יואל אלון

דיפלומט ישראלי

יואל אלון (במקור קארוי בריכטה, בהונגרית: Brichta Károly; אויפשט, 5 בינואר 1935) הוא דיפלומט ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול שואה אחד מהילדים של ניסויי מנגלה בתאומים שהיה בין השנים 19901994 שגריר ישראל בנורווגיה ולאחר מכן בהונגריה.

יואל אלון
Brichta Károly
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 בינואר 1935 (בן 89)
אויפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • שגריר ישראל בהונגריה (19942000)
  • שגריר ישראל בנורווגיה (19901994) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

קארוי בריכטה נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר לאסלו בריכטה ושל מרגיט בלאשה.[1] כשהחלה רדיפת היהודים המוגברת בהונגריה ב-1938 עם פרסום החוק היהודי הראשון, הוא ואחיו אנדראש היו רק בני שלוש. לאחר מכן פורסמו החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי וב-1944 נכנס הוורמכט לממלכת הונגריה משתפת הפעולה עם הנאצים (מבצע מרגרטה). הוא ומשפחתו גורשו לאושוויץ-בירקנאו (עם אחיו התאום ואמו). עם הגעתם לבירקנאו, אנדראש (לימים מוטי אלון) וקארוי (יואל) הופרדו מאמם ונשלחו אל בלוק 15 שבו יוזף מנגלה היה מבצע את הניסויים הרפואיים שלו בתאומים. נחסך מהם המוות הוודאי שחיכה לכל ילד אחר בגילם שהגיע למחנה ההשמדה. לאנדראש ולקארוי היה מזל יחסית. הניסויים שבוצעו בהם לא היו חמורים כמו אלה שבוצעו על תאומים אחרים. כך הפכו חייהם לשגרה מוגנת יחסית של משחקים שהופרעו מדי פעם על ידי בדיקות דם ומדידות. התאומים בניסויים אצל מנגלה הוזנו טוב יותר כדי לשמור יחסית על רווחתם הפיזית. כך עשו גם לאנדראש ולקארוי והם הצליחו לשרוד.

בתחילת מאי 1945 יכלה המשפחה לחזור להונגריה. גם אביו שרד את השואה, לאחר שברח משירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) והסתתר עד תום המלחמה. באוגוסט 1945 עזבה המשפחה את הונגריה באופן בלתי חוקי, ובשנת 1949 הפליגו לישראל מהעיר בארי באיטליה.

באוניברסיטה למד יואל היסטוריה, ספרות אנגלית ומדע המדינה. הוא עבד זמן מה גם כעיתונאי. בשנת 1961 הגיש בקשה לבחינה במשרד החוץ, אותו עבר בהצלחה. בין 1961 לבין 1963 היה צוער. יואל אלון היה בין 1990 ל-1994 שגריר ישראל בנורווגיה (בתקופת כהונתו נחתמו הסכמי אוסלו), ולאחר מכן הפך מ-1994 לשגריר ישראל בהונגריה.

שגרירי ישראל בנורווגיה

הקודם

יחיאל יטיב

יואל אלון

1990–1994

הבא

מיכאל שילוח

פרסים והוקרה עריכה

  • אזרחות כבוד של אויפשט (1998)[2]
  • הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות ההונגרי (1999)

לקריאה נוספת עריכה

  • שבת אונליין
  • שיחה עם השגריר יואל אלון
  • "András and Károly Brichta". candlesholocaustmuseum.org. נבדק ב-2021-04-06.

ראו גם עריכה

  • לקסיקון אויפשט. נשיא ועדת המערכת: לאיוש שיפוש, עורך ראשי: לאסלו הירמן. אויפשט, עיריית אויפשט הוצאת קושוט, 2002.

הערות שוליים עריכה