יהדות התורה
| יהדות התורה | |
 |
|
| אפיון | סיעה חרדית אשכנזית |
|---|---|
| כנסות | שלוש עשרה (1992) עד ימינו |
| ממשלות |
27, 28*, 29, 32 *הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
| אותיות | ג |
| מנהיגים | יעקב ליצמן, אברהם רביץ, משה גפני |
| מספר מנדטים נוכחי | 5 |
| שיא כוחה | 6 מנדטים (הכנסת ה-17) |
| נוצרה מתוך | אגודת ישראל, דגל התורה |
| התמזגה לתוך | לא התמזגה |
|
ח"כים בסיעה בכנסות בהן פעלה
|
|---|
|
|
יהדות התורה היא סיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד בין מפלגות אגודת ישראל החסידית לבין דגל התורה הליטאית.
מנהיגיה הרוחניים של דגל התורה הם מנהיגי הציבור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. מנהיגיה הרוחניים של אגודת ישראל הם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, וכן האדמו"רים מוויז'ניץ, מבעלז וחוגים נוספים. הסמכות העליונה של אגודת ישראל היא מועצת גדולי התורה. גוף מקביל קיים בדגל התורה, ולעתים נדירות מקיימות המועצות ישיבה משותפת.
שתי המפלגות התאחדו בשנת 1992 לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ומאז מתמודדות לכנסת ברשימה משותפת. הסיבות לאיחוד היו כוחה הקטן של "דגל התורה" בכנסת והפסקת תמיכתה המפורשת של חסידות חב"ד ב"אגודת ישראל" וכן הרצון לשלום ופיוס בין המחנות.
בשלהי כהונת כל הכנסות עד היום (למעט הכנסת ה-15) התפצלה הסיעה למרכיביה, אך בבחירות עצמן רצו המפלגות ברשימה משותפת.
בשל שיקולים של ייצוג לחצרות החסידיות השונות, נהוגה במפלגה רוטציה. כך, חבר הכנסת משה גפני התפטר בזמנו כדי לפנות מקום לאברהם לייזרזון, וחבר הכנסת ישראל אייכלר התפטר לטובת שמואל הלפרט.
שתי הסיעות המרכיבות הקפידו שלא למנות שרים מטעמן בממשלה, אלא רק סגני-שרים. ההסבר לכך נובע ככל הנראה מסעיף 4 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת", ומפלגות אלו מעדיפות לא לשאת באחריות לכל פעולות הממשלה, שחלקן מנוגדות להשקפת עולמן. כמו כן הסיעה תמיד ביקשה את ראשות ועדת הכספים של הכנסת, על מנת שתהיה לה שליטה בתקציב המדינה.
החל מהקמתה ועד לבחירות בשנת 2006 נהנתה המפלגה מגידול מתמיד בקולות שקיבלה (מכ-86,000 קולות בשנת 1992 ועד לכ-147,000 קולות בשנת 2006), ובמקביל עלה גם מספר המנדטים שלה מארבעה לשישה. עם זאת, בבחירות של 2009 חל גידול זעום במספר המצביעים והמנדטים של המפלגה ירדו לחמישה.
בבחירות לכנסת השש-עשרה קיבלה הסיעה כמעט די קולות ל-6 מנדטים, אולם לא מספיק כדי לקבלם. הסכם העודפים עם ש"ס לא עזר למפלגה, שכן לש"ס היו יותר עודפים והיא קבלה את המנדט שנוסף הודות להסכם העודפים.
בינואר 2005 החליט ח"כ רביץ להגיש את בקשת ההיפרדות של שתי הסיעות לוועדת הכנסת לאחר שיו"ר הסיעה המשותפת, ח"כ ליצמן, לקח על עצמו את כהונת יו"ר ועדת הכספים של הכנסת בניגוד להוראות הרב אלישיב. לבסוף לאחר מחלוקות רבות הושגה פשרה בין שני הפלגים, וב-5 בפברואר 2006, לקראת הבחירות לכנסת ה-17, פורסם כי הושגה הסכמה על המשך התמודדות המפלגות במסגרת הרשימה המשותפת.
הסיעה קבעה את רשימת המועמדים שלה, כנהוג בציבור החרדי, על ידי מנהיגיה הרוחניים, סמוך למועד הגשת הרשימות. ב־5 בפברואר פורסם כי אגודת ישראל ודגל התורה יתמודדו אף הפעם יחדיו במסגרת הרשימה המשותפת, "יהדות התורה". המקומות הראשון, השלישי והחמישי, המשוריינים לאגודת ישראל יתפסו על ידי: יעקב ליצמן, מאיר פרוש ושמואל הלפרט. הח"כ לשעבר ישראל אייכלר, שהיה אמור להיות מוצב במקום השישי, התנגד בתוקף לקיום רוטציה בינו לבין נציג דגל התורה, אורי מקלב, שהוצב במקום השביעי, לא נכלל לפיכך ברשימה, ובמקומו הוצב במקום השישי יעקב כהן, חבר מועצת העיר בני ברק. שני המקומות הראשונים המוקצים לדגל התורה (השני והרביעי) יתפסו על ידי: אברהם רביץ ומשה גפני כאשר על השלישי (השביעי ברשימה המשותפת) הייתה מחלוקת ולבסוף הוכרע כי אורי מקלב יהיה במקום זה ויעקב גוטרמן יהיה רביעי, וכי במהלך הקדנציה יפרוש ח"כ יעקב כהן מהכנסת לטובת מקלב. נציג חסידות בלז הרב ישראל אייכלר נעדר מהרשימה, זאת לאחר שהסכמתו לביצוע רוטציה ניתנה לאחר הגשת הרשימות. בבחירות עצמן זכתה הרשימה בשישה מנדטים.
ב-2008, מאיר פרוש, יו"ר סיעת שלומי אמונים (סיעה בתוך אגודת ישראל המייצגת את החסידויות הקטנות יותר), היה מועמד לראשות עיריית ירושלים, אך לא נבחר, בין היתר בשל סכסוך עם חסידות גור ויעקב ליצמן. הסכסוך גרם לתומכים רבים של יהדות התורה שלא להצביע לה בבחירות לכנסת ה-18. בבחירות אלו ירד כוחה של הרשימה לחמישה מנדטים.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 התפלגו אגודת ישראל ודגל התורה בכנסת, לסיעות נפרדות מטעמים טכניים (פיצול שנעשה גם במערכות בחירות קודמות), אך התמודדו במשותף גם בבחירות אלו.
ב-26 בינואר 2009, נפטר מנהיג דגל התורה חבר הכנסת אברהם רביץ, כחודש לאחר שהודיע כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה.
נציגי הרשימה בכנסת
הכנסת ה-13 (1992)
4 מנדטים (86,167 קולות):
אגודת ישראל: שמואל הלפרט[3], אברהם ורדיגר[2], מנחם פרוש[2], אברהם יוסף שפירא
דגל התורה: משה גפני[3], אברהם רביץ[1]
מורייה: יצחק חיים פרץ[1]
1. ^ ב-16 ביולי 1992 פרש מהכנסת יצחק חיים פרץ. החליף אותו אברהם רביץ.
2. ^ ב-28 ביוני 1994 פרש מהכנסת מנחם פרוש במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר.
3. ^ ב-28 ביוני 1994 פרש מהכנסת שמואל הלפרט במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו משה גפני.
4. ^ ב-8 באפריל 1996, לקראת הבחירות לכנסת ה-14, התפלגו המפלגות אגודת ישראל ודגל התורה שהרכיבו את יהדות התורה לשתי סיעות נפרדות.
הכנסת ה-14 (1996)
4 מנדטים (98,657 קולות):
אגודת ישראל: שמואל הלפרט, אברהם לייזרזון[1], מאיר פרוש
דגל התורה:משה גפני[1], אברהם רביץ
1. ^ ב-23 באוקטובר 1998 פרש מהכנסת משה גפני במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם לייזרזון.
2. ^ב-23 בפברואר 1999, לקראת הבחירות לכנסת ה-15, התפלגו המפלגות אגודת ישראל ודגל התורה שהרכיבו את יהדות התורה לשתי סיעות נפרדות.
הכנסת ה-15 (1999)
5 מנדטים (125,741 קולות):
אגודת ישראל: שמואל הלפרט, יעקב ליצמן, מאיר פרוש
דגל התורה: משה גפני, אברהם רביץ
1. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
הכנסת ה-16 (2003)
5 מנדטים (135,087 קולות):
אגודת ישראל: ישראל אייכלר[3],יעקב ליצמן, מאיר פרוש, שמואל הלפרט[3]
דגל התורה: משה גפני, אברהם רביץ
1. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
2. ^ ב-12 בינואר 2005 התפלגו המפלגות אגודת ישראל ודגל התורה שהרכיבו את יהדות התורה לשתי סיעות נפרדות. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 רצו המפלגות ברשימה משותפת.
3. ^ ב-23 בפברואר 2005 פרש מהכנסת ישראל אייכלר במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו שמואל הלפרט.
הכנסת ה-17 (2006)
6 מנדטים (147,091 קולות):
אגודת ישראל: יעקב ליצמן, מאיר פרוש, שמואל הלפרט, יעקב כהן[2]
דגל התורה: אברהם רביץ[4], משה גפני, אורי מקלב[2]
1. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
2. ^ ב-31 ביולי 2008 פרש מהכנסת יעקב כהן במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אורי מקלב.
3. ^ ב-18 בדצמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, התפלגו המפלגות אגודת ישראל ודגל התורה שהרכיבו את יהדות התורה לשתי סיעות נפרדות, אך זמן קצר לאחר מכן הודיעו אנשי המפלגה על כוונתם להתמודד שוב יחדיו.
4. ^ ב-26 בינואר 2009 נפטר אברהם רביץ ראש סיעת דגל התורה. החליף אותו יהושע פולק (כחבר סיעת אגודת ישראל).
הכנסת ה-18 (2009)
5 מנדטים (147,954 קולות):
אגודת ישראל: יעקב ליצמן, מאיר פרוש[2], מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר[2]
דגל התורה: משה גפני, אורי מקלב
1. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
2. ^ ב-6 בפברואר 2011 פרש מהכנסת מאיר פרוש במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו ישראל אייכלר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| סיעות הכנסת הנוכחית (ה-18) | ||
|---|---|---|
| קואליציה |
הליכוד · קדימה • ישראל ביתנו · ש"ס · יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) · העצמאות · הבית היהודי |
|
| אופוזיציה |
העבודה · רע"מ-תע"ל (רע"מ, תע"ל) · האיחוד הלאומי (תקומה, התקווה, ארץ ישראל שלנו, מולדת) · חד"ש (מק"י, עצמאיים) · התנועה החדשה-מרצ · בל"ד |
|