יהודה קיל

יהודה קיל
	יהודה קיל
לידה	1916; פטרוגרד, רוסיה
פטירה	16 ביוני 2011 (בגיל 95 בערך); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1992)

יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.

קורות חייו עריכה

קיל נולד בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית. בילדותו עברו הוריו, בעקבות המהפכה הבולשביקית לפוניבז' שבליטא, בה עבד אביו מרדכי כרואה חשבון ומנהל חנות כלבו. לאחר מכן, היגרה המשפחה לאנטונופול, לטביה, בה ייסד אביו את הגימנסיה הממשלתית היהודית. קיל החל ללמוד בעיר לימודי יהדות וגמרא מפי רב העיר חיים לובוצקי. הוא הצטיין בלימודיו ושוחרר מבחינות הבגרות. בסיום לימודיו, בשנת 1935, נשלח קיל להכשרה של תנועת "המזרחי", לאחריה קיבל סרטיפיקט לארץ ישראל.

קיל נקלט תחילה בחיפה, ולאחר מכן עבר לפתח תקווה והחל לעבוד כסבל. שנתיים לאחר עלייתו הצטרפה אליו אחותו, בעוד הוריו ושני אחיו נותרו באירופה ונספו בשואה. בעקבות המיתון בארץ ישראל פוטר קיל מעבודתו ועבר לירושלים, בה החל לימודי ידיעת הארץ, היסטוריה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. לפרנסתו הוא עבד באגודת הסטודנטים והיה למזכיר ההנהלה הארצית של בני עקיבא. את לימודיו סיים בשנת 1940^[1], לאחריהם נשלח להורות בכפר הרוא"ה. יחד עמו נקלטה בהוראה תמר, אותה נשא בשנת 1941.

הרב יעקב ברמן, המפקח הראשי על בתי הספר של "המזרחי", נוכח בדרך הוראתו וקלט את קיל לשורות מחלקתו. בשנת 1942 נשלח להקים^[2] ולנהל את התיכון הדתי בעפולה^[3]^[4]. בשנת 1950 הוא נבחר כנציג היחיד של המזרחי והפועל המזרחי למועצת עירית עפולה^[5]. הוא פרש מתפקיד זה בתחילת 1955 כשעבר לירושלים^[6]. בשנת 1952 מונה קיל למפקח על החינוך הדתי בצפון הארץ^[7] וכעבור שנתיים למפקח ארצי על בתי הספר היסודיים והמוסדות להכשרת מורים במשרד החינוך. לצורך מילוי תפקידו עברה המשפחה בשנת 1954 לירושלים^[8]. תמר עבדה בהוראה וניהלה את בית הספר המקצועי "לפידות". קיל, לצד עבודתו במשרד החינוך והתרבות, הרצה במכללה ירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן ובשבתות לימד תנ"ך לחוג הנשים "אוהל רבקה".

ב-1962 סיים את תפקידו כמפקח על בתי הספר היסודיים ועבר לתפקיד מפקח על בתי הספר העל-יסודיים במשרד החינוך.^[9]

ב-1968 נבחר יהודה קיל לעמוד בראש אגף החינוך הדתי במשרד החינוך והתרבות.^[10] בתקופתו עוצב החינוך הממלכתי-דתי, כפי שהוא נראה היום, לבתי ספר יסודיים, לישיבות תיכוניות ואולפנות. יהודה קיל, קידם את נושא לימוד תעודת ההוראה במסגרת ישיבות ההסדר, מסלול שנקרא "תוכנית קיל"^[11].

במקביל לעבודתו החינוכית עסק קיל בניהול המפעל הפרשני על התנ"ך "דעת מקרא", תחילה עם מינויו ליו"ר הוועדה למפעל הפרשנות במשרד החינוך ובמוסד הרב קוק בשנת 1964,^[12] ובהמשך, ביתר שאת, עם פרישתו מתפקידיו החינוכיים ב-1977. קיל היה העורך הראשי של המפעל והרוח החיה בו עד סיומו לאחר כ-30 שנה. בסך הכל עבד במוסד הרב קוק כארבעים שנה, עד מחצית שנת ה'תשס"ב (2002).^[13] מלבד עבודת העריכה כתב קיל בעצמו את הפירוש לספרי בראשית, יהושע, שמואל, מלכים, משלי, דניאל ודברי הימים. על מפעלו הגדול קיבל קיל את פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב. כרכי "דעת מקרא" פורסמו לאורך עשרות שנים והיו לספרי פרשנות המקרא הרשמיים של מערכת החינוך. יש שרואים בעבודתו המשך לפירושי רש"י וקאסוטו.

