jan Peerce: A Personal Tribute, Journal of Synagogue Music (Cantors Assembly) 14,2 (Dec 1984), 27–28
הערות שוליים עריכה
- ^ Guide to the Jan Peerce Papers, 1918-1985, Music Division, The New York Public Library for the Performing Arts, New York, New York.
- ^ Jan Peerce Collection of Sound Recordings, באתר ספריית העיר ניו יורק: ארכיונים וכתבי יד.
- ^ Mati Zeiti-Elboim radio show on Jan Peerce Tenor and Cantor, נבדק ב-2024-03-08