יוחאי

יוֹחַי (או "יוחאי") היה אישיות בתקופת חז"ל בן הדור השלישי לתנאים, שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה. מוכר כאביו של רבי שמעון בר יוחאי.

יוחי

לידה	המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית
פטירה	המאה ה-2 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית
מקום קבורה	גוש חלב (זיהוי מהמאה ה-19)
מדינה	פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית
תקופת הפעילות	המאה ה-1 – המאה ה-2
השתייכות	רומאים
בני דורו	עקיבא בן יוסף
בת זוג	חמי (זיהוי מהמאה ה-12) שרה (זיהוי מהמאה ה-19) אסתר (זיהוי מהמאה ה-21)
צאצאים	שמעון בן יוחי יעקב בר יוחאי (השערה) בתו של שמעון בן יוחי אלעזר ברבי שמעון בנו (השני) של שמעון בן יוחי (זיהוי מהמאה ה-13) יוסי ברבי אלעזר

אזכורים בספרות

תלמוד

על יוחאי מסופר בתלמוד שהיה מקורב למלכות הרומאים בתקופת הקיסר אדריאנוס, ובהקשר זה הוזכר (לכאורה) לרעה:

חמשה דברים צוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוש בבית האסורין, אמר לו: "רבי, למדני תורה". אמר: "איני מלמדך". אמר לו: "אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות".

— תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף קיב, עמוד א'

בתלמוד מסופר כי רבי שמעון יצא עם בנו של רבי יוסי בן חלפתא לרומא, ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על שמירת השבת והמילה, לאחר שהוציא שד מבת הקיסר. בהקשר זה התנהל דיון בין רבי יוסי לרבי שמעון בו מוזכר יוחי כמי שאיננו בין החיים.

אמרו מי ילך ויבטל הגזרות? ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים. ואחריו מי ילך? ר"א בר ר' יוסי. אמר להם רבי יוסי: ואילו היה אבא חלפתא קיים, יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה? אמר להם ר' שמעון: אילו היה יוחאי אבא קיים, יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה?

— תלמוד בבלי, מסכת מעילה דף יז, עמודים: א', ב'

מדרש

במדרש "משנת רבי אליעזר" מובא ציטוט של חכם בשם רבי יוחאי:

רבי יוחאי אומר כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו

— משנת רבי אליעזר פרשה ט, ד"ה "אף האומר"

אמנם לא ידוע האם הכוונה לאביו של רבי שמעון, או לחכם אחר. בנוסף, במדרש "פסיקתא דרב כהנא" (מדרש ארץ ישראלי מסוף תקופת האמוראים) ישנו אזכור לחכם בשם רבי יוחי ברבי יודן, אך ככל הנראה מדובר באמורא.

זוהר

בהקדמת ספר הזוהר (על פי מרבית החוקרים, חיבור ספר הזוהר נוצר בשלהי המאה ה-13) מובא כי בזמן ששהו רבי שמעון ובנו רבי אלעזר במערה, רבי רחומאי אמר לרבי פינחס בן יאיר: ”שמעת בוודאי שיוחאי חברנו יש לו מרגלית אבן טובה”. תואר "חבר" בדרך כלל נקשר לתלמיד חכם, אמנם מהמשך הסיפור מובן שרבי רחומאי לא חפץ בהזכרת שמו של רבי שמעון בכוונה תחילה, ודיבר דרך רמז כדי שרבי פינחס ילך וימצא את רבי שמעון ורבי אלעזר, שאמש יצאו מהמערה לחירות.

ספרות יהודית מאוחרת

ישנם חכמים שתיארו את יוחאי כגדול בתורה ואף כתנא, אך לכאורה ללא מקור מפורש מספרות חז"ל.

• רבי אברהם שמואל ריקי (המאה ה-18) סבר לכאורה כי יוחאי היה תנא.
• על פי האגדה, רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (המאה ה-18) סיפר כי אביו יושב בהיכל אחד בגן עדן עם "התנא רבי יוחאי".
• רבי נחמן מברסלב (המאה ה-18) בספרו "ליקוטי מוהר"ן" מכנה את יוחאי כ"תנא" ו"גדול בישראל", את דבריו ביסס על דברי הקדמת הזוהר וכן נתן פירוש למעשה עם רבי עקיבא המוזכר בתלמוד אודות יוחאי.
• רבי יוסף חיים מבגדאד (המאה ה-19) מתאר את יוחאי כ"תנא גדול" ו"גדול בתורה".
• רבי יוסף משאש (המאה ה-19) בספרו "נחלת אבות" הביא אגדה על סיפור לידתו של רבי שמעון ומתאר את יוחאי: "אביו הקדוש יוחאי, הוא היה משבט יהודה, והיה מגדולי הדור ועשיר ונכבד וקרוב למלכות".

רבי צדוק הכהן מלובלין (המאה ה-19) טוען כי קיבל שרבי שמעון (-בנו) היה משבט שמעון. בדומה, רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן (המאה ה-19) מפילץ טוען לאפשרות שהיה משבט שמעון, כהשערה בלבד.

קברו

המקורות

אהרן צבי אשכנזי (1839) מציין לראשונה בספרו "יד אהרון", מסורת המזהה את קבורת יוחאי בגוש חלב:

רב פלא חורש הלב, לפגוע בגוש חלב, יוחאי אבי אפיריון

מנחם מנדל ראבין (1880-1888) מתאר בספרו "מסע מירון וערי הגליל" את קברו ומוסיף לו את התואר "רבי":

הלכנו אל ציון הקדושים אשר שם מנוחתם כבוד...ורבי יוחאי אביו של רבי שמעון

שאול בן פנחס הארנשטיין (1893) מציין לראשונה בספרו "גבעת שאול", כי גם אשתו נקברה עמו:

ובמערב הכפר נמצא בתוך גן אחד קבורת יוחאי ואשתו

זיהוי

בשנת 1958 נבנה ציון בתוך חצר קטנה בגוש חלב המציין את קברם של יוחאי ואשתו, באזור קבורה נוצרי.

על המצבה נכתב:

שדה קברות עתיק ימים בו טמונים לפי מסורת של יהודי הגליל כמה צדיקים קדמונים ביניהם הוריו של הרשב"י ואשתו

— נכון לשנת 2015

במחקר

חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי וישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסי סטפנסקי סיכמו בספרם את נושא קבר יוחאי בגוש חלב: ”כל מסורת קברו בגוש חלב הינה מאוחרת וללא בסיס מוקדם. גם אין עדות ברורה כי מקום קבורתו הינו כמצויין כיום. העדות היחידה על אזור קבורתו הינה של הספר גבעת שאול - במערב הכפר בתוך גן, דבר שאינו תואם במדוייק את המצויין כיום, מה גם שאיזכור אשתו של ר' יוחאי ע"י נוסע זה מראה כי ראו 2 קברים זה ליד זה, דבר שאינו בנמצא כיום (בנוסף, ליד קברו של ר' יוחאי, 4 מטר מזרחה, נמצאו ארונות קבורה קדומים מעופרת ועליהם ציור אל-המוות ותמונת עשתרות קרנים, ובודאי שאינם של יהודים, דבר המראה כי אזור זה לא היה מקום בו נקברו יהודים. מנהגם של הנוצרים היה לקבור במקומות עצמאיים ולא באזור קבורת יהודים, הפוך ממנהגם של המוסלמים. בעת בניית הציון בשנת תשי"ח נתגלה צורת פתח וכעין ארון, יתכן פתח של מערת קבורה, הענין לא נבדק)”.

יצוין, כי לפי המדרשים "פסיקתא דרב כהנא" ו"קהלת רבה", רבי אלעזר בן רבי שמעון - נכדו של יוחאי, היה טמון תחילה בגוש חלב. בנוסף, ישנה מסורת מהמאה ה-16 על קבורת תלמידי רבי שמעון בר יוחאי בגוש חלב. אודות כך, ישנם חוקרים שסבורים כי המסורת על קברי רבי אלעזר ותלמידי רשב"י בגוש חלב, התחלפה ביוחאי.

משפחתו

אשתו

רבי אביגדור הכהן מבעלי התוספות טען ששם אשתו הוא "חמי". אמנם יש שפיקפקו בקביעה זו, בטענה שאת דבריו כתב תוך הבנה משובשת מהתלמוד הירושלמי, אך ייתכן שכתב כך על סמך מסורת שהייתה לו.

רבי יוסף משאש הביא בספרו "נחלת אבות" אגדה אודות סיפור לידתו של בנה (רבי שמעון) בעודה עקרה, בהקשר לכך כתב ששם אשתו הייתה שרה, מזרע הלל הזקן, ככל הנראה כדי לייפות את הסיפור בהשוואתה לשרה המקראית שאף היא הייתה עקרה. על אף שהמחבר כותב כי הדבר 'נשאר בזכרונו ממה שראה בספרים', ובסוף המעשה כתב "כל זה ראיתי בספר מעשיות כתב יד".

שאול בן פנחס הארנשטיין (1893 לספירה) טוען כי נקברה לצד בעלה בגוש חלב.

בנו

ערך מורחב – רבי שמעון בר יוחאי

בנו, רבי שמעון בר יוחאי (מכונה בקיצור "רשב"י"), היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

רבי יעקב בר יוחאי

ישנו אזכור ב"מדרש תנחומא" לחכם בשם רבי יעקב בר יוחאי, תלמידו של רבי יונתן, שחי לכאורה בדור החמישי לתנאים. לפיכך, אפשרי שהיה בנו הצעיר או קרוב משפחתו של יוחאי.

כלתו

על כלתו של יוחאי (אשת רבי שמעון) לא ידוע הרבה, היא מוזכרת פעמים אחדות בספרות חז״ל ללא ציון שמה.

בתלמוד הבבלי ישנו אזכור אודותיה: ”אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי. כי תקיף גזירתא אמר ליה לבריה: ״נשים דעתן קלה עליהן, דילמא מצערי לה ומגליא לן״. אזלו טשו במערתא” (תרגום: הלכו הוא (שמעון בר יוחאי) ובנו (אלעזר בן רבי שמעון) והתחבאו בבית מדרש. כל יום היתה מביאה להם אשתו כד קטן (קנקן מים) וככר (לחם) ואכלו. כשהתחזקה הגזרה אמר (שמעון) לו לבנו (אלעזר): נשים דעתן קלה עליהן, שמא יצערוה ותגלה להם. הלכו ונתחבאו במערה).

הייתה בת למשפחת כהנים, בתו של רבי יוסי (או איסי) בן לקוניא הכהן (לפי הזוהר: בן רבי שמעון בן לקוניא) ואחותם של רבי שמעון בן יוסי, רבי יונתן בן יוסי ורבי ישמעאל בן יוסי. אמנם, לפי ספרות הזוהר הייתה בתו של רבי פנחס בן יאיר.

על הפרוכת שעל קבר בנה רבי אלעזר נכתב "בן רבי שמעון ושרה". ומשמעו ששמה היה שרה, אך לא ידוע מה מקורו של רוקם הפרוכת.

מנחם החברוני (1215 לספירה) מציין את קברה בכפר חנניה לצד בעלה ובניה.

נכדתו

בתלמוד הבבלי נזכר רבי פינחס בן יאיר כחתנו של רבי שמעון, משמעו שלרבי שמעון היתה בת ולכאורה היתה גדולה מבנו רבי אלעזר.

נכדו

ערך מורחב – רבי אלעזר ברבי שמעון

נכדו, רבי אלעזר בן רבי שמעון, היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא. בנו של רבי שמעון בר יוחאי.

נכד נוסף

אף שבספרות חז"ל לא ידוע על בנים נוספים שהיו לרבי שמעון, מנחם החברוני (1215 לספירה) מציין את קברו של רבי שמעון בכפר חנניה לצד אשתו "ובניו". משמע שסבר שלרבי שמעון היה לכל הפחות בן נוסף.

נינו

נינו, רבי יוסי ברבי אלעזר, היה תנא בסוף דור חמישי (או אמורא בתחילת דור ראשון), שהלך בדרך רעה ורבי יהודה הנשיא (חברו של אביו) הסמיכו לרבנות ושלח אותו ללמוד תורה מפי דודו (אח אמו, או סבו מצד אמו) רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא.

רבי פינחס בן יאיר

ערך מורחב – רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור החמישי לתנאים. היה חתנו של רשב"י. לפי הזוהר היה חמיו.

רבי שמעון בן יוסי

ערך מורחב – רבי שמעון בן יוסי

רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא (או רבי שמעון בן איסי) הכהן, היה תנא בדור החמישי. נראה שהיה גיסו של רבי אלעזר ברבי שמעון, אף על פי שישנם מקורות שעולה מהם שהיה חמיו של רבי אלעזר.

קישורים חיצוניים

• יוחאי אבי הרשב"י, באתר המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
• אל קבר הוריו של הרשב"י בגוש חלב, באתר ערוץ 7
• יוחאי אבי רשב"י, באתר טלחופש