יאן קרסקי
ד"ר יאן קַרְסְקי (בפולנית: Jan Karski; 24 ביוני[1] 1914 – 13 ביולי 2000) היה לוחם מחתרת פולני בזמן מלחמת העולם השנייה, אשר נשלח לספר לבעלות הברית המערביות על המחתרת הפולנית ועל השמדת היהודים בשואה בשנת 1942.
 | |
| לידה |
24 ביוני 1914 לודז', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 ביולי 2000 (בגיל 86) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| שם לידה |
Jan Romuald Kozielewski |
| מדינה |
פולין, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט אוליבט |
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת ג'ורג'טאון |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה מוקדמת עריכה
נולד בשנת 1914 בעיר לודז' בשם יאן קוזילבסקי (Jan Kozielewski) (קרסקי הוא כינויו המחתרתי, שאומץ על ידו לאחר המלחמה כשמו). הוא למד לתואר מוסמך במשפטים ודיפלומטיה באוניברסיטת לבוב בשנת 1935, והשלים את לימודיו באוניברסיטאות בגרמניה, בשווייץ ובבריטניה בין 1936 ו-1938. ב-1939 התקבל לשירות החוץ הפולני.
פרוץ מלחמת העולם השנייה עריכה
עם פרוץ המלחמה גויס קרסקי לצבא הפולני, ונלקח בשבי הצבא האדום. הוא נמלט ממחנה שבויים, וחזר לאזור הגנרלגוברנמן ("הממשל הכללי" כינוי לאזור בשליטת הגרמנים במרכז פולין אשר לא סופח לגרמניה לאחר כיבושו). שם הצטרף ל"ארמייה קריובה" – "צבא המולדת", ארגון המחתרת הפולני אשר נשמע להוראות הממשלה הפולנית הגולה בלונדון. ידיעתו בשפות זרות סייעה לו בתפקידי שליח בין הממשלה הפולנית בגולה בלונדון ובין אנשי הארמייה קריובה בפולין. כשליח, ערך קרסקי מספר שליחויות חשאיות בין צרפת, בריטניה, הולנד ופולין.
ביוני 1940 נפל לידי הגסטאפו בסלובקיה, וסבל עינויים. הוא נמלט במבצע נועז של המחתרת הפולנית מבית הסוהר בעיר נובי סונץ' (צאנז).
ביולי 1942 החלו הגרמנים בפינוי יהודי גטו ורשה למחנות השמדה. באפריל 1943 רצו הגרמנים לחסל לגמרי את הגיטו. בסוף שנת 1942 התגנב קרסקי פעמיים לתוך גטו ורשה, לשם הוברח על ידי אנשי מחתרת אצ"י[2]. שם נפגש עם שניים מהמנהיגים היהודים – מנחם קירשנבוים וליאון פיינר. מטרתו הייתה לחוות מכלי ראשון את האירועים שהתרחשו אז בגטאות, ולחשוף לעולם את האירועים האיומים. היהודים ביקשו ממנו שיספר לאומות העולם על גורלם. כן התגנב קרסקי, כשהוא לבוש במדי שומר למחנה אותו זיהה כמחנה ההשמדה בלזץ אם כי כיום סבורים כי לא היה זה המחנה בלזץ עצמו כי אם אחד ממחנות המעבר, או מחנות המיון, וכנראה מחנה בשם "איזביצה לובלסקה". הביוגרפים של קרסקי, ווד ויאנובסקי, ואף קרסקי עצמו מקבלים כי המחנה אליו התגנב קרסקי לא היה בלזץ.
בנובמבר 1942 נמלט קרסקי למערב, והחל בפעולה לחשוף לעולם את השמדת היהודים. בתחילה שהה בבריטניה שם נפגש עם שר החוץ אנתוני אידן, שדחה עם זאת את בקשתו להיפגש עם וינסטון צ'רצ'יל. לאחר מכן עבר לארצות הברית וביולי 1943 נפגש אישית עם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט. כן נפגש עם מנהיגים רבים אחרים בארצות הברית – פליקס פרנקפורטר, קורדל הול, ויליאם דונובן, סמואל קרדינל סטריץ' וסטיבן שמואל וייז, אך לא השיג דבר בפגישות אלו. רבים מאלו ששוחח עמם לא האמינו לו, או סברו כי עדותו מוגזמת, וכי המדובר בתועמלן מטעם המחתרת הפולנית.
לאחר המלחמה עריכה
לאחר המלחמה נמנע מקרסקי לשוב לפולין, שכן הממשל הקומוניסטי שם רדף את אנשי "צבא המולדת". הוא התאזרח בארצות הברית והחל בלימודים באוניברסיטת ג'ורג'טאון שם קיבל תואר דוקטור בשנת 1952. הוא לימד נושאים הקשורים במזרח אירופה באוניברסיטה זו במשך 40 שנה לאחר מכן, והפך לאחד המרצים החשובים שם. ב-1954 קיבל אזרחות של ארצות הברית. קרסקי נישא ליהודיה ניצולת שואה, פולה נירנסקי.
ב-1977 התראיין במסגרת צילומי סרטו של הבמאי קלוד לנצמן "שואה".
בספרו "סיפורה של מדינה חשאית" שיצא לאור ב-1944 סיפר קרסקי את קורותיו. כן הוציא לאור בשנת 1985 מחקר בשם "המעצמות הגדולות ופולין". ביוגרפיה שלו מאת החוקרים תומאס ווד וסטניסלב ינובסקי יצאה לאור ב-1994 בשם "קרסקי – כיצד ניסה אדם אחד לעצור את השואה".
לאחר נפילת הקומוניזם בפולין בשנת 1989, קיבל קרסקי רהביליטציה במולדתו. הוא זכה לעיטורי כבוד אזרחיים וצבאיים.
בשנת 2000 סמוך למותו, ייסד את "פרס הנשר על שם קרסקי" על שירות לאנושות.
פרסים ואותות כבוד עריכה
- בשנת 1982 קיבל קרסקי את תואר "חסיד אומות העולם" מטעם מוסד "יד ושם" ובעקבותיו זכה בשנת 1994 לאזרחות כבוד של מדינת ישראל.
- בשנת 1998 היה מועמד לקבלת פרס נובל לשלום.
- בשנת 2012 העניק נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לקרסקי, העיטור האזרחי הגבוה ביותר במדינה.
הנצחה עריכה
- פסלים להנצחתו מצויים בערים ורשה, תל אביב,קרקוב, לודז' וקילצה.בספטמבר 2002 נחנכה אנדרטה לזכרו באוניברסיטת ג'ורג'טאון במעמד שר החוץ הפולני. הכיתוב על האנדרטה:
- "יאן קרסקי (יאן קוזילבסקי) 1914 - 2000. שליח האומה הפולנית לממשלתם בגולה. שליח האומה היהודית לעולם. האיש אשר סיפר על השמדת העם היהודי, בעת שניתן היה עדיין לעצור אותה. חסיד אומות העולם, גיבור העם הפולני, פרופסור באוניברסיטת ג'ורג'טאון 1952 – 1992. איש אציל אשר הלך בינינו והפך אותנו לטובים יותר בעצם נוכחותו. איש צדק".
- כמו כן נחנך בשנת 2009 פסל בדמותו באוניברסיטת תל אביב.
באוקטובר 2014 נחנך על ידי שגרירות פולין, שגרירות ישראל והקק"ל לוח זיכרון בעיר Kotor שבמונטנגרו. מאחורי הלוח נשתל עץ זית. הלוח ממוקם במקום מרכזי בסמוך לחומת העיר העתיקה.
- "פרס הנשר על שם קרסקי", פרס שייסד קרסקי בשנת 2000 על שירות לאנושות. בין זוכי הפרס: מארק אדלמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה; תדאוש מזובייצקי, ראש ממשלתה הדמוקרטי הראשון של פולין; וכן ויקטור יושצ'נקו, מנהיגה של אוקראינה.
- בארצות הברית מוענקים פרסים על שמו. האחד על ידי "קרן קרסקי" בארצות הברית, והשני על ידי המכון היהודי המדעי בניו יורק, על פרסומים המציגים את תרומת היהודים לתרבות פולין.
- "אגודת יאן קרסקי" העוסקת בשימור מורשתו הוקמה ב-2003.
- הסרט התיעודי "דוח קרסקי" של הבמאי קלוד לנצמן משנת 2010.
- "כיכר יאן קרסקי" ברמת השרון[3]
- רחוב קרסקי ברמת גן
גלריה עריכה
-
פסל של יאן קרסקי (2009) באוניברסיטת תל אביב -
שלט הסבר ליד פסלו של יאן קרסקי באוניברסיטת תל אביב
לקריאה נוספת עריכה
- יאן קרסקי, סיפורה של מדינה במחתרת: עדותו של האיש שניסה לעצור את השואה, מצרפתית: ניר רצ'קובסקי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יאן קרסקי (באנגלית)- יאן קרסקי, באתר "יד ושם" (באנגלית)
- על פרס יאן קרסקי מאתר השגרירות הפולנית בישראל
דניאל בלטמן, עדות על השואה שראויה לתשומת לב מיוחדת, באתר הארץ, 27 במאי 2014- יאן קרסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יאן קרסקי (1914-2000), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ במקורות מסוימים מופיע התאריך 24 באפריל אך התאריך 24 ביוני אומת על ידי משפחתו של קרסקי
- ^ מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, פרסומים, שנה כ"ח, כרך ח', מס' 10 (80), עמ' 7–8, ת"א, ניסן תשנ"ה, אפריל 1995
- ^ ד"ר יאן קרסקי יונצח ברמת השרון