יוזף פוניאטובסקי
הנסיך יוזף אנטוני פוניאטובסקי (בפולנית: Józef Antoni Poniatowski; 7 במאי 1763–19 באוקטובר 1813) היה מצביא פולני שכיהן כשר המלחמה של דוכסות ורשה.
 | |
| לידה |
7 במאי 1763 וינה, ממלכת הבסבורג   |
|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 1813 (בגיל 50) לייפציג, ממלכת סקסוניה  |
| מקום קבורה |
קריפטת לאונרד הקדוש |
| מדינה |
צרפת, האיחוד הפולני-ליטאי |
| בן או בת זוג |
Henriette de Puget de Barbentane |
| צאצאים |
Józef Poniatowski |
| השתייכות |
חיל רגלים |
| תקופת הפעילות |
1787–1813 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
מרשל האימפריה |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פוניאטובסקי נולד בשנת 1763 למשפחת אצולה (היה אחיינו של מלך פולין האחרון, סטניסלאב פוניאטובסקי), התגייס לצבא ושרת במלחמת פולין-רוסיה. לאחר חלוקת פולין והתפטרותו של דודו המלך הוחרם רכושו של פוניאטובסקי בידי הרוסים והוא יצא לגלות.
הוא עבר לווינה ולאחר מכן לברלין. לאחר עלייתו לשלטון של נפוליאון בונפרטה בצרפת הבטיח נפוליאון לעמים משועבדים שונים, בהם היהודים והפולנים, עצמאות, וכך זכה בתמיכתם. פולנים רבים הצטרפו לצבאו של נפוליאון, בהם גם פוניאטובסקי, שראה זאת כהזדמנות חדשה להקמת פולין.
הוביל כמה גייסות מתנדבים בקרבות מול אוסטריה ופרוסיה. הן מפקדי הצבא הצרפתי והן קצינים מתנדבים הבחינו בכישרונו ולאחר שאישר נפוליאון את הקמת דוכסות ורשה מונה פוניאטובסקי למרשל.
לאחר הפלישה הצרפתית לרוסיה פיקד על הארמייה החמישית המורכבת מצרפתים גרמנים ופולנים יחד עם ז'רום בונפרטה, הצעיר שבאחיו של נפוליאון. לחם בקרבות שונים בתחומי האימפריה הרוסית, בין היתר קרב בורודינו. לאחר לכידת מוסקבה נכנס בראש גדוד פולני אל תוך העיר ההרוסה, שמגיניה נטשו אותה. לאחר הנסיגה מרוסיה הקים צבא מתנדבים פולני חדש שהשתתף בקרב לייפציג. במהלך הקרב נבהל סוסו של פוניאטובסקי והלה לא הצליח לרסן אותו הוא הועף מגב הסוס ומת. שרידיו הועברו לקתדרלת ואוול בקרקוב. אנדרטה לכבודו הוקמה בוורשה, אולם היא נהרסה במהלך ההפצצות הגרמניות במלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים עריכה
- ביוגרפיה באתר נפוליאון (בצרפתית)
- יוזף פוניאטובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יוזף פוניאטובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)