קיל זכה בתואר יקיר ירושלים בשנת ה'תשס"ב (2002).

נפטר ב-16 ביוני 2011 בגיל 95 מסרטן. הותיר אחריו חמישה ילדים.

בין נכדיו: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרופ' שלם יהלום ואחיו פרופ' אשר יהלום.

קישורים חיצוניים עריכה

רשימת המאמרים של יהודה קיל באתר רמב"י
הספרים של יהודה קיל, באתר "סימניה"
האיש שגאל את דברי הימים מעלבונם, באתר הסתדרות המורים
שלמה פיוטרקובסקי, חתן פרס ישראל יהודה קיל הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 16 ביוני 2011
יהודה קיל (1916-2011), דף שער בספרייה הלאומית

ממאמריו:

הערות שוליים עריכה

^ הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940
^ "השנה עם פתיחת בית הספר התיכוני המזרחי" - בני עקיבא בעפולה, הצופה, 5 בינואר 1943
^ אוהל שם, הצופה, 29 באוקטובר 1942
^ במוסדות החינוך בעפולה, הצופה, 12 ביולי 1944
עפולה בימים אלה - עסקי חינוך, הצופה, 3 ביולי 1945
^ הודעה בדבר בחירות למועצת המקומית עיר יזרעאל (עפולה), ילקוט הפרסומים 130, עמוד 413
^ חילופי גברי במועצת עפולה, הצופה, 24 בינואר 1955
^ המזרחי הצעיר, הצופה, 22 בפברואר 1953
^ פרידה מח' יהודה קיל, הצופה, 20 בדצמבר 1954
^ יעקב אדלשטיין, כל מוסדות החנוך העל-יסודיים הסכימו לפיקוח האגף לחנוך הדתי במשרד החנוך, הצופה, 27 בפברואר 1962, עמ' 4
^ י. קיל הומלץ לראשות האגף לחנוך דתי, הצופה, 20 בספטמבר 1968, עמ' 8
^ מכון להכשרת מורים, באתר ישיבת כרם ביבנה
^ תנ"ך עם פירוש חדש ייצא לאור על ידי "מוסד הרב קוק", הצופה, 17 בנובמבר 1964, עמ' 4
^ העורך הראשי של סדרת הפרשנות לתנ"ך "דעת המקרא" תובע את מוסד הרב קוק, באתר גלובס, 11 ביוני 2002

[1] הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940

[2] "השנה עם פתיחת בית הספר התיכוני המזרחי" - בני עקיבא בעפולה, הצופה, 5 בינואר 1943

[3] אוהל שם, הצופה, 29 באוקטובר 1942

[4] במוסדות החינוך בעפולה, הצופה, 12 ביולי 1944
עפולה בימים אלה - עסקי חינוך, הצופה, 3 ביולי 1945

[5] הודעה בדבר בחירות למועצת המקומית עיר יזרעאל (עפולה), ילקוט הפרסומים 130, עמוד 413

[6] חילופי גברי במועצת עפולה, הצופה, 24 בינואר 1955

[7] המזרחי הצעיר, הצופה, 22 בפברואר 1953

[8] פרידה מח' יהודה קיל, הצופה, 20 בדצמבר 1954

[9] יעקב אדלשטיין, כל מוסדות החנוך העל-יסודיים הסכימו לפיקוח האגף לחנוך הדתי במשרד החנוך, הצופה, 27 בפברואר 1962, עמ' 4

[10] י. קיל הומלץ לראשות האגף לחנוך דתי, הצופה, 20 בספטמבר 1968, עמ' 8

[11] מכון להכשרת מורים, באתר ישיבת כרם ביבנה

[12] תנ"ך עם פירוש חדש ייצא לאור על ידי "מוסד הרב קוק", הצופה, 17 בנובמבר 1964, עמ' 4

[13] העורך הראשי של סדרת הפרשנות לתנ"ך "דעת המקרא" תובע את מוסד הרב קוק, באתר גלובס, 11 ביוני 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]


יהודה קיל
לידה	1916 האימפריה הרוסית פטרוגרד, רוסיה
פטירה	16 ביוני 2011 (בגיל 95 בערך) ישראל ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1992)