יהדות סלובניה

יהדות סלובניה היא אחת מקהילות יהדות יוגוסלביה המתקיימת בצפון הבלקן, באזור סלובניה של היום.

כתובה מסלובניה

העדויות המוצקות הראשונות להגעה מאסיבית של יהודים לאזור סלובניה הן מהמאה ה-12, חלקם דוברי איטלקית וחלקם פליטי מסעות הצלב. בתקופה זו הוקמו קהילות במריבור, גוריציה, קרניולה וקרינתיה.

התפרצות מגפת הדבר במאה ה-14 הביאה לגלי פוגרומים קשים ביהודי סלובניה ובשנת 1515 החל גירוש היהודים מערי סלובניה לכפרים בקצוות המדינה ולהונגריה, איטליה וגרמניה. התהליך נמשך עד לשנת 1816, אז הוקמה "הפרובינציה האילירית" על ידי צרפת בעקבות המלחמות הנפוליאוניות. בתקופה זו שימשה ליובליאנה בירת הפרובינציה והיהודים נהנו משגשוג ופריחה, שנמשכו גם לאחר כיבוש השטח על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית.

בשנת 1910 ישבו בסלובניה כ-190 יהודים אשר תחת השלטון האוסטרו-הונגרי נהנו מזכויות משפטיות שלא זכו להן עד אותה העת.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה הפכה סלובניה לחלק משטחה של יוגוסלביה ובין מלחמות העולם שגשגה הקהילה היהודית בסלובניה בעיקר עקב הגירה למדינה. בתקופה זו נבנו בסלובניה בתי כנסת ובתי ספר יהודיים. תהליך זה נפסק בשנת 1941 עם הכיבוש הגרמני. רבים מיהודי סלובניה נשלחו לאושוויץ-בירקנאו וחלקם נלקחו למחנות ריכוז בשטחי איטליה. היו בין היהודים שהצטרפו לפרטיזנים ולמחתרת הסלובנית.

לאחר סוף המלחמה הוקמה קהילה מחודשת בליובליאנה. על פי סקר אחרון משנת 2005[1], בסלובניה חיו 99 יהודים בשנת 2002. לאחרונה הוקם בית כנסת ומרכז יהודי קהילתי חדש.

ב-1999 הוכתר על ידי הקהילה היהודית הרב אריאל חדד לרבה הראשי של המדינה ותפקידו מוכר על ידי הממשלה. הרב חדד הוא שליח חב"ד בטריאסטה שבאיטליה הסמוכה ומגיע לליובליאנה כמה פעמים בחודש.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יהדות סלובניה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